לוגו פסיכולוגיה עברית

×Avatar
אני מסכימ.ה להצטרף לרשימת התפוצה לקבלת עדכונים ומידע שיווקי
זכור אותי
 
מי כאן האחר?

מי כאן האחר?

פרופ. עמיה ליבליך | 3/4/2022 | הרשמו כמנויים

בבוקר אני צועדת על חוף הים. עכשיו, עם שעון הקיץ, עדיין חשוך בשעה שאני יורדת בשביל התלול אל החול, אבל אני נצמדת להרגלי ויורדת כדרכי. מישהו ממשכימי הקום פוגש אותי ושואל: תגידי, את לא מפחדת עכשיו, ככה לבד על החוף השומם? – לא. לא משום שאני אמיצה כל כך או טיפשה כל כך; אלא משום שאני פטליסטית. מה שיהיה יהיה.

ידידה שלי שלחה לי ציטוט הלקוח מיוליסס של ג'יימס ג'ויס במקור האנגלי. כאילו סתם, בלי סיבה. לא היה מספר עמוד בציטוט ואני מרשה לעצמי לתרגם אותו לעברית, וזה כך: "חיינו מתקיימים בימים. יום בא ויום הולך. אנחנו צועדים דרך עצמנו, במפגש עם עצמנו. פוגשים שודדים, רוחות רפאים, ענקים, זקנים, צעירים, בנות זוג, אלמנות, אחיות אהובות, אבל תמיד תמיד אנחנו פוגשים את עצמנו".

המילים "במפגש עם עצמנו" הטרידו את מנוחתי. במפגש הזה עם עצמי שבראי אינני רוח רפאים ולא שודדת. אבל אני מסתכלת בעצמי בראי, משתדלת לא לראות את הכתמים והקמטים, ושואלת את דמותי: האם עשית משהו טוב היום?

שפר מזלי ואני מורה בכל כך הרבה מובנים, אז לפחות אוכל להגיד כמעט כל יום שהקשבתי לתלמידה או לעמיתה צעירה ממני, לימדתי משהו בכיתה, תיקנתי עבודה. זוהי התחמקות מעשיית הטוב במובן של יציאה מאיזור הנוחות שלי. לא אפרט היכן אני תורמת או מתנדבת, ובכל זאת השאלה מול הראי בעינה עומדת.

בהמשך היום למדתי את הגותו של לוינס מפיו של הרב אפשטיין, מורה דגול באמת. הרב קורא מהספר "כוליות ואינסוף" ומפרש בקולו הנעים. לפגוש אדם אחר פנים אל פנים הוא הדבר הכי בנאלי וגם הכי מיסתורי ביקום כולו. האדם אף פעם לא לגמרי מבין את האחר. האחר – שלא כמו החפץ – הוא המיסתורין של חיינו, האינסוף, ולכן הוא מושך אותנו. ההתקרבות הצמודה לאדם אחר נעשית תמיד בעיניים עצומות, כי להיות קרוב מדי, לדעת הכל, הורס את ההכרות. ההתקרבות לאדם אחר היא התרחשות ליילית. לעולם איננה מושלמת, זוהי התקרבות אינסופית שאף פעם איננה מגיעה ליעדה. כאשר קיים שיח, אנו מתקרבים, אבל לעולם לא מגשרים לחלוטין את המרחק. והעיקר, הרעיון שלוינס יחיד ומיוחד בהצעתו: פני האדם, הפנים, זו הנוכחות האלוהית. ולכן האדם האחר, פניו של האחר, למרות המגבלה של המרחק הבלתי נמנע, הכרחיים כדי שאהיה אני עצמי. אם כך חזרנו לג'ויס – המפגש עם האחר, המפגש עם עצמי; אני קצת תמיד גם אחרת לעצמי כנראה.


- פרסומת -

תמונות הפליטים הצועדים מאוקראינה המותקפת מערבה, או מתקבצים באתרי המפונים בפולין וברומניה כבר אינן מככבות בטלויזיה; אלה כבר אינן חדשות. אבל האנשים האלה שחייהם נהרסו באחת, נמצאים שם, ובעוד המון מקומות בעולם. האם אני רואה אותם, פוגשת אותם, את פניהם?

אני קוראת את הרשימה שנית, ומחפשת בה את הקוהרנטיות של הרעיונות, וגם את האחר הזה – זה שמאיים, זה שמבקש את עזרתי, זה שהוא אני. המפגע ברחובות בני ברק? הילדים הצועדים בבגדי החורף שלהם בשלג על המסך? ואולי אלה אתם הקוראים הנמצאים אי שם ליד מסכי המחשבים שלכם.

מטפלים בתחום

מטפלים שאחד מתחומי העניין שלהם הוא:
בן מסיקה
בן מסיקה
פסיכולוג
חיפה והכרמל, אונליין (טיפול מרחוק)
נדב צ'יין
נדב צ'יין
קרימינולוג קליני
תל אביב והסביבה, אונליין (טיפול מרחוק)
עדינה פרצובסקי
עדינה פרצובסקי
עובדת סוציאלית
חיפה והכרמל, רמת גן והסביבה
חגית זריף
חגית זריף
חברה ביה"ת
תל אביב והמרכז
מיטל לוי עומר
מיטל לוי עומר
מוסמכת (M.A) בטיפול באמצעות אמנויות
חיפה והכרמל, אונליין (טיפול מרחוק)
עטרה בלאו
עטרה בלאו
מוסמכת (M.A) בטיפול באמצעות אמנויות
אונליין (טיפול מרחוק), פרדס חנה והסביבה

עוד בבלוג של פרופ. עמיה ליבליך

אמש ראיתי בתיאטרון גשר את ההצגה 'מקבת ללא מילים'. נזכרתי שכאשר כתבתי בפעם הראשונה בבלוג זה, לפני כעשור,...

תגובות

הוספת תגובה לפוסט

חברים רשומים יכולים להוסיף תגובות והערות.
לחצו כאן לרישום משתמש חדש או על 'כניסת חברים' אם הינכם רשומים כחברים.