צמצום בית הספר: מתן תמריץ כספי להורים שיעבירו את ילדיהם לחינוך ביתי
ד"ר חנה דויד | 31/10/2020 | הרשמו כמנויים
אזלת ידו של משרד החינוך בכל הקשור לתפקיד שעליו לבצע – לדאוג ללימודים של ילדי ישראל – נחשפה לאחרונה לעין כל, כאשר יש הסכמה גורפת ששיבה ללימודים, במתכונת כלשהי, היא הכרחית, והרשויות המקומיות מעוניינות להירתם למשימה, אבל משרד החינוך מונע זאת מהן. מצד שני, המעבר לחינוך פרטי בישראל מחלחל מזה עשרות שנים בקרב שכבות אוכלוסיה רחבות יותר ויותר, ולאחרונה רבו ההתארגנויות של לימודים פרטיים גם בקרב שכבות רבות שקודם לקורונה הסתפקו בתשלום עבור ה"אקסטרות" – חוגים, העשרות ושיעורי עזר. עתה עברו רבים ללימודים של ממש בעזרת מורים פרטיים, במתכונות שונות: אחד-על אחד, מורה שמגיע לבית המשפחה ומלמד את כל הילדים או מספר משפחות שמתאגדות ומעסיקות מורה ביחד.
הנה הצעתי לצמצום בית הספר – תהליך שיעזור לנרמל את המצב ה"לא נורמלי" הנוכחי, ידלל את מספר הילדים בקבוצה/כיתה/קפסולה, יתגמל את ההורים המלמדים את ילדיהם או משלמים למי שעושה זאת, וגם את הילדים שיישארו במערכת ויזכו למורים הטובים לאחר שכל בית ספר יוכל להשאיר במסגרתו רק את עובדי ההוראה הטובים ביותר.
מערכת החינוך הישראלית עולה למשלם המסים הון עתק, אך היחס בין ההשקעה הכספית לאיכות המוצר אינו עומד בשום קריטריון: חברתי, ערכי, או כלכלי. תקציב החינוך של המדינה לשנת 2019 היה למעלה מ-64 מיליארד שקל, השני בגודלו רק לתקציב הביטחון. ההשקעה בתקציב זה גדלה מדי שנה מעבר לגידול במספר התלמידים, אבל ההישגים החינוכיים של ילדי ישראל יורדים משנה לשנה, על פי מבחנים בינלאומיים שנערכים בארץ החל משנת הלימודים 1963/4. על אף השיעור הגבוה באופן לא פרופורציונלי של תלמידים במוסדות להכשרת עובדי הוראה, בשנת הלימודים 2017/8 למדו למעלה מ-36,000 סטודנטיות וסטודנטים במכללות להוראה בחינוך הממלכתי והממלכתי דתי; בנוסף למדו הוראה בחינוך החרדי כמה אלפי נערות בסמינרים (שנתון סטטיסטי לישראל, 2020). אף על פי כן, קיים מחסור חמור וקבוע במורים טובים, בעיקר במקצועות אנגלית, מתמטיקה ומדעים; שיעורי ההתאמה למקצוע, כפי שעולה מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נמוכים ביותר בקרב מורים למתמטיקה, עברית ואנגלית. ממוצע התלמידים למורה, ממוצע התלמידים למשרת הוראה, ממוצע התלמידים לכיתה – יורד מאז שנת הלימודים 1996/7; מספר שעות עבודה לתלמיד עולה. ממוצע התלמידים למורה בשנת 2018/9 היה 10.8, אבל הממוצע הארצי היה ב-2018 27 ילדים בכיתת בית ספר יסודי ו-28 בחטיבת הביניים, ומצב אי-השוויון הגיע לממדים גבוהים. לדוגמה: אצל בנות חרדיות הלומדות בסמינרים, היו לא מעט כיתות שמספר התלמידות בהן הגיע לקרוב ל-50.
כבר היום הורים רבים, בעיקר מקרב בעלי היכולת הכספית, המתגוררים במרכז, בייחוד בערים הגדולות, והינם בעלי השכלה גבוהה ורחבה מוציאים הון-עתק לחינוך ילדיהם. אי-השוויון בחינוך הולך וגדל ככל שרמת בתי הספר יורדת וככל שיותר הורים מבינים שאם לא יתנו לילדיהם את החינוך הראוי עבורו ישלמו מכספם-הם – בין אם מדובר בשיעורים פרטיים, בחוגי העשרה, בתכניות אוניברסיטאיות, בתשלומים קבועים גבוהים ובנוסף לכך בדאגה לציוד יקר והסעות מועדוני ספורט, תחרויות וטורנירים – ייאלצו ילדיהם להסתפק בחינוך בינוני ומטה.
הצעתי היא, לפיכך, לאפשר לכל הורה לקבל מענק חודשי קבוע עבור כל ילד הלומד בחינוך ביתי. קיימים במשרד החינוך קריטריונים לחינוך ביתי, אך כיום לא זו בלבד שהורים הבוחרים בחינוך כזה אינם מתוגמלים עבור הזמן והממון שהם משקיעים בו – ילדיהם "נענשים" על ידי הפעלת סנקציות כמו איסור לגשת למבחני מחוננים וכמובן להשתתף בתוכניות למחוננים, או להירשם לתכניות אוניברסיטאיות שונות. ניתן יהיה לפקח על רמתו של החינוך הביתי בשתי צורות: על ידי הצגת התוצרים של הילד ושיחה עם הילד בזמן הביקורים הקבועים של נציגי משרד החינוך, ביקורים המתבצעים גם כיום אצל המשפחות שבוחרות בחינוך ביתי, או על ידי בחינה שנתית שיהיה על כל ילד שמשפחתו תבחר באופציה זו לעבור כדי לקבל את האישור להמשיך בחינוך ביתי.
בשל האכזבה הגדולה מהחינוך הציבורי והנהייה אחר חינוך פרטי, שמאפיינת כבר עתה חלקים גדולים בציבור הישראלי, יש לשער שמשפחות רבות תבחרנה באופציה של חינוך ביתי. הרחבתו של חינוך כזה תאפשר את קיומן של "קהילות לומדות", מהסוג שקיים כבר היום במספר יישובים קטנים, גם בערים. כך יימנע בידוד חברתי מהילדים שנמצאים בחינוך הביתי, שכן, בשעות הבוקר יוכלו לבלות, לפחות באופן חלקי, בחברת בני גילם. כמו כן, גם כיום מתבצע חלק גדול מהחינוך הביתי באמצעות ההורים שמעוניינים ויכולים ללמד את ילדיהם מספר מקצועות – בהתאם להשכלתם-הם. משפחות המתאגדות ביחד לחינוך ביתי תוכלנה להיעזר זו בזו, והילדים ילמדו חלק מהזמן בחברת אחרים. בשעות אחר הצהריים הם יבלו, כפי שעשו עד כה, ילד וילד על פי שטחי התעניינותו והעדפותיו.
התמריץ הכספי שההורים יקבלו יכול להיות לעזר רב דווקא ב"תקופת הקורונה" ולאחריה. נכון לסוף ספטמבר 2020, משקי הבית בישראל איבדו בממוצע 20% מההכנסות שהיו להם מעבודה, וזאת גם לאחר שמביאים בחשבון גם את דמי האבטלה שהתווספו (וקסמן, 2020). במשפחות רבות לפחות אחד מההורים איבד את פרנסתו, ובלא מעט – שניהם. בשל המצב הקשה של הכלכלה בישראל יש להניח, שרבים מהמובטלים ומאלה שיצאו לחל"ת יישארו מחוסרי עבודה עוד תקופה ארוכה. הקטנה משמעותית של מספר הילדים במערכת החינוך תאפשר להשאיר במערכת את המורים הטובים יותר, ובו-זמנית למזער את המצב בו מורים שאינם בעלי ידע מספיק בתחום תוכן כלשהו מלמדים אותו. הקטנת מספר הלומדים הוראה במכללות תוריד עול כספי גדול מהממשלה התומכת במוסדות אלו, וייתכן בהחלט שיתווספו למשק ידיים עובדות – צעירים וצעירות שבאין אפשרות ללמוד הוראה יעבדו בחקלאות, בבנייה או בתעשייה, במקום להיתמך כלכלית בידי הוריהם יוכלו לקיים את עצמם ואולי אף לעזור למשפחותיהם.
מקורות
וקסמן, א. (30.9.20). נפגעי הקורונה: ההכנסות נחתכו ב-20% - והחזרי חוב יגדלו באלפי שקלים. נדלה מאתר דה מרקר https://www.themarker.com/news/macro/.premium-1.9195318
שנתון סטטיסטי לישראל (2020), מס. 71. ירושלים: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
