לוגו פסיכולוגיה עברית

×Avatar
זכור אותי
"מי שלא יחוסן – ידירו אותו": על יכולות לשוניות ויכולת מתמטיות-לוגיות וסוגיית חיסון הילדים בבית הספר

"מי שלא יחוסן – ידירו אותו": על יכולות לשוניות ויכולת מתמטיות-לוגיות וסוגיית חיסון הילדים בבית הספר

ד"ר חנה דויד | 5/8/2021 | הרשמו כמנויים

בשבועיים האחרונים רועשים אמצעי התקשורת בנושא המחלוקת שבין שרת החינוך, ד"ר יפעת שאשא-ביטון, לבין משרד הבריאות, בייחוד ד"ר אלרעי פרייס, ראש שירותי בריאות הציבור, בנושא חיסון ילדים בבתי הספר. שתי נשים אלו, הפכו, לאו דווקא לרצונן, ל"נושאות דגל" של שתי עמדות שונות בשאלת המאבק בקורונה. ה"מאבק" בין השתיים – בנות אותו גיל (שתיהן ילידות 1973-1974), דוקטוריות  יפות, חזקות, ורבליות, ילידות הצפון, הדגיש את השוני ביניהן: האחת נולדה ב"עיר הפועלים" והשניה – בבית שאן, האחת – בלונדינית והשניה לא, האחת – סיימה את לימודיה באוניברסיטת חיפה כאשר באמתחתה פרסום אחד – עבודת הדוקטורט שלה "היבטים חינוכיים ופסיכולוגיים של הסכסוך הישראלי–פלסטיני", בעוד אלרעי-פרייס – שסיימה את לימודי הרפואה בהצטיינות באוניברסיטת חיפה, היא גם בעלת תואר שני בבריאות הציבור ובמנהלה הציבור (בהצטיינות), האחת – בעלת נסיון הוראה בבית הספר ובמכללה, כמו גם בניהול תיכון, והשניה – המרצה המצטיינת בטכניון ב-2007; האחת – כל מסלול חייה ועבודתה בארץ והשניה – "עשתה את זה בגדול" בארה"ב, משם חזרה לאחר שלוש שנים בהן כיהנה בתפקיד האפידמיולוגית הראשית של מדינת ניו המפשייר.

בפוסט זה לא אתיימר להוסיף דבר על שנאמר ונלעס עד זרא בנושאים הבאים:

 

 

בפוסט זה לא נתעכב על:

  1. המחלוקת בין שר הבריאות, ובכירי משרד הבריאות, לבין שרת החינוך בנושא חיסון הילדים בבתי הספר;
  2. הנסיונות לתאר את המחלוקת בין שתי השרות כ"קרב חתולות" – בין שתי הדוקטוריות: שאשא-ביטון ואלרעי-פרייס;
  3. השאלה אם לדעתה של שאשא-ביטון על ההשפעות שליליות של חיסוני ילדים יש – או צריך להיות – משקל-יתר, מעבר למשקל של כל שר אחר, בשל היותה ד"ר לחינוך ;
  4. השאלה אם שאשא-ביטון "מאמינה" בחיסונים (השאלה עלתה בהחלט על הפרק בשל העדויות, לפחות שלוש, על פי ישראל היום מיום 25.7.21, לפיהן  השרה אמרה "החיסונים שנויים במחלוקת",  ולעומת זאת – הכחשה שלה שהדברים נאמרו על ידה – שם) .
  5. האם שאשא-ביטון דרשה לפטר את אלרעי-פרייס, על פי נדב אייל, בלינק https://www.youtube.com/watch?v=jV-96qZF9Fg, ראיון מיום 15.7.21) או שמא, על פי הכחשתה גם בנושא זה, לא אמרה זאת;
  6. התהייה בדבר השינוי הקיצוני אצל שאשא-ביטון משנת 2016, כאשר בתפקידה כיו"ר הועדה לזכויות הילד צידדה בכל פה בחיסונים בבתי הספר, לעומת התנגדותה הנמרצת עכשיו לחיסון נגד קורונה בביתי הספר (לדוגמה: אדמקר, 2021. את הפרוטוקול המלא של הועדה ניתן למצוא באתר הכנסת חיסון ילדים נגד שפעת, 2016).
  7. ניתוח ה"עליהום" נגד שאשא ביטון "בגלל" שהיא אשה מזרחית, צעירה-יחסית, נאה, מבית שאן ובדיקה של "מי ומי במתלהמים" (על אף כל מאמצי, מעבר לאמירה המשפילה של נתניהו, כהן, 2021, רק בטוקבקים אנונימיים הצלחתי למצוא התייחסות מעליבה לשאשא-ביטן בשל רקעה, מוצאה או משפחתה).
  8. השאלה בדבר תפקידו של משרד החינוך. על פי שאשא ביטון, "תפקיד משרד החינוך לחנך ולתת לילדים סביבה חינוכית מיטבית" (פוקס, 2021).  אבל האם "סביבה חינוכית מיטבית" פירושה דווקא אילוץ ילדים מחוסנים להיחשף לחבריהם הלא מחוסנים? אולי דווקא חשיפה זו היא "סביבה חינוכית מרעית", מכיון ש"הילדים" עליהם מדברת השרה דווקא חרדים לבריאותם ואפילו לחייהם של הקרובים להם? ואולי הם חרדים לעצמם – לסכנה של בידוד נוסף בשל אי ההתחסנות?
  9. האם סברתה של שאשא ביטון " שמתן חיסוני קורונה במוסדות החינוך עלול לגרום ל"לחץ חברתי", ובמשרדה הסבירו כי "ילדים שלא יתחסנו עלולים לסבול מהצקות וחרמות" מבוססת על נתונים? אם כן – אייהם? ואם לא – למה לפעול ללא נתונים כלל, תחת ההנחה של משהו ש"עלול לגרום"?
  10.  האם היומרה של שאשא-ביטון, שב-16.12.2020 ציצה: "מרגע שהתקבל אישור ה-FDA לחיסונים, אני ממליצה לכולם להתחסן" אינה מוגזמת? האם מישהו זקוק להמלצה של הדוקטורית הנכבדה לחינוך לאחר שהחיסון הומלץ על ידי מוסדות ואנשים שזה תחום מומחיותם (לוקש, 2020)?

 

הפוסט יעסוק רק בסוגיה הבאה:

האם יש קשר בין יכולות מתמטיות לוגיות כמו גם יכולות לשוניות גבוהות לבין הגעה למסקנות שחורצות את גורלנו כיחידים וכמדינה, ואם כן – מהו?

נתחיל בסיבות ש"הביאונו עד הלום", דהיינו, גל רביעי, גבוה מאוד, של מגפת הקורונה, וזאת בניגוד לתחזיות העבר ולאמונות של ישראלים רבים גם בהווה.

ניתן להכחיש את מסוכנותה של הקורונה; יש המכחישים את יעילות החיסונים ויש כאלה שמתמקדים בהכחשה של יעילות האמצעים שהם נדרשים לנקוט כדי לבלום את המגפה – איש, אישה, נער או נערה נוטים לדבוק בהכחשה ה"מתאים" להם, כמו "לא ייתכן שנדבקים בבריכות שחייה" [השבוע פורסם שהי אירוע הדבקה בבריכה בה נהגתי לשחות שנים ארוכות...] או "מגפות לא עוצרים עם מגפות" (כפי ששמענו במשך שבועות ארוכים עם פרוץ המגפה, אמירה שהופרכה כליל כאשר מלאי המסכות בארץ הספיק לכל האוכלוסיה).  אבל לאחר שנה וחצי של סבל מתמשך, שסופו מי ישורנו, קשה עד-מאוד להכחיש את עצם קיומה של מגפה הקורונה. לפיכך השאלה "מה צריך לעשות" היא שאלה ללא תשובה, שכן מדינות שונות נוקטות באמצעים שונים, והתשובות לשאלה משנות בהתאם לאופי ההתפרצות בכל אחד מהגלים, האמצעים העובדים לרשות כל מדינה לבלום את המגפה, שירוי הבריאות בכל מדינה, רמת המשמעת של האזרחים, רמת הכפייה של החוקים, ועוד.

אמירות מהסוג: "הסיבה שיש מאומתים זה שיש הרבה בדיקות"  (פרוטוקול ועדת הקורונה (20.10.20) הוא אי-הבנה בסיסית של חומר הלימודים בכיתה ה של בית הספר היסודי: אחוזים. כל פרסום של מספר המאומתים באתה משרד הבריאות מלווה במספר הבדיקות שנעשו, והקובע הוא שיעור המאומתים, ה-% מתוך כלל הנבדקים, ולא מספרם המוחלט. אמת, כאשר נמצאים בשיאו של גל נבדקים יותר אנשים מאשר כאשר הגל שוכך, אבל לדאבון הלב בכל שושת הגלים, וכפי שמצטייר עד כה – גם בגל הנוכחי, הרביעי, שיעור המאומתים גד מום ליום וגם מספרם. למעשה, יש איתור חסר בזמן שהגלים גבוהים. כך, למשל, אם בסופי שבוע יש מספר קטן יותר של מאותרים, כפי שקרה בשבת, ה-31.7.21,  שבה אותרו "רק" 2097 חולים חדשים,  הרי אם היו נערכות בה כ-100,000 בדיקות, כפי שאירע בימים ב ב-ג, היה מספר המאותרים גבוה בהרבה מ-3000, שכן, שיעור המאותרים היה 3.18. ואם היום בבוקר (יום ה, 5.8.21) הנתון שפורסם לגבי אתמול הוא 2125 מאומתים בלבד, הרי שסדר הגודל של המאותרים אמור להיות 3500 אם נערוך אמדן על פי מספר המאומתים ביום רביעי בערב (4.8.21), שיעור המאומתים באותה עת, ואמדן מספר הבדיקות.

לא ניכנס כאן לסוגיית המדדים האחרים החשובים לא פחות, כמו מספר המאושפזים, מספר המונשמים וכו', אבל לגבי כולם צריך להפעיל רק את חוקי החשבון הבסיסיים, הנלמדים בבית הספר היסודי, כדי לא להיכשל בלשון.

שאשא-ביטון מתמידה בדרישתה לקבל נתונים מזה למעלה משנה. לדוגמה : "יו"ר ועדת הקורונה: 'לא נאשר הגבלות בלי נתונים"' (אייכנר, ינקו ולוקש, 2020); "ביום שני דחתה חברת הכנסת מהליכוד [שאשא-ביטון, ח.ד.] את הצו הממשלתי לסגור בריכות השחייה וחדרי כושר, בעקבות היעדר נתונים המעידים על תחלואה במוקדים הללו (לוינסון וליס, 2020); "היא [שאשא-ביטון] דרשה ממשרד הבריאות להעביר לוועדה בתוך שבועיים, נתונים מלאים על חתך הנפטרים מהקורונה בלבד, ללא מחלות-רקע" (חדשות הכנסת, 2020). להלן סבר מפורט על עניין ה"נתונים":

המניפולציה המרכזית שעליה התבסס הקמפיין חסר האחריות שאותו הובילה הייתה פשוטה אך חמקמקה: היא בלבלה במתכוון בין העובדה שבאותה עת לא היו קיימים נתונים מסודרים על הדבקות במקומות כגון חדרי כושר ומסעדות, לטענה שלפיה אין הדבקות במקומות הללו. "אין נתונים על הדבקות" הפך ל"אין הדבקות", וכך, באמצעות שינוי קטן בטרמינולוגיה - סמנטי לכאורה, אך בעל משמעות אדירה - גרמה למיליוני ישראלים להאמין שמוליכים אותם שולל, ולהתחיל לזלזל בהנחיות באופן שתרם תרומה מכרעת להתפרצות המחודשת של המגפה.

את מסע הדה-לגיטימציה שניהלה נגד גורמי המקצוע והדרג הממשלתי ליוותה מניפולציה צינית נוספת: מעל כל במה אפשרית דאגה שאשא-ביטון להעביר את המסר שלפיו ההנחיות חסרות היגיון והנתונים "מנופחים", ולרמוז שוב ושוב לכך שמניעים זרים עומדים מאחורי איזו קונספירציה שנועדה כביכול לשלוט בציבור באמצעות המגפה;

[...]

שאשא-ביטון מיתגה את עצמה כמי ש"מתבססת על נתונים", אך המציאות לא יכולה להיות רחוקה יותר: לא פעם ולא פעמיים היא ביצעה שגיאות מביכות בהבנה של נתונים או של גרפים פשוטים יחסית, ובמקרים מסוימים התברר כי אפילו לא קראה את החומרים שעל בסיסם שחררה הצהרות בומבסטיות.

כך היה, למשל, כאשר טענה בוועדת הקורונה באוגוסט שעבר כי "המגפה בדעיכה", וכדי "להוכיח" זאת הפנתה לגרף שהראה כי במשך שלושה ימים האט קצב ההתפשטות של הנגיף בשלושה אחוזים. פרופ' גרוטו העיר לה כי היא אינה מפרשת נכון את הנתונים, אך שאשא-ביטון התעקשה ונזפה בו מול המצלמות. ימים ספורים לאחר מכן החלה התפרצות מחודשת של הנגיף שגבתה את חייהם של מאות ישראלים (מורג, 2021).

כל מלה נוספת לגבי ה"נתונים" מיותרת.

גם לגבי הטיעון לגבי "ניפוח מספר החולים" (לדוגמה: שטיינמץ, 2021) ניתן להשיב בהרחבה; גם טיעון זה חוזר אצל הד"ר שאשא ביטון, אך אני סבורה כי הנקודה שרציתי להבהיר כבר הובהרה.

נעבור עתה ליכולות הלשוניות.

הלמר (2021) ששואל בסרטון המנתח את שפת הגוף "האם שאשא שאשא היא פקה פקה" מתייחס בניתוחו ארוכות ל"מורתיות" של שאשא-ביטון, הן בגינונים והן בפנייה לקהל במלים כמו "זה מאוד פשוט". הוא מדבר על ה"התנשאות" שבהופעתה, על כך שהיא "משדרת": "כאילו רק אני יודעת את האמת", "אני מעליכם",  "אתם לא מבינים, בואו ואני אסביר לכם", [...] בי זה מעורר בחילה". כל הדברים הללו אינם קשורים לפוסט זה, אם כי כפוליטיקאית, הם אמורים להיות מאוד רלבנטיים לשאשא-ביטון עצמה, שבוודאי אינה רוצה לעורר אנטגוניזם של הצופים בסרטוניה, וניתן היה להניח, ששיפור שפת הגוף הוא האינטרס שלה, בראש ובראשונה.

שאשא-ביטון "מלמדת" את השיעור שלה בעזרת גלי כתיבה על הלוח שמאחוריה עליו היא רושמת:

נתניהו – נכשל

בנט  ימין [שאשא ביטון: "בנט לא מקובל על הימין"]

לפיד  [שאשא ביטון: "לפיד לא מקובל על השמאל"]

אבל סער... [שאשא ביטון: "מקובל על כולם"]

[...]

לאחר מכן שואלת שאשא אותנו, "תלמידיה": "אתם הבנתם? מה יש פה להבין"?. בהמשך הלמר (שם) שם בפיה של שאשא ביטון את האינטרפרטציה הבאה: "אתם כאלה דפוקים שלא הבנתם".[1]

הבעיה שאני רואה כאן היא שימוש שגוי בסמלים מתמטיים. הסימן בו משתמשת ה"מורה" הוא סימן אי-שוויון []. פירושו המתמטי הוא "שונה". אין מקום לשימוש שגוי בסימן מתמטי גם ללא ההקשר ה"מורתי" של שאשא ביטון. הדוקטורית לינוך מלמדת אותנו, מול הלוח, רוצה להיות בטוחה שהבנו, גם אם היא מפקפקת ביכולתנו להבין, ותוך שהיא מלמדת, היא כותבת על הלוח היגד שגוי שייחרט אצלנו, תלמידיה. הדגמה זו, של מורה ה"מלמדת" שגיאות, הוא אספקלריא למצב לימודי המתמטיקה, שנמצא בכי רע בארץ. שכן, דרישת ההצלחה בבחינת הבגרות במתמטיקה ברמה של לפחות 4 יחידות מסלילה את בעלי יכולת החשיבה המתמטית-לוגית הנמוכה יותר, שלא הצליחו ללמוד לבחינה זו בהיקף גדול מ-3 יחידות, לעבר לימודים במכללות, בעיקר במכללות להוראה. לפיכך, מורים רבים לחשבון הם אלו ,שבגלל יכולת נמוכה של חשיבה מתמטית, מלמדים חשבון, בעיקר בכיתת הנמוכות של בית הספר היסודי (לדוגמה: וורגן, 2008; שטיינמץ, 2016).[2]

אבל לא רק השימוש במתמטיקה בעייתי משהו אצל מורתנו. אם נאזין בקפידה ל"שיעור" נשמע את השרה  אומרת: "גדעון סער הוא היחיד שיכול להחליף את נתניהו " וּלִמְנֹעַ עוד בחירות". במשך שנים ארוכות נהגו לזלזל בשרים שהאנגלית שלהם לא היתה, עלפי שיפוט של עיתונאים, חכ"ים ממפלגות יריבות ועוד, טובה-דיה. אבל כאשר בסרטון ערוך, שבו הוכן הכל בקפידה – החל מהתסרוקת של השרה וכלה בלוח שמאחוריה, מופיעה שגיאה בעברית, שפת האם של השרה, מתעוררת השאלה: האם אכן שרת החינוך – לא זו בלבד שלא שולטת, ולו בשפה אחת, אלא אפילו לא יודעת שעליה לבקש עזרה בטרם תשחרר לציבור סרטון שבו שגיאה גסה בעברית? אולי עובדה זו מצביעה על כושר שיפוט לקוי, אולי על חוסר מודעות? אולי על קריאת המציאות באופן שונה מאשר רואים אותה כל האחרים, ש"אינם מבינים".

אבל לא הייתי "תופסת" אל הד"ר שאשא ביטון על חודה של שגיאה אחת. עבורי, השימוש שלה ב"הדרה" – שהוא הסיבה העיקרית בה היא משתמשת כדי להסביר לנו מדוע אין לחסן תלמידים בבית הספר. ובכן – השימוש במלה "הדרה" כתחליף עברי ל- exclusion- "הרחקה והוצאה של אנשים או קבוצות מן החברה הכללית" הוא בן כ-20 שנה בלבד (הדרה ושיוויון זכויות – קווים מנחים לשיחות בכיתות, 2021). אין כל הוכחה, שמתן חיסונים בבתי הספר תגרום ל"הרחקה של מי שאינו מחוסן".  זו השערה של הד"ר שאשא ביטון, שדורשת "נתונים" שוב ושוב, וגם כאשר היא מקבלת את כל הנתונים האפשריים – שכן, במגפה של וירוס חדש ומתחדש הנתונים משתנים כל הזמן ולעלום אינם "שלמים", היא דורשת "עוד נתונים". מוזר, אם כן, שדווקא במקרה של חיסונים בתוך בתי הסר היא "יודעת" שהדבר יגרום ל"הדרה". ומה משמעותה של אותה הדרה? אנחנו יכולים להיות משוכנעים, ברמה גבוהה-למדי של ודאות, שכל המחוסנים – שהם הרוב – מייחלים להדרה של אלה שלא התחסנו, ולו מן הסיבה הפשוטה, שהלא-מחוסנים לא זו בלבד שעמדו על דם רעיהם, הם אפילו עמדו על דם קרוביהם המבוגרים, מכריהם מדוכאי החסון שכניהם שמתחסנים עכשיו במנה שלישית ועדיין מפחדים לפעמים אפילו לצאת מהבית, ולא בגלל שהם מפחדים מהדרה: הם מפחדים מהמוות!

 

מקורות

 

אדמקר, י. (29.7.21).  הזיגזג של שאשא ביטון: כיו"ר הועדה לזכויות הילד  תמכה במתן חיסונים בבתי ספר.. נדלה מאתר וואלה https://news.walla.co.il/item/3451067

אייכנר, א. ינקו , א. ולוקש. א. (8.7.2020). הממשלה שוקלת עוד הגבלות. יו"ר מרכז השלטון המקומי: "אין הגיון בהחלטות". נדלה מאתר YNET  https://www.ynet.co.il/news/article/Hy11hh1X1v

הדרה ושיוויון זכויות – קווים מנחים לשיחות בכיתות (2021). נדלה מאתר משרד החינוך:
https://edu.gov.il

הלמר, א. (7.3.21). האם שאשא שאשא היא פקה פקה? נדלה מהקישור https://www.youtube.com/watch?v=GtwZ1SWzmdg

וורגן, י. (2008). הוראת מתמטיקה במערכת החינוךתמונת המצב לגבי המורים מוגש לוועדת החינוך, התרבות והספורט. נדלה מאתר הכנסת  https://fs.knesset.gov.il/globaldocs/MMM/5b5b6b58-e9f7-e411-80c8-00155d010977/2_5b5b6b58-e9f7-e411-80c8-00155d010977_11_7993.pdf

חדשות הכנסת (7.9.20). יו"ר ועדת הקורונה יפעת שאשא-ביטון: "במקום לסגור את המדינה - תחזקו את מערכת הבריאות". נדלה מאתר הכנסת https://main.knesset.gov.il/News/PressReleases/pages/press07092020i.aspx

חיסון ילדים נגד שפעת (5.12.2016). הוועדה לזכויות הילד.  נדלה מאתר הכנסת https://main.knesset.gov.il/Activity/committees/Children/News/pages/yeled51216.aspx

כהן, ר. (1.3.21). "אין לי סבלנות". אחרי ה"פאקה פאקה": נתניהו מנסה להסביר. נדלה מאתר כיכר השבת  https://www.kikar.co.il/386563.html

לויסון, ח. וליס, י. (8.7.20). נתניהו הודיע כי ידיח את יו"ר ועדת הקורונה יפעת שאשא-ביטון מתפקידה. נדלה מאתר YNET https://www.haaretz.co.il/news/politi/.premium-1.9003515

לוקש, א. (16.12.2020). שאשא-ביטון: "ממליצה לכולם להתחסן"; מומחים: "החיסון יעיל". נדלה מהאתר https://www.ynet.co.il/news/article/BJjJtUPnP

מורג, ת. (27.7.21). שיטת שאשא ביטון: כך עובדת מכונת הפייק ניוז של שרת החינוך נדלה מאתר ישראל היום https://www.israelhayom.co.il/health/article/3645755

פוקס, נ. (26.7.21). שרת החינוך מסבירה את התנגדותה לחיסונים בבתי הספר: "לא ללחוץ על הילדים". נדלה מהאתר https://www.ynet.co.il/news/article/rjmq11m3cu

פרוטוקול ועדת הקורונה (20.10.20).  נדלה מאתר הכנסת הכנסתhttps://main.knesset.gov.il/Activity/committees/CoronaVirus/News/Pages/20.10.20.2.aspx

שטיינמץ, מ. (13.9.2016). פרסום ראשון: משרד החינוך מוריד את הדרישות להוראת המתמטיקה. נדלה מאתר וואלה  https://news.walla.co.il/item/2997105

שניידר, ג. (24.6.21). שאשא ביטון נגד משרד הבריאות: מנפחים מספרים וזורעים היסטריה. נדלה מהאתר https://www.hidabroot.org/article/1155813

 

[1] אני כמובן מדלגת על כל המשך האינטרפרטציה של הלמר בדבר "חוסר הרגש" שמפגינה שאשא ביטון, על תכונה זו שלדבריו לוקה בה גם סער, ראש מפלגתה, ועל ההשלכות של מצב זה. נושאים אלו אינם מעניינו של פוסט זה. הגם בהסבר של עבורנו ש"גם אם היא צודקת, היא עשתה את זה "כמענה על מה שנתניהו אמר עליה" איננו עוסקים כאן.

[2] גם השכלתם המתמטית של מורים למתמטיקה בחטיבת הביניים ובתיכונים נמוכה משמעותית מהרצוי (לדוגמה: וורגן, 2008; שטיינמץ, 2016).


עוד בבלוג של ד"ר חנה דויד

תגובות

הוספת תגובה לפוסט

חברים רשומים יכולים להוסיף תגובות והערות.
לחצו כאן לרישום משתמש חדש או על 'כניסת חברים' אם הינכם רשומים כחברים.

ד"ר חנה דוידד"ר חנה דויד8/8/2021

דורית היקרה - תודה רבה! תיקנתי. [ל"ת].

ד"ר חנה דוידד"ר חנה דויד8/8/2021

אין "צורך" להדגיש מאומה; לדעתי יש חובה להתריע כנגד דעות העלולות לסכן חייים. אין "צורך" להדגיש מאומה; אף לא היה כל "צורך" לכתוב את הפוסט הזה, אבל מאחר שהפוסט התייחס לנושא שלמיטב ידיעתי לא קיבל כל יחס עד כה באמצעי התקשורת – חשבתי שמן הראוי תחילה "לנקות" את כל מה שאינו רלבנטי, כמו ההבדל בצבע השיער של השתיים. בפתיחה לרשימת 10 המאפיינים ששל ה"מחלוקת" בין שתי הדוקטוריות רציתי להראות, שהדבר שהוא בעל רלבנטיות אפסית הוא דווקא זה העדתי, המאפיין העדתי שבנימין לנתניהו, ראש האופוזיציה, ראש הממשלה דאז, אמר אותו בריש גלי, "שאשא-שאשא, פקה פקה". מאות, ואולי אלפי טוקבקים התייחסו לאמירה זו, כך שאי-הזכרתה, משל לא היתה קיימת, היא לדעתי בבחינת טמינת הראש בחול.
לא ציטטתי כאן כל מחקר, לפיכך אין כאן כל ראיה למאומה. בעבר כבר כתבתי הרבה על אמירות שנובעת מאי-הבנה מדעית, גם בהקשר לקורונה וגם בפורום זה (ראו תגובתי ל"הכל *לא* צפוי והרשות (להקל ראש) אינה נתונה : כמה מחשבות על איום, אינפורמציה ותקווה" https://www.hebpsy...=5260 ). אני רואה חובה להמשיך לכתוב כנגד דעות שאימוצן עלול לסכן את חיי היקרים לי ואת רווחתם, כמו גם את חיי שלי.

ברכה כהןברכה כהן8/8/2021

שאלה. מדוע יש צורך להדגיש בפתיחה בין מאפיני השוני של שתי הנשים ששרת החינוך היא מבית שאן והיא אינה בלונדינית?
גם אם העזו לחקור הבדלים במנת משכל בין יוצאי ערים/ עדות או צבע השער, האם אפשר להביא ממחקר זה ראיה כל שהיא למקרה פרטי זה?