לוגו פסיכולוגיה עברית

×Avatar
אני מסכימ.ה להצטרף לרשימת התפוצה לקבלת עדכונים ומידע שיווקי
זכור אותי
 
איך מתנהלים עם פייק ניוז ? או, חיינו בעידן השקר

איך מתנהלים עם פייק ניוז ? או, חיינו בעידן השקר

ד"ר ניצה ירום | 29/7/2023 | הרשמו כמנויים

מזה למעלה מחצי שנה שחיי האישיים, המקצועיים והציבוריים מתערבבים. אנסה להדגים באיזה אובייקטים מושגיים אני מוקפת וכיצד הם משייטים בי, בתקווה שגם אחרים חווים את הערבוב הזה ורוצים להרהר בו. בחרתי ליין אחד של אובייקטים מושגיים - אלה הקשורים לאמת ושקר, לעובדות, לפייק ניוז, לאמת נפשית. תוך עצירה בנקודת זמן בהווה הסוער.

חיינו עכשיו מתנהלים מול אמיתות סקטוריאליות - המושמעות על ידי קבוצות פוליטיות מסוימות, או פרסונליות - המושמעות סביב פרסונה פוליטית/ציבורית מסוימת, ואין הסכמה על העובדות. המרחק בין מה שרואה איש קואליציה לבין מה שרואה איש מחאה הוא הבדל של שמיים וארץ: האם המשטרה חסמה ביום השיבוש הכללי של המחאה תחנות רכבת 'כדי להגן על המפגינים', כפי שהצהירה, או שהייתה זו הוראה מלמעלה - משרת התחבורה או מהשר לביטחון לאומי - להציג את ההתערבות המשטרתית כמגוננת על 'ציבור אלים שמסכן את עצמו ומסכן אחרים' ?

באותו יום, משגיליתי שהתוכנית שלי לצאת למחאה אחרי הצוהריים לא תצא לפועל כי כמה דברים השתבשו והחום הפחיד אותי - הרגשתי מתוסכלת ומצאתי עצמי מצלצלת לרואה החשבון שלי מאיר. שאלתי האם אי תשלום המיסים מצידי הוא מחאה אפקטיבית, שהי אינני מסכימה שהכספים שלי ילכו להשתלטות של שר התקשורת על המדיה והפיכתם לשופר בידי השלטון, ואתמול לא הסכמתי להתנהלות ממשלתית אחרת. מאיר אמר שאני יכולה לחשוב מה שאני רוצה על האקט שלי, אלא שאי התשלום מצידי ייחשב לחוב, שאליו תוצמד ריבית. משמע, אקט המחאה שלי באופן פרקטי ייחשב כחוב למדינה שייגבה, ולא אשנה שום דבר במציאות האובייקטיבית הלאומית והאישית, ברוח שהתכוונתי. זו עובדה בירוקרטית.

את מושג 'העובדה' חשוב להדגיש בימים אלה. התהליך שעבר מושג האמת בפסיכואנליזה והשפעתה על התרבות הטיפולית הוא כזה שאמת מדעית ואמת אובייקטיבית פינו מקום למורכבות מושג האמת והמציאות האולטימטיבית (ע'פ ביון), וסימון המסע מן הידיעה - למשל, שנפגעתי מהתעלמות כלפי, אל ההוויה שלי כמי שלפתע בטיפול מרגיש וחווה עצמו פגוע. כלומר, המסע לפי ביון הוא מן הידיעה אל ההבנה. האמת הפנימית, הנפשית, צצה, היא לא נתונה מראש. זו עובדה נפשית.


- פרסומת -

ההבחנה הפסיכואנליטית הראשונית בין האמת החיצונית והפנימית נעשתה על ידי פרויד. בראשית הניסוחים התאורטיים שלו, במה שמוכר כ'תאוריית הפיתוי', הוא שם דגש על אירועים חיצוניים והשפעתם עם האדם. אלא שכבר בשלב מוקדם הוא גילה שהרבה יותר חשוב ומרתק להתמקד במורכבות העולם הפנימי, של המודע והלא מודע.

בהשראת הפסיכואנליזה מדובר, אם כן, בעובדה אובייקטיבית ובעובדה נפשית, כאשר הגל האחרון בפסיכואנליזה, גל הזרם ההתייחסותי - שם את הדגש על הסובייקטיביות והבינסובייקטיביות, וזרם הפוסט-מודרניזם הכניס למרחב האינטלקטואלי הרחב את היחסי, הפרשני, הסובייקטיבי.

*

העובדות שעליהן אנשים חלוקים כיום הן עובדות בסיסיות: הרכבת לא עצרה בתחנה שהוסכמה על ידי המפגינים כתחנת מוצא - האם מדובר בכך שאי עצירה זו באה כדי להגן עליהם לפי גרסת המשטרה? אולי היא הונחתה באופן מניפולטיבי להורות על אי-העצירה כדי להעמיד את המפגינים באור אלים, כך שצריך להגן עליהם מפני עצמם, או שהיא הייתה עונש על המחאה שלהם. הרכבת לא עצרה בתחנת השלום זו עובדה, הסיבות הן שונות על פי נקודת המבט והאינטרס של המתבונן. לי נראה שהייתה פה יד מכוונת.

המקרה שבו אני לא משלמת מיסי ונדרשת לשלם אח'כ חוב פלוס ריבית מבלי שמטרותיי הסמויות מתממשות זו עובדה. מהי העובדה כאשר רכבת ישראל לא עוצרת ביום השיבוש הלאומי בתחנות שהוגדרו כתחנות מפגש למפגינים ? האם לא המשבש הוא מי שפוגע בלוח זמני הרכבת ? האם מדובר כאן על נקודת מבט או על שקר עם תכלית?

השיבושים בצמתים זכו לניגוח גם בקואליציה וגם בחלק מהציבור - אלה רואים בה אלימות לשמה ואלה רואים בה מטרד הכרחי להתנהלות האזרחית היומיומית. ואני חושבת לעצמי: נסעתי בעבר לבר מצווה משפחתית בגליל במשך 4 שעות, היו שיבושי תנועה מכל הסוגים, לא עלה בדעת איש לראיין אותי לטלוויזיה או לי לשאוף לכך, פשוט סבלתי וקיטרתי. ביום השיבוש גבר צעיר דיבר ארוכות בתוכנית אקטואליה על קומץ שהשתלט על הצמתים ומפריע לאזרחים. אני מקשיבה לו או לאחרים שאומרים זאת, לא מבינה: זו מחאה אזרחית חוקית, לגיטימית, שהיא הנשק היחיד בידי אזרח כאשר עומדים לשנות את חוקי המשחק השלטוניים הבסיסיים בארצו, כך הוא מגן על עצמו ועל החברה שהוא חלק ממנה. אבל בעיני המתלונן במדיה - זו הייתה אלימות.

האם אנו מדברים על אמת סובייקטיבית או על פייק ניוז - על 'עובדות מושתלות' בכוונה מלמעלה כי שנאשים מישהו, כדי שנפחד ממשהו ? רבים זוכרים את 'הערבים נוהרים באוטובוסים לקלפיות' של נתניהו. האם הוא ראה או דיווחו לו שהערבים נוהרים באוטובוסים לקלפיות ואז חשוב שהציבור יפחד מעליונות ערבית וינהר לקלפיות כדי להבטיח עליונות יהודית-ליכודית? האם המציא ושיקר לשם מטרה זו ? שקרן וכריזמטי, יאמרו.

נושא ה'פייק ניוז' נדון לא מעט בזמננו. העולם החברתי והטכנולוגי שלנו הפך מורכב ורב קולי כך שהאדם הרגיל לא יודע לאיזה קול להאמין, עם איזו אמת להזדהות, ואיך לפעול. וקובעי המדיניות משתמשים במניפולציות כגון יצירת פחד או פיצול בין 'אנחנו' ו'הם' כדי שהאדם המצוי ימצא 'אמת' נוחה לו בסביבה מוגדרת ותחומה יותר עבורו.

גם ברמה הלאומית, כמו ברמה הכלכלית האישית שלי, יש פרמטרים אובייקטיביים. אם לא אשלם את מיסי - ירשם לי חוב פלוס ריבית, ואשלמם מבלי שכוונתי המקורית תענה. ברמה הלאומית המומחים אומרים שמדיניות שמוחקת את כוח החוק תפגע בכלכלה או בביטחון, ויש מדדים אובייקטיביים לכך. אבל קבלת ההחלטות של פלוני איננה מושפעת ממשקל אובייקטיבי של עובדה מסוימת, אלא מפחדים וצרכים בביטחון שמעניקה ההשתייכות למסגרת כלשהי או לחסות של דמות מפתח.

שאלתי את עצמי איך ניתן לקיים דיאלוג כיום עם מישהו בעל עמדה אחרת משלי. נראה היה לי שעם אדם שאתו זה ניתן - כדאי להרחיב את ההקשר. למשל, האם רוב בבחירות הוא מהות הדמוקרטיה - כפי שרבים ממחנה הקואליציה אומרים. אך גיליתי שאנשים דבקים בארגון מחשבתי הנובע מהנאמנות החברתית שלהם, ולא רוצים לבדוק אמיתות שמעבר; זה מערער אותם. נכון הוא שהכנסת אלמנט אישי לשיח - אתה מפחד ואני מפחד - מקרב, מספק גשר. אבל כשהמציאות השלטונית מפצלת או שברירית - קשה לבנות את הגשר. לפעמים אני מנחמת את עצמי שאם הצרפתים והגרמנים בנו גשר אחרי רצף היסטורי של עוינות ויריבות הדדית, סימן שזה אפשרי. אבל הייתה כניעה בדרך, פעמיים לפחות. אבל עובדה היסטורית היא לא תמיד עובדה נפשית או פרשנית.


- פרסומת -

הבלבול העכשווי שבו אנו עוסקים מתגלה גם בחדר הטיפול. אפשר לראות, למשל, הזדהות סקטוריאלית - בעד 'הרפורמה' או נגדה. אלא שהפילוג המציאותי מאבד מהרלוונטיות שלו. בחדר הטיפול עולה ציר הלעומתיות של מטופלת עם אימה, כשהלעומתיות והלוחמנות נחקרות עתה באופן נוקב יותר כאפיוני חיים שלה, ציר מקביל לכניעות ולצייתנות שלה, בקשר עם האם, ומעבר לו. אצל מטופל אחר המזדהה עם המחאה, החרפת המצב האובייקטיבי מעוררת פן אישי מאד: תחושת אאוטסיידריות מתמשכת למרות חיים קונפורמיים, שמחיר בצידם. ואז, כשהמצב מחריף, עולה השאלה: מה יש לי לחפש כאן? - המצע האאוטסיידרי הצמיח חרדות חיים שמתעצמות עתה עד בלי שאת.

תודה ליורם קנצלר על הארותיו


תגיות:

מטפלים בתחום

מטפלים שאחד מתחומי העניין שלהם הוא: תיאוריה והמשגות תיאורטיות, פסיכואנליזה, ממסד וחוק, יחסי מטפל מטופל, פסיכולוגיה במדיה ובתקשורת, אלימות
תמר אדם רביב
תמר אדם רביב
עובדת סוציאלית
תל אביב והסביבה, אונליין (טיפול מרחוק)
אירית כהן
אירית כהן
פסיכולוגית
חיפה והכרמל, כרמיאל והסביבה
כרמית מאיר שרר
כרמית מאיר שרר
עובדת סוציאלית
תל אביב והסביבה
תמר סרנת
תמר סרנת
פסיכולוגית
כפר סבא והסביבה
אליה אביקסיס
אליה אביקסיס
פסיכולוג
ירושלים וסביבותיה, אונליין (טיפול מרחוק)
ענת פישמן
ענת פישמן
יועצת חינוכית
מטפלת זוגית ומשפחתית
שרון ושומרון, פתח תקוה והסביבה

עוד בבלוג של ד"ר ניצה ירום

תגובות

הוספת תגובה לפוסט

חברים רשומים יכולים להוסיף תגובות והערות.
לחצו כאן לרישום משתמש חדש או על 'כניסת חברים' אם הינכם רשומים כחברים.

ד"ר ניצה ירוםד"ר ניצה ירום5/8/2023

תגובה לאורית. תודה אורית על תגובתך שמזכירה לכולנו את אחריותנו כפסיכולוגים לקחת בחשבון את המציאות הממשית, כולל במצב המדיני התוקף אותנו. נכון שבראשית האירוע הויכוח נטה להוציא את 'הפוליטי' מחדר הטיפול ומהדיון המקצועי. בינתיים עברו 31 שבועות והמוני פסיכולוגים יוצאים להפגנות במסירות והתארגנו בכמה אופנים לתמיכה בחשיבות הדמוקרטיה לבריאות הנפש ולהצעת תמיכה נפשית לאנשים שמרגישים שחייבים לדבר עם מישהו (ראו: החולצות התכלת, קפלן פינת דה ויצ'י).
אני מצטרפת לתקווה שלך שהרכבת תעצור בתחנות הנכונות, שתעצור כבר!
להתראות, ניצה

ד"ר ניצה ירוםד"ר ניצה ירום5/8/2023

תגובות לרמי שמר ולשלמה אילן. לרמי שמר - תודה על השיתוף בתחושת הבלבול הנוכחית.
לשלמה אילן - 'כמובן שלחסום כבישים זה לא חוקי' - שלמה היקר, זה לא נכון. בפרוטוקולים הבינלאומיים על הפגנות לא אלימות זה אחד מהכלים העומדים לרשות המפגינים. שיבושים והפגנות הם פקל. לגבי חסימת הכבישים - עקרונית זה לא חוקי, אבל בהקשר של מחאה לא אלימה - זה לגיטימי ומתואם על המשטרה. שאמורה להכיל.
אני מציעה שתבדוק את מקורותיך לפני שאתה משקיע בביקורת לגיטימית. ועוד, מכיוון שזאת במה של פסיכולוגים - אפילו אם אינך אחד, מצופה לנימה אישית - איפה אתה בעניין, ולא לכתיבה פסיאודו מדעית. אבל תודה על ההתייחסות

אורית גודקאראורית גודקאר4/8/2023

מעמדה הרעוע של האמת. ניצה יקרה,
פגשת את מחשבותיי וגם את שאלת האחריות שלנו הפסיכולוגים על התערערות מעמד האמת. מובן שהפוסטמודרניזם והרשתות החברתיות על האלגורתמים שלהם כנראה נושאים חלק נכבד יותר באחריות, אך נראה לי שגם לנו הפסיכולוגים יש תרומה למצב. שנים הדגשנו עד כמה אנחנו מחוץ ל'משחק האמת', לא מוטרדים מהעובדות אלא רק מהאמת הפסיכולוגית, והנה העובדות באות לטפוח על פנינו. יש חשיבות למציאות הממשית, וכולנו מבקשים הכרה ותיקוף לה.
בברכת שהרכבת תעצור תמיד בתחנות הנכונות,
אורית