משתהה | תמי קויפמן

תמי קויפמן | 13/4/2021 | הרשמו כמנויים | שלחו טקסט לבלוג

כְּבָר כַּמָּה יָמִים

שֶׁאֲנִי רוֹצָה לִכְתֹּב עַל

צַבִּים

אֲבָל אֲנִי לֹא מַסְפִּיקָה.

וְלַמְרוֹת שֶׁהָאֶפְשָׁרוּת לֹא לְהַסְפִּיק לֹא בָּאָה בְּחֶשְׁבּוֹן

עֲדַיִן,

אֲנִי לֹא מַסְפִּיקָה.

בֵּינְתַיִם, הַצָּב,

(זֶה שֶׁרָצִיתִי לִכְתֹּב עָלָיו)

מַרְחִיק לֶכֶת

(לַמְרוֹת שֶׁהוּא לֹא יוֹצֵא מֵהַבַּיִת)

בַּדֶּרֶךְ הוּא נוֹשֵׁם עָמֹק, מְעַט ולְאַט

הַנְּשִׁימָה שֶׁלִּי לֹא עוֹצֶרֶת.

(כָּכָה זֶה, בְּנֵי אָדָם)

הַנְּשִׁימָה שֶׁלִּי גַּם לֹא מַסְפִּיק אִטִּית כְּדֵי שֶׁ

אָנוּחַ בֵּין נְשִׁימָה לִ

נְשִׁימָה

היא גַּם לֹא מַסְפִּיק עֲמֻקָּה כְּדֵי לְסַכֵּל אֶת

הַמְּרִיבָה הַחָדְשִׁית שֶׁלִּי עִם

עַצְמִי.

בְּקֶצֶב הַצָּב אֲנִי לוֹמֶדֶת

לָנוּעַ.

תְּנוּעַת כַּף יְדֵי הַנִּשְׁלַחַת אֶל הַקָּפֶה שֶׁל הַבֹּקֶר הַזֶּה

מִשְׁתַּהָה

הַתְחָלָה. הַתְחָלָה טוֹבָה, אֲנִי חוֹשֶׁבֶת