יומנו של מטפל 5: מתי אלעד נרגע?
ד"ר עפר גרוזברד | 12/11/2020 | הרשמו כמנויים
אלעד מספר שכשהוא יורד במדרגות לקליניקה הוא מדמיין איךהוא שובר את הדלת שלי ואיך שהוא רואה אותי כל המחשבות התוקפניות האלה נעלמות כלא היו. אלעד מספר שכשהוא בלעדי ביומיום שלו הראש שלו מלא מחשבות כרימון מה הוא הולך לומר לי ומה אני אגיד לו ואז בקליניקה הכל לפתע נעלם, הוא לא בסערה ואין לו מה להגיד. כעת הוא שואל אותי למה? למה הוא כזה?
אני חושב על ניסוי שעושים בבני אדם: מגדלים ילד עם הורים שלא רואים אותו, שהם לא אתו. אלו דברים כל כך קטנים. הוא משחק עם אביו שח. כשמגיע תורו של אלעד אביו מתקשה להמתין בסבלנות שיעשה מהלך ומשמיע קולות כילד היפראקטיבי. אמו קוראת לו בכל פעם בשם אחר עם רגש אחר - אלעד אומר שזה תלוי במצב רוח שלה. אני מדמיין ילד קטן, מבוהל, כמו שכל ילד קטן יכול להיות. אבל אין שם מישהו גדול. אצל רובנו יש קול מרגיע ומה קורה למי שאין? קורה לו מה שקורה לאלעד - הוא הולך בכל יום לאורך כל חייו עם סערות פנימיות שאיש לא מרגיע.
אחר כך אני אומר לו שאני שמח שהוא נרגע בנוכחותי משום שאני מאמין שבסוף הוא ייקח את החוויה המרגיעה הזאת אתו לעולם הגדול שבחוץ.
