התמקדות | ליאת נוימן

ליאת נוימן | 5/4/2022 | הרשמו כמנויים | שלחו טקסט לבלוג

הפעם התחלתי להתמקד דרך כך שאמרתי לעצמי בקול רם, להאט קצב, לקחת נשימות עמוקות. אני מתחילה להרגש עיפות, מפהקת כמה פעמים. רק אני והפנימיות שלי.... מזכירה לעצמי להיות סבלנית. עולה המילה "עייפות". מרגישה את העיניים ... אני מנסה למצוא מילה שמתאימה ברגע הזה לעיניים, ועולות כמה מלים: "כואבות, כבדות, קצת שורפות". פתאום מחשבה עוברת: "זה הכל? זו לא תחושה מורגשת", אני מבינה שזו מחשבה ביקורתית, מקבלת את זה שמשהו בתוכי לרגע שפט אותי. חוזרת להתמקד בעיניים. יש סוג של כאב. אני מקבלת אותו. ואז, אני מרגישה מעט כאב ראש, באזור המצח, שמה את כף ידי על המצח, זה מרגיש נכון. עוברת בי מחשבה: "תזכרי... זה לא פיזי, זה משהו מבפנים שמאותת דרך כאב הראש". ואז מרגישה גם מחנק בגרון. אני משתהה עם כל התחושות. התחושות לא נעימות, כל כך לא רוצה להרגיש אותן, אבל מזכירה לעצמי שזה "לא סתם, יש להן סיבה טובה". מרגישה עצב. העצב עולה מהגרון ועד העיניים, הדמעות מצטברות, ואז אני נזכרת באירוע שקשור בו. הדמעות יוצאות ואני מרגישה הקלה וכעת יודעת במה להמשיך להתמקד, על מה לעשות את העבודה.