פסיכולוגיה עבריתפסיכולוגיה עברית

×Avatar
זכור אותי
על מה שמולד ועל מה שנלמד באוניברסיטה.

על מה שמולד ועל מה שנלמד באוניברסיטה.

שפיות זמנית | 27/12/2011 | הרשמו כמנויים | שלחו טקסט לבלוג

מחלוקת ארוכת ימים חוזרת לשולחן הדיונים המקצועי בעקבות סערה שהתעוררה בתקשורת בימים האחרונים. בכתבה שהתפרסה בעיתון הארץ, מובעת מחאתם של מומחים באבחון וטיפול בבריאות הנפש, אנשי חינוך וחברה, וכן חברים בקהילה הגאה. שמוחים על ההתייחסות התיאורטית והאטיולוגית כלפי הומוסקסואליות בספר הלימוד "פרקים נבחרים בפסיכיאטריה" (אליצור, טיאנו, מוניץ ונוימן). הספר נפוץ במוסדות הלימוד למקצועות בריאות הנפש, ונכתב על ידי ארבעה מומחים מוערכים בקהילה המקצועית בארץ, יצא בגרסתו האחרונה ב 2010.
בפרק העוסק ב"בעיות פסיכולוגיות והתנהגותיות המשולבות בהתפתחות המינית והכיווניות המינית", מצוין שהומוסקסואליות איננה עוד חלק מפתולוגיה, ונתפסת כאחת מהאפשרויות הכיווניות שהפרט בוחר. בהמשך הפרק (שהוא למעשה תת פרק קצרצר של הפרק הדן ב'הפרעות מיניות') מובאות בקיצור תמציתי תיאוריות מרכזיות; ביולוגית, התפתחותית/אנליטית ותיאוריה אינטגרטיבית. מקריאה בפרק, וקריאת הכתבה, והשוואת העמדות המובאות מצד פרופ' שמואל טיאנו, ומצד המתנגדים לאטיולוגיה המיושנת והחלקית למדי המובאת בפרק ניכר כי המחלוקת ארוכת הימים באשר לאבחנה של הומוסקסואליות "כהפרעה", ההתייחסות המחקרית, האבחונית והטיפולית באשר להעדפה מינית עודנה טעונה דיון ובדיקה מעמיקה.
שאלות רבות נובעות מנושא חשוב זה, ומהפער בין הכתוב באחד מספרי הלימוד הנפוצים ביותר, ובין הידע המעשי והיחס המשתנה והמתפתח מזה שנים בשדה הקליני והחברתי כלפי הומוסקסואליות. אתם מוזמנים לשתף בעמדתם ובהבנתכם כאן למטה, ממש פה מתחת, במקום הפנוי לתגובתכם.

כתבה: רננה פרייברג

עוד בבלוג של שפיות זמנית

תגובות

הוספת תגובה לפוסט

חברים רשומים יכולים להוסיף תגובות והערות.
לחצו כאן לרישום משתמש חדש או על 'כניסת חברים' אם הינכם רשומים כחברים.

פרי הפלטיפוספרי הפלטיפוס29/12/2011

"רציתי להיות נורמלית": הסיפור של אורנה בנאי. שוב ושוב ניווכח לראות עד כמה פתתיים הנסיונות להגדיר חוויות סובייקטיביות בצורה אובייקטיבית/ מדעית ולנסות לנרמל את הסובייקט. הבריחה של הפסיכולוגיה ל"מדע" היא לא יותר מחוסר הצלחה להתמודד עם מורכבות אנושית. הידע המדעי (החשוב כמשלים) לא יוכל להחליף את החוויה וההגדרות הסובייקטיביות.

עוד אומרת אורנה בנאי במאמר על הכתבה: (קישור בסוף הקטע)

לא תמיד היתה הזהות המינית כל כך מוחלטת אצלה. "היום אין לי ספק של לסביות זו בחירה רגשית – לא בחירה מינית", היא מספרת בכתבה. "הבחירה שלי בנשים היא בחירה רגשית. מבחינה מינית, אני יכולה להיות גם עם גברים. אבל החיבור האמיתי-אמיתי, איפה שאני באמת שלמה, איפה שהלב שלי נמצא, זה עם נשים. נקודה... לקח לי שנים להבין שזו לא בחירה, אני לא יכולה להיות עם גברים. ניסיתי. הלב שלי לא נמצא שם. לא עד הסוף. עם נשים זה שלם. שם אני באמת אוהבת את עצמי, אני צריכה לאהוב אותי".

http://www.mouse.co.il/CM.television_articles_item,797,209,65427,.aspx