פסיכולוגיה עבריתפסיכולוגיה עברית

×Avatar
זכור אותי
משפט נתניהו מנקודת המבט של פסיכולוגיית ההמון

משפט נתניהו מנקודת המבט של פסיכולוגיית ההמון

ד"ר חנה דויד | 6/4/2021 | הרשמו כמנויים

סיקור משפטו של נתניהו, אותו ניתן למצוא החל מאתמול (5.4.21)[1] תחת הכותרת: "מנכ"ל וואלה לשעבר: נאמר לי שאם שרה תתרגז, נתניהו יתרגש ולא יחתום"[2] https://www.haaretz.co.il/news/law/netanyahutrial/.premium-LIVE-1.9681408, כמו גם מאמרו של גלעד מורג ב-YNET "מהדתי השובב לסמיילי: הכינויים במשפט נתניהו" https://www.ynet.co.il/news/article/Sk99YAdBu#autoplay

הם אבני-דרך חשובות בעיתונות, שכן, יש בהם תיאור של "מהלך הדברים" מפי עיתונאים שונים, שכל אחד מהם וכולם גם-יחד כפופים לחוק לשון הרע ולפיכך מצווים על הבאת דברים כהווייתם.  אלא שהפלטפורמה, אתר עיתון  הארץ, נתפסת על ידי רבים – לא בהכרח דווקא מתנגדי נתניהו, כ"שמאלנית", מוטית, ובהכרח סובייקטיבית. קריאת הדברים, יש לשער, היא בבחינת נסיון לשכנע את המשוכנעים.

תחום פסיכולוגיית ההמון[3] נחשב שולי-יחסית בקרב אנשי הטיפול. לדוגמה: מונח זה אינו מופיע בין עשרות מלות המפתח שמהן ניתן לבחור עם פרסום מאמר או פוסט ב"פסיכולוגיה עברית". אם נסקור את כל הפרסומים באתר זה בעשור האחרון נראה, שרק שניים, "על המחאה החברתית של קיץ 2011" ו"על מנהיגותו של תניהו והפסיכולוגיה של ההמון" – שנכתבו בידי ד"ר גיא אורן – נזקקו למונח זה. בהיעדרו, נזקק המחבר לשימוש בשלושה מונחים שונים: "תיאוריה והמשגות תיאורטיות", "התנהגות ארגונית" ו"ניהול ומנהיגות".

אולם, למרות שוליותו של תחום פסיכולוגיית ההמון, חשיבותו על חיינו רבה ביותר, כפי שמשתקף עתה מכל ערוצי התקשורת, ועל פי ההשתתפות המאסיבית שלנו, הישראלים בהפגנות, בטוקבקים, או בשיח המשפחתי והחברתי. על אף עובדה זו, השיח על המצב הפוליטי בישראל, בייחוד סביב בחירות מס. 4 ב"סבב" הנוכחי, הוא בעיקרו רגשי ולא מסתמך על נתונים או מחקרים. למשל: בעוד שהעד הראשון במשפט נתניהו, שהחל אתמול, היה מנכ"ל ואלה לשעבר, והנושאים שנדונו היו המעמד המשפטי של דרישותיו של נתניהו ודרישותיה של ה"גברת", מחקר שפורסם לפני חודשים ספורים זכה להתעלמות גורפת. המחקר נעשה בידי שלושה חוקרים ישראלים:

Grossman, G., Margalit, Y., & Mitts, T. (2020). Media Owenership as Political Investment: The Case of Israel Hayom.

ונסקר בהרחבה בידי גיא רולניק כבר ב-4.9.20: "האם זה מה שהשאיר את נתניהו עשור בשלטון? המחקר שראש הממשלה לא יפספס בסוף השבוע הזה" [נדלה מאתר דה-מרקר https://www.themarker.com/opinion/.premium-1.9126062].

ההתעלמות הכמעט-גורפת מהמחקר הנ"ל, שקשה לתלות אותה רק בעובדה שהוא נכתב באנגלית, שהרי מאמרו של רולניק נכתב בעברית, היא לדעתי סימפטום של התעלמות-רבתי ממה שמכונה באנגלית: "it is not done" והתרכזות-יתר בפן המשפטי של חיינו. אם נציב את שני העיתונים, ישראל היום ומעריב – למעשה אתר ואלה – זה כנגד זה, נראה, שלשניהם היה קהל קוראים גדול ביותר בתקופה בה מדובר. לדעתי, השוני הגדול ביחס שקיבלו הסיקורים ה"חיוביים" וה"מאושרים" של האיש והרעיה (אולי גם הבן הבכור) מבחינת דעת הקהל נעוץ אך ורק בעובדה, שהמשפט עוסק בשאלה "האם מה שקרה בוואלה הוא פלילי", בעוד שברור לכול שמה שקרה – ועדיין כמובן קורה – ב"ישראל היום" – אינו פלילי. יש המכנים אותו "לא אתי". יש אחרים – לא מעטים, שלפני פרסום המחקר – ואולי גם אחריו, עדיין בטוחים שלעיתון ישראל היום"" המחולק חינם אין כמעט השפעה, ולכן הם מתעלמים מפרסומים שבדומים להם ב"וואלה" עוסק משפט נתניהו.

העיתון "פראבדה" – שלא כשמו כן-הוא, שימש במשך עשרות שנים את המשטר הקומוניסטי ככלי להמשך השלטון שהיה רע, לא צודק ואף מתעלל ומסוכן עבור אזרחים רבים. במדינה דמוקרטית, וישראל היא דמוקרטיה, גם אם היא מתנהלת בצורה בעייתית, צריך להיות מצב שההמון, או העם, או בקיצור – אנחנו, לא מסכימים עם דברים ש"אין לעשותם" ולא נותנים יד לכך. מה גורם לאנשים לקחת את "ישראל היום" גם אם הוא בחינם? מה גורם לאנשים להאמין, שעיתון זה לא משפיע, ולכן "לא כדאי להתעסק בהחרמתו או השמצתו"? שאלות אלו, ורבות נוספות, הן הן מיסודות חיינו. הספדה בטרם עת של הדמוקרטיה, כמו גם בכי ונהי על "הידרדרות" ו"לאן הגענו", מפריעות לדעתי לתיקון המצב. כל פרט שנוהג על פי קריטריונים שנראים מוסריים בעיניו, ולא מתפתה לדרכים ש"כולם הולכים בהם" או "כך עושות כולן" – תורם עוד נדבך לשינוי המוני.

 

 

 

[1] המתנתי לפרסום הפוסט הזה עד לאחר שהנשיא הטיל על מר נתניהו את הרכבת הממשלה. ללא קשר לנטיותי הפוליטיות, אני סבורה שעדיף מבחינה אתית להמתין גם בסיקור של מחקרים פסיכולוגיים רלבנטיים. עדיף להציגם, לעניות דעתי, רק במועד בו אין אפילו חשש קל שהם יוכלו להיתפס כנסיון-מוצלח להתערב או להשפיע.

[2] כדי לא להאריך נמנעתי מלמנות את כל הסיקורים. לדוגמה: במהדורה המודפסת של "ידיעות אחרונות" מיום 6.4.21 ניתן לקרוא את הסקירה של גלעד מורג ואיתמר אייכנר, ואת זו של גלעד מורג ודרור ליבה.

[3] בחרתי במונח "פסיכולוגיית ההמון" כתרגום המדויק למונח של פרויד ""Massenpsychologie. ניתן כמובן להשתמש גם ב"פסיכולוגיה של ההמון" וכן ב"פסיכולוגיה של ההמונים".


עוד בבלוג של ד"ר חנה דויד

תגובות

הוספת תגובה לפוסט

חברים רשומים יכולים להוסיף תגובות והערות.
לחצו כאן לרישום משתמש חדש או על 'כניסת חברים' אם הינכם רשומים כחברים.

הדר מלאךהדר מלאך10/4/2021

תודה חנה. אני אכן עוקבת אחר סיכומי המשפט- חשבתי שכיוונת למקורות שמקשרים בינו (כלומר בין המשפט) ובין הפסיכולוגיה של ההמון. את הכתבה השניה אכן עדיין איני מצליחה לקרוא- ולמיטה הבנתי היא מכלכליסט. כוונתי לא היתה שתשפתי את הכתבות אלא את עיקרי הדברים, אבל עכשיו אני מבינה שבעצם כך אכן עשית.

ד"ר חנה דוידד"ר חנה דויד10/4/2021

להדר - המקורות שביקשת. קודם כל – התנצלות. אני לא נוהגת להסתמך על טקסטים שאין הכל חשופים אליהם; בשעת כתיבת הפוסט שלי היו הכתבות מעיתון הארץ ומ"כלכליסט" פתוחות לציבור שתיהן. הכתבה מ"כלכליסט" עדיין ניתנת לקריאה חינמית. אם, משום מה, אינך יכולה לקרוא את המאמר כתבי לי בפרטי ואשלח לך hannadav@tauex.tau.ac.il
לגבי הכתבה ב"הארץ": אני חוששת שאם אכן הורידו את האפשרות לקריאה חינמית שלה אסור לי לצטטה. כתבה זו למעשה סיכמה את מהלך המשפט כלשונו בימיו הראשונים, בדיוק כפי שעושים בכל יום בעיתון "ידיעות אחרונות": גלעד מורג חתום הן על הכתבה ב"הארץ" והן על הדיווח המתמשך ב"ידיעות אחרונות". ניתן, ללא כל קושי, לקרוא ו/או להאזין לפודקסט מאתר ynet בקישורים הבאים:

https://www.ynet.c...NOB00
5.4.21, 10:37
גלעד מורג ודרור ליבה
התובעת ליאת בן ארי: "תיק משמעותי וחמור בתחום השחיתות השלטונית"

https://www.ynet.c...Yrdrd
5.4.21, 15:36
גלעד מורג ודרור ליבה
מנכ"ל וואלה לשעבר: הזוג אלוביץ' אמרו להוריד אייטמים כי "השבוע נתניהו צריך לחתום לנו"

https://www.ynet.c...jAPHO
5.4.21, 15:37
גלעד מורג, חיים גולדיטש ודרור ליבה
שלב ההוכחות במשפט נתניהו: "ראש הממשלה סחר בכוחו השלטוני"

הבאתי כאן רק את המקורות מיום פתיחת המשפט, כאשר פרסמתי את הפוסט. את יכולה להמשיך לעקוב אחר מהלך המשפט מדי יום באתר YNET החינמי.

הנה הקישור למאמר של רולניק.

גיא רולניק
https://www.themar...26062
האם זה מה שהשאיר את נתניהו עשור בשלטון? המחקר שראש הממשלה לא יפספס בסוף השבוע הזה
בעוד שפוליטיקאים, אקדמאים, רגולטורים, עיתונאים ואנשי עסקים נהגו לזלזל ב"ישראל היום", מחקר חדש מעלה שהשפעתו על הציבור הרחב היתה גדולה ביותר
יותם מרגלית רוצה להיות זהיר, ובצדק.
״אני לא יכול להגיד ש'ישראל היום' השאיר את נתניהו בשלטון במשך יותר מעשור, אבל הוא כנראה עזר לו מאוד״, הוא אומר לנו השבוע.
מחקר מדעי ראשון חושף: האם נתניהו חייב את שלטונו למשפחת אדלסון - האזינו למרקרים, הפודקאסט החדש של סוף השבוע
האם נתניהו חייב את שלטונו למשפחת אדלסון?
מרגלית, מיץ וגרוסמן מכירים את המחקרים האמפיריים, אבל הם חשדו שהמקרה של ״ישראל היום״ עשוי להיות שונה.

הדר מלאךהדר מלאך10/4/2021

מי שאינו מנוי לא יכול לקרוא. לא את הכתבה ב"הארץ" ולא את הסקירה של גיא רולניק בדה- מרקר. אודה לך מאד אם תוכלי לשתף בעיקרי הדברים.

תודה!

הדר.