לוגו פסיכולוגיה עברית

×Avatar
זכור אותי
למה מתכוונים כשמדברים על "סגירת פערים לימודיים בגלל הקורונה"?

למה מתכוונים כשמדברים על "סגירת פערים לימודיים בגלל הקורונה"?

ד"ר חנה דויד | 18/8/2021 | הרשמו כמנויים

ישראל היא "אלופה" בפערים לימודיים בין קבוצות אוכלוסיה שונות: בין יהודים וערבים, בין הלומדים במערכת החינוך הממלכתית – כולל הממלכתית-דתית, לבין אלו שלומדים במערכת החרדית, בין תלמידים שהוריהם משכילים יותר לאלו שהוריהם משכילים פחות, בין יישובים ש"נמנים" עם העשירונים העליונים בדירוג המעמד הסוציו-אקונומי לבין אלו שמתגוררים ביישובים שבתחתיתו ((Study: Israel has greatest educational gaps in OECD, 2016. במבחני PISA שנערכו בשנת 2018 נחשפה העובדה, שבעוד שכל תלמידי ישראל נמצאו בפער גדול בהישגים במתמטיקה ובמדעים ממרבית המדינות המפותחות, הרי נמצא פער "ענק" בין תלמידים יהודים וערבים (ינקו, 2019). כמו כן נמצא פער גדול בהישגים בין כלל התלמידים הערבים לתלמידים הבדואים מהדרום (שם). יש פער מתמשך, גדול עד-מאוד, בין ההישגים הלימודיים של תלמידים ערבים נוצרים לאלו של תלמידים ערבים מוסלמים (David, 2014). פער נוסף בהישגים הלימודיים קיים בין תלמידים ערבים – ללא הבדל דת – הלומדים בבתי ספר נוצריים, לבין תלמידים ערבים הלומדים בבתי ספר ציבוריים (שדמה, 2013). הבדלים עצומים בהישגים התגלו במבחן זה גם בין תלמידים יהודים הלומדים בבתי ספר חרדים לבין אלו הלומדים בבתי ספר ממלכתיים (David, 2018), כמו גם בין השיגי בנות שלמדו בבתי ספר חרדיים לאלו של בנים שלמדו בבתי ספר מזרם זה (שם). פערים אלה בהישגים הלימודיים אינם קשורים לקורונה, והם מהווים אך דוגמאות מספר משלל הפערים הלימודיים שמאז ומתמיד ישראל "מצטיינת" בהם. כך, לדוגמה, בהצגת ההישגים שהושגו בבחינות הבגרות בין בתי הספר הנוצריים ליהודים ((David, 2014 מופיעה טבלה בה ניתן לראות שההבדלים הללו, לטובת בתי הספר הנוצריים, עקביים מאז 1998 [למעשה כבר קודם לכן, אבל המאמר סקר "רק" 15 שנים רצופות]. ההבדלים המשמעותיים הללו אינם רק בהישגים, אלא גם בשיעור הלומדים מתמטיקה ומקצועות מדעיים בהיקף של 5 יחידות, כמו גם בשיעור הלומדים שפות בהיקף זה, כאשר המינימום הוא 4 שפות (ערבית, עברית, אנגלית, צרפתית), בעוד שבבתי הספר היהודים שיעור הלומדים 4 שפות אפסי וגם שיעור הלומדים שלוש שפות (מעבר לרמת המינימום של לימודי ערבית כשפה שלישית) מינימלי. מכאן ש"שיח הפערים" צריך להיות מדויק יותר – אולי אפילו תואם-מציאות יותר מזה הנוכחי. "האשמת" הקורונה בחוליים שנוצרו ואף התפתחו הרבה לפני שהופעתה בשמינו היא למצער בעייתית.


- פרסומת -

מה, אם כן, הסיבות העיקריות לאי-השוויון שניתן לפרוט אותו לרכיבים, שכל אחד מהם מצביע על פער לימודי בין קבוצה למשנה? תיאוריות רבות קיימות לעניין זה, ומפאת קוצר היריעה נתרכז באחת.

אבו רביעה קווידר ודהאן (2021) מצאו, כי קיימים שלושה גורמים עיקריים שיוצרים את אי-השוויון בחינוך: "א. איכות ההוראה ב. השכלת הורים ומעורבות הורים ג. השפעה על הגיל הרך" (עמ' 4). איכות ההוראה טובה יותר, השכלתם ההורים כמו גם מעורבותם ומענה איכותי לגיל הרך – כולם טובים יותר במוסדות לימוד שנחשבים "חזקים", בעיקר במרכז וביישובים במעמד סוציו-אקונומי גבוה. הקורונה בהחלט העצימה את הפערים בין  משפחות משכילות יותר או פחות, אבל לא בהכרח בין ילדים שהוריהם מבוססים כלכלית יותר או פחות. למיטב ידיעתי עד כה טרם נערך מחקר שבדק את השפעת הקורונה על הלמידה בקרב משפחות שבהן ההורים הפנו יותר משאבים, לא רק כספיים, ללמידה עצמאית בזמני הסגר, לעומת השפעתה בתים שבהם ההורים הפנו פחות משאבים לכך. בעוד שבזמנים "רגילים" בית הספר יכול לתרום תרומה משמעותית להתפתחותם הקוגניטיבית ולהשכלתם של ילדים מרקע לא משכיל, כמו גם כאלה שהוריהם אינם מפנים את משאביהם להשכלתם על אף רקעם הכלכלי-חברתי שמאפשר זאת, הרי הקורונה מנעה את האפשרות הזאת. היא חידדה את העובדה, שבבתים שבהם ההורים הפנו את עיקר משאביהם להשכלה ולחינוך הילדים נשמר הרצף הלימודי של הילדים, בעוד שבבתים אחרים לא עשו כן, לאו דווקא בגלל היעדר משאבים כספיים, חוסר המעש, הבטלה והשיעמום לא זו בלבד ש"תרמו" לפיגור לימודי ביחס לחומר שהיה על הילדים ללמוד בכיתה לו התקיימו הלימודים כסדרם, אלא אף תדיר חיבלו בוויסות העצמי של הילדים כך שהשבתם ל"מעגל הלמידה" נפגמה.

נוכל אם כן להסיק, שהקורונה לא "יצרה פערים", לא "גרמה" לאי למידה "בגלל" סגירת בתי הספר, או "בגלל" הלמידה בזום, אלא הגבילה את האפשרות, שבית הספר יעזור לצימצום הפערים בהישגים, פערים שהיו קיימים מאז ומתמיד בין ההישגים של ילדים מרקעים מגוונים שאך נכנסו לשנת הלימודים הראשונה שלהם. הנתונים מראים, שבית הספר לא עשה זאת במשך עשרות שנים לפני הקורונה. נקווה שיעשה זאת אחריה.

מקורות

אבו רביעה קווידר , ס. ודהאן, י. (ינואר 2021). לא חוזרים אחורה: המלצות ליציאה ממשבר החינוך. נדלה מהאתר "צוות המומחים של המשבר" https://www.crisis-expe...ducation.pdf

ינקו, א. (3.12.19). ירידה בציונים, פערי ענק בין תלמידים יהודים לערבים: נתוני בחינות פיז"ה. נדלה מהאתר https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5636364,00.html

שדמה, א. (2014). בתי ספר ערביים 'מובילים' בישראל – סקירת התופעה, ציפיות התלמידים ושילוב תעסוקתי - חברתי של הבוגרים. משרד הכלכלה. נדלה מהאתר https://employment.mols...s/X12892.pdf

David, H. (2014). Are Christian Arabs the New Israeli Jews? Reflections on the Educational Level of Arab Christians in Israel. International Letters of Social and Humanistic Studies, 21(3), 175-187.

David, H. (2020). A critical overview at Israel's PISA 2018 results. Journal for the Education of Young Scientists, 8(4), 1645-1663.

(6/12/2016). Study: Israel has greatest educational gaps in OECD. Retrieved from https://www.timesofisra...gaps-in-oecd


תגיות:

מטפלים בתחום

מטפלים שאחד מתחומי העניין שלהם הוא: חינוך, הורות, הוראה ולמידה, קורונה
לאה שקלים
לאה שקלים
חברה ביה"ת
ירושלים וסביבותיה
אירית כהן
אירית כהן
פסיכולוגית
חיפה והכרמל, הגליל והצפון
אורין בוטוב
אורין בוטוב
עובדת סוציאלית
שרון ושומרון, אונליין (טיפול מרחוק), פתח תקוה והסביבה
כנרת דלומי-כהן
כנרת דלומי-כהן
עובדת סוציאלית
רחובות והסביבה, מודיעין והסביבה, פתח תקוה והסביבה
רני יקיר
רני יקיר
עובד סוציאלי
מטפל משפחתי וזוגי
פרדס חנה והסביבה
נועה לב
נועה לב
פסיכולוגית
תל אביב והסביבה, אונליין (טיפול מרחוק), רמת גן והסביבה

עוד בבלוג של ד"ר חנה דויד

מחוננות והשירות בצה"ל פוסט זה נכתב בעקבות התגובות שאני ממשיכה לקבל על הפוסט שלי: "מה עוצר את הבנים...

תגובות

הוספת תגובה לפוסט

חברים רשומים יכולים להוסיף תגובות והערות.
לחצו כאן לרישום משתמש חדש או על 'כניסת חברים' אם הינכם רשומים כחברים.