להכיר את 'האחד'

ליאת נוימן | 12/11/2022 | הרשמו כמנויים | שלחו טקסט לבלוג

זו הפגישה הראשונה שלנו. היא הגיעה מיואשת, בוכה. סיבת הפנייה: היא עדיין לא מצאה את "האחד" שלה.

היא משתפת בכנות ובכאב על הקשיים בעולם ההיכרויות הדיגיטלי, על כך שקשה להכיר "בעולם האמיתי".
מוסיפה שהיא ניסתה לבד (ספרי עזרה עצמית, דמיון מודרך), הלכה לכל מיני סדנאות, אבל שום דבר לא הביא את בן הזוג המיוחל.
כיוון שהיא תקופה ארוכה עם התחושה שאין לה מה להפסיד, ושעון הזמן מתקתק באכזריות, היא החליט לפנות לטיפול פסיכולוגי. לראשונה בחייה.

היא מתארת בדיוק מה התכונות והמאפיינים שהיתה רוצה שיהיו לבן הזוג שלה. היא קצת רומנטית בתפיסתה ומבינה שזה מפריע.
היא היתה נבוכה משאלתי לגבי הזוגיות של הוריה ולא חושבת שיש קשר. אני נותנת הסבר קצר.

היא משתפת מדוע הקשרים לא צלחו- לרוב היא אינה מעוניינת להפגש שוב. בנוסף, בני זוג של חברותיה – גם בהם אינה מעוניינת (תאורטית, אם הם היו פנויים). היא גם חווה קנאה לעתים כאשר חברותיה מתנסחות בלשון רבים (לדוגמה: "התוכניות שלנו לשבת") או מעלות תמונות משפחתיות לרשת חברתית.

אני מוצאת את עצמי חושבת תוך כדי הפגישה: היא אדם טוב, עצמאית, עם יכולת לקשרים חברתיים אך בתחום הזה חווה אכזבות וקשיים רבים. אני מזדהה עם תחושתה, שהחיים "לא הוגנים". אני גם חושבת על הקשר בין ילדותה למצבה הנוכחי. 

אני מתייחסת לכך ולכאב שלה, היא מהנהנת, מעט בוכה.

שתיקה.

הפגישה עומדת להסתיים בקרוב. היא שואלת: אז מה עושים?

אני משתפת אותה במחשבותיי עליה: שהיא אינה נהנית להיות רווקה והיא משתוקקת לזוגיות, אך... לא בכל מחיר. היא מסכימה. היא גם מסכימה להצעתי לחקור יותר לעומק את עצמה ואת הסיבות בגינן היא פוסלת ובסוף נשארת לבד.  

נמשכת ההרשמה למחזור לימודים חדש (מחזור שמיני)
של תוכנית הכשרה בפסיכותרפיה ברוח פסיכולוגיית העצמי