המקרה של איציק סעידיאן והמסרים המבלבלים של משרד הביטחון
מנשה כהן | 21/4/2021 | הרשמו כמנויים | שלחו טקסט לבלוג
הגיוס לצה"ל נעשה לאחר שכל מועמד לגיוס עובר מבדקים שמגדירים את רמת הכשירות שלו והתאמתו לשירות בצה"ל. מסתבר, דרך המקרה של סעידיאן, שמי שסובל מפוסט טראומה עקב שירותו הצבאי, נבדק פעם נוספת, הפעם לאיתור נקודת תורפה נפשיות שאולי היו לו בילדותו ובנעוריו, ולפי זה פוסקים את אחוזי הנכות המגיעים לו. נוהג זה קיים הרבה שנים, כך למדתי ממטופלים נפגעי פוסט טראומה מהשרות הצבאי, וכל אחד שנפגע ומגיש תביעה להכרה עובר בדיקה מדוקדקת בה הוא צריך להוכיח שהיה כשיר ובריא לפני גיוסו. יש פה גישה מלאת סתירות, חסרת הגיון ובלתי הוגנת, ויתכן שאינה עומדת במבחן המשפט. אם קיבלת פרופיל 97 ואתה משרת בגולני, לדוגמה, זה אומר שמשרד הביטחון בדק ומצא שאתה כשיר להיות לוחם; עכשיו כשעברת טראומה - בוא נבדוק איך היית לפני הגיוס! איך מישהו המציא כזה דבר? או שהוא כשיר או שהוא לא כשיר, ואם היה כשיר בעת גיוסו אין מה לבדוק ולחפור על מצבו הנפשי טרם הגיוס. מישהו ממקבלי ההחלטות למעלה - צריך להתעשת ולהוריד את נושא הבדיקה לאחור מסדר היום.
מבחינת התהליכים הנפשיים, טראומה פותחת אמנם פצעים ישנים ועניינים-לא-סגורים (תיארתי מצב זה במאמר על "צמיחה פוסט טראומטית" באתר 'פסיכולוגיה עברית'), אבל זה צריך להיות לא רלבנטי בהקשר של הכרה בטראומה ובאחוזי נכות מתאימים.