פסיכולוגיה עבריתפסיכולוגיה עברית

×Avatar
זכור אותי
מָה אַתְּ חוֹשֶׁבֶת עַל רֶצַח רֹאשׁ הַמֶּמְשָׁלָה?

מָה אַתְּ חוֹשֶׁבֶת עַל רֶצַח רֹאשׁ הַמֶּמְשָׁלָה?

עלון פסיכולוגיה עברית | 1/11/2020 | הרשמו כמנויים

מָה אַתְּ חוֹשֶׁבֶת עַל רֶצַח רֹאשׁ הַמֶּמְשָׁלָה?

השבוע נציין רבע מאה להרצחו של ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל. הטראומה הלאומית ההיא מורגשת השנה היטב, בעת מעורערת שכזו, מהדהדת את הסכנה שבפילוג והסתה. מהי ההשפעה של הרצח ההוא על המרחב הבין-אישי-לאומי שלנו? כיצד הוא שינה את תפיסת הקונפליקט שלנו, ובאיזה אופן פגם בתחושת הסולידריות והאמפתיה שלנו זה לזו? ובכלל, מה עוד הותר אז, לפני עשרים וחמש שנים, מלבד דמו של ראש הממשלה? אחרי שהותר מה שהותר, נותרנו עם צורך ב'טיפול' ארוך טווח -כיצד קושרים ומחברים מחדש את מה שמוסיף להפרם, איך תופרים רקמה עדינה של שותפות ומחויבות זה לזה, למרות ואף על פי?

השבוע באתרנו, שלל מאמרים וטורים מרחיבי דעת ולב:

מבט אקזיסטנציאליסטי על חיי הנפש בתקופת הקורונה: מתן הולנד מצביע על כך שמתוך המודעות לאבסורד הקיומי לנוכח המשבר המתמשך, יכולה לצמוח גם תובנה של חירות אישית, שמתוכה יתאפשר מרד בחווית הייאוש וחוסר האונים שיתבטא בחקר פנימי של ערכים ומשמעויות, ומתוך כך עשויה להתאפשר יצירתיות ומשחקיות באופן בו אנו חושבים ופועלים בתוך נסיבות חיצוניות לא פשוטות.

בספרו 'להשיב חיים שלא נחיו', מנהל אוגדן שיח ער עם הקורא, זאת לצד הדיאלוגים עם כותבים משמעותיים עבורו. איריס רילוב, מתרגמת הספר ומחברת הרשימה שלפניכם, נענתה להזמנה לדיאלוג. מתוך התמודדות עם דילמה תרגומית בפרק בספר המנתח סיפור של קפקא, מציגה רילוב קריאה רגישה ומעוררת מחשבה של דבריו של אוגדן, באמצעותה היא מגלה את כוחו של טיפול שיש בו נדיבות וחמלה ומפגש חי ואמיתי.

במדור סקירת המאמרים – מאמרם של מייקל א. מץ ובארי מקארתי - מודל ה"סקס הטוב-דיו", שמוצג בסקירה זו, מסביר בפשטות ובבהירות רעיונות בנוגע לסקס שאינו מושלם (ואינו אמור להיות מושלם), אך כזה שמעורר סיפוק ויוצר קרבה. המודל מחולק ל-12 חלקים שמשלימים אלה את אלה ומעודדים תחושת לכידות, שיתוף פעולה ואינטימיות, ומסייעים לזוגות להתמודד הן עם הפרעות בתפקוד המיני והן עם אתגרים ושינויים לאורך החיים. יש לציין שהמאמר עוסק כולו במין, מיניות וזוגיות הטרוסקסואלית ומונוגמית.

במדור הספרים - איתי אהרון זיו כתב את עצמו לדעת - מהרגע בו נולד, דרך השירות הצבאי הטראומתי ושנים של חיפוש רוחני שהסתיימו בהארה שהפכה ל"התקף פסיכוטי": "אחרי ההתפרקות והאשפוז הכפוי התחלתי דרך ארוכה לשיקום. הדרך כללה גם מסעות ריפוי בעזרת חומרים משני תודעה והובילה אותי בסופו של דבר להפוך למטפל". פרקים מהספר זמינים לעיונכם.

ולכבוד יום הזיכרון לרבין, נזכר בטקסט מעניין של אורנה קסטל שנכתב במלאת 18 שנים להרצחו - "הקיסר חייב למות"? מחשבות על רצח אב ועל רצח מנהיג לקראת יום הזיכרון לרצח רבין.

בשפיות זמנית - פרויד קבע שהחלומות הם "דרך המלך אל הלא-מודע", ומחקרים חדשים רבים בחודשים האחרונים מנסים ללכת בדרך המלך הזו ולנסות להבין: האם ואיך אנחנו חולמים על הקורונה, ועל מה בעצם אנחנו חולמים כשאנחנו חולמים על קורונה?

ד"ר חנה דויד בהצעה חתרנית סביב מה שהיא מגדירה כאזלת ידו של משרד החינוך לדאוג ללימודים של ילדי ישראל  צמצום בית הספר: מתן תמריץ כספי להורים שיעבירו את ילדיהם לחינוך ביתי – "התהליך יעזור לנרמל את המצב ה"לא נורמלי" הנוכחי, ידלל את מספר הילדים בקבוצה/כיתה/קפסולה, יתגמל את ההורים המלמדים את ילדיהם או משלמים למי שעושה זאת, וגם את הילדים שיישארו במערכת ויזכו למורים הטובים לאחר שכל בית ספר יוכל להשאיר במסגרתו רק את עובדי ההוראה הטובים ביותר".

ד"ר ארנון רולניק בסדרת פוסטים שיעסקו בדרכים שונות להפוך את המעבר הכפוי לטיפול בזום, ליתרון, והפעם – על האפשרות ליצור יכולת התבוננות באמצעות הקלטה של המפגשים הטיפוליים. רולניק דן באפשרות של המטופל לצפות במפגשים, בהקלטה כאמצעי להדרכה טובה יותר, ולא זונח גם את ההתיחסות האתית לנושא. 

יו"רית חטיבת הפסיכולוגים בהסתדרות מספרת על מפגש עם נשיא המדינה רובי ריבלין בנושא המענים הנפשיים בזמן הקורונה - "יותר ויותר אנשי ציבור, בכירים ומנהיגים מכירים בצורך הדחוף להחייאת הפסיכולוגיה הציבורית".

 

 

תשובה לא מספקת לשאלה / דליה רביקוביץ'

מָה אַתְּ חוֹשֶׁבֶת עַל רֶצַח רֹאשׁ הַמֶּמְשָׁלָה?
כֵּן, מָה אַתְּ חוֹשֶׁבֶת עַל הָרֶצַח
שֶׁל רֹאשׁ הַמֶּמְשָׁלָה?
וּמָה אַתְּ מַרְגִּישָׁה?
הַאִם אַתְּ בְּשׁוֹק
אוֹ בְּדִכָּאוֹן?
נִשְׁאֲלָה הַשְּׁאֵלָה. 
וְהַאִם אַתְּ מְגַמְגֶּמֶת 
אוֹ שֶׁאַתְּ לֹא יוֹדַעַת מַה יִּהְיֶה,
הַאִם אַתְּ מְדַבֶּרֶת בְּסַהֲרוּרִיּוּת כָּזֹאת
בִּגְלַל הֶעָתִיד אוֹ בִּגְלַל הַהֹוֶה
נִשְׁאֲלָה הַשְּׁאֵלָה. 
וְאוּלַי אַתְּ מַרְגִּישָׁה מְטֻמְטֶמֶת
אוֹ חַסְרַת דֵּעָה?
תַּעֲנִי כְּבָר.
וַאֲנִי עוֹנָה:
כָּל מַה שֶּׁאָמַרְתָּ נָכוֹן
וְאַתָּה אִישׁ יָקָר.
וַאֲנִי רוֹצָה לְהוֹסִיף עוֹד דָּבָר
רֹאשׁ הַמֶּמְשָׁלָה מֵת אָדָם מְאֻשָּׁר.
שָׁלוֹם לַעֲפַר רֹאשׁ מֶמְשַׁלְתִּי
בַּעַל וְאָב וְעוֹד דְּבַר מָה
הַבֵּן שֶׁל רוֹזָה הָאֲדֻמָּה.

 


עוד בבלוג של עלון פסיכולוגיה עברית

את המכתב השבוע נפתח בציטוט דווקא, שיר שכתב המשורר ו'ה אודן, ותרגמה לעברית שרי אדלשטיין, לזכרו של זיגמונד...

תגובות

הוספת תגובה לפוסט

חברים רשומים יכולים להוסיף תגובות והערות.
לחצו כאן לרישום משתמש חדש או על 'כניסת חברים' אם הינכם רשומים כחברים.