פסיכולוגיה עבריתפסיכולוגיה עברית

×Avatar
זכור אותי
פסיכולוג מומלץ בירושלים? – המלצות על פסיכולוגים, מה זה בכלל אומר ומה אולי  לא

פסיכולוג מומלץ בירושלים? – המלצות על פסיכולוגים, מה זה בכלל אומר ומה אולי לא

ד"ר רפאל יונתן לאוס | 1/10/2020 | הרשמו כמנויים


[מוזיקת רקע מומלצת: למה לא אמרת לי? מילים: עמוס קינן, לחן: יוחנן זראי, ביצוע: אריק לביא https://www.youtub...nCqdM]

אם היה לי שקל על כל פעם שמישהו ביקש ממני המלצה על פסיכולוג הייתי יכול להפסיק לעבוד (לטפל אני מתכוון וכן זו עבודה). על פניו (כמו כל דבר בעצם. ספוילר- חכו חכו לחפירה הפסיכולוגית אל מתחת לפני השטח) די מתבקש לא? כמו עם אינסטלטור, ספה או מורה ליוגה. למערכת יחסים מקצועית עדיף מישהו עם קבלות, אחד שיש עדים לעבודה הטובה או האיכות שלו (אמפטי חד ורגיש, אקטיבי שיודע גם להיות פסיבי כשצריך, בעל יכולות הכלה וניסיון במגוון שיטות אבל שלא נותן לשיטות למנוע ממנו לראות את האדם שמאחורי המטופל או משהו כזה – ספונטני רגיש סטייל). בקיצור פסיכולוג טוב. העניין עם השוואה של פסיכולוגים לתפקידים אחרים שיש לאנשים בחיים של אנשים היא שהיא תמיד חלקית וגם מצויה לרוב בטווח שבין דימוי לאנלוגיה. יש דמיון מסוים שחשוב לזקק ולהצביע עליו בין טיפול פסיכולוגי להוראה (מהמקצועות הבלתי אפשריים) אבל גם המון המון או בעיקר שוני. ולרפואה (כנ"ל). וכשאנחנו יוצאים מתחום המקצועות זה רק הולך ונעשה מתעתע – כי יש מאפיינים משותפים משמעותיים ביותר בין טיפול פסיכולוגי להורות או לזוגיות וליחסי אחים (עם דגש מיוחד על תאומות) ועוד ועוד. בטיפול יש מימדים מציאותיים למדיי – שירות מקצועי, מסגרת זמן, תנאים מוסכמים מראש, תשלום ויש גם מימדים אישיים שפשוט נמצאים בין כל שני אנשים שיש להם קשר משמעותי וגם כאלה שמצויים בעיקר בפנטזיה שטיפול פסיכולוגי מאפשר, מעודד וגם חוקר.

אז בואו רגע נמשיך עם ההשוואות האלה וניקח אותם לעולם של המלצות. איך זה נשמע למשל "יש לך המלצה על אבא בשבילי? מושא אהבה? מאהב? נמסיס?" לי זה נשמע די משונה וזה אפילו מתעצם כשאני חושב על אנשים שמחפשים המלצות בפורומים אנונימיים (גגלו פסיכולוגים מומלצים ותראו ישועות), בקבוצות פייסבוק מאנשים זרים או אפילו ממישהו שמכיר מישהו שהפנה אותו אליהם מישהו אחר שהם מכירים. התקשר אליי פעם מישהו שחיפש טיפול בצפון וקיבל משום מה את מספר הטלפון שלי. כשהבנו שנינו שאנחנו בכלל לא באותו איזור הוא התעקש שאתן לו המלצה על פסיכולוג בצפון – התעקש ולא הרפה. רציונלי? כמו לבקש המלצה על טוסטר אובן או שיפוצניק? I think not. בסופו של דבר יש הרי שוני כל כך גדול בין אנשים ובין האינטראקציות שהם מייצרים בטיפול כך שמה בעצם המלצה טובה או רעה של מישהו אחד יכולה לאמר למישהו אחר? (אם נוציא רגע את מקרי הקצה הנדירים מאוד של רשלנות או התעללות של ממש). שלא לדבר על הפרספקטיבה שלא פעם משתנה עם הזמן. טיפול בנקודת הסיום הרגיש מוצלח מאוד עשוי להרגיש במבט לאחור כהחמצה. טיפול שהסתיים מאוד ברע לא פעם נתפס בדיעבד כמשהו שהיה טוב כל כך שהיה בלתי אפשרי לעזוב בלי להרוס. קצת כמו מחשבות לאחור על ילדות או זוגיות.

גם מהצד של מי שנותן את ההמלצה החוויה היא איכשהו מורכבת יותר. בואו ניקח את זה רגע לקצה. המלצה לקרוב משפחה מדרגה ראשונה או חבר נפש לא למכר או ידיד או אפילו חבר. מהזווית שלי זה איכשהו יותר מחייב – עניין שישאר בינינו. אולי הייתי מעדיף שלא יבקש ואם כבר נתתי המלצה אשאר על קצות האצבעות בתקווה שיהיה לו טוב ומשמעותי וכל מה שהוא מאחל לעצמו לקבל מטיפול. ואם יצא שהמלצתי על מישהו או מישהי שאני מאוד מעריך (אולי גם אוהב) נגיד מי שטיפל בי או הדריך ולימד אותי זה רק הופך למסובך יותר. כי לא תמיד מתחשק לחלוק ויש גם את הפחד שזה לא יילך ומשהו בדמות הזו ייהרס גם עבורי. כל אלו בעיניי אינדיקציות למשאלה שהמלצה נועדה למלא. יש מי שיגיד לצורך. יש בכניסה לקשר תמיד סיכון. כניסה לקשר טיפולי שבו יש חשיפה גדולה, כל כך לא סימטרית, מעורר מטבעו חרדה עצומה. לזה מתווסף הקושי האובייקטיבי בהערכת מטפלים. וכשאנשים מצויים בחרדה עצומה, בצורך ואי וודאות וחשש שאין להם דרך רציונלית להקטין הם פונים הלאה – מנסים לחלוק באחריות, להיאחז גם בקש באותות ובכללי אצבע ובסופו של דבר (כמו כמעט בכל ההחלטות הגדולות בחיים כמו למשל בבחירת בן זוג) בוחרים באופן שהוא שילוב של מקריות, שיקולים מודעים ושיקולים לא מודעים שלפעמים גם עולים אחר כך בטיפול. מהתמונה שלך חשבתי שאתה ככה...השם שלך הזכיר לי את השם של האקס שלי...רציתי מישהו שאין שום סיכוי בעולם שאמשך אליו וכדו'.

מה אני לא אומר. אני לא אומר שלבקש מידע זה לא רלבנטי כי גם ככה הכל מאוד אישי. מאוד רלבנטי וחשוב בעיניי (שלא לדבר על חובה חוקית ואתית) לקבל מידע על הכשרה ורישוי. רלבנטי לגמרי לשאול על גישה ועל וותק ועל ניסיון באוכלוסיות, גישות או התמודדויות מסוימות. אני לא אומר שאין ערך בהמלצות. אני כן אומר שזה מורכב. הרבה יותר מורכב מאיך שזה אולי נראה על פני השטח ושיש ערך בלחשוב על המקומות הפנימיים שמהם הבקשה הזו מגיעה ולקחת גם אותם בחשבון. אני גם מזכיר שהמדינה חתומה על פסיכולוגים – זה כל הקטע ברישיון. פסיכולוגים מומחים הם ממש ממש מומלצים בתחום המומחיות שלהם על ידי המדינה. ההכשרה בפסיכולוגיה כוללת הרבה מאוד שלבים שבהם אנשים צריכים להוכיח את עצמם ולעבור ולעבוד תחת עיניים בוחנות של עמיתים ומדריכים (שבעצמם כותבים חוות דעת והמלצות בכל כך הרבה תחנות לאורך הדרך) ושבעצם זה אף פעם לא נגמר.

עוד בבלוג של ד"ר רפאל יונתן לאוס

תגובות

הוספת תגובה לפוסט

חברים רשומים יכולים להוסיף תגובות והערות.
לחצו כאן לרישום משתמש חדש או על 'כניסת חברים' אם הינכם רשומים כחברים.

איתן טמיראיתן טמיר7/10/2020

Matching היא אחת החוליות המוזנחות בעולם הטיפול. כתבת מעניין רפאל, תודה.
אני חושב שסוגיית ההתאמה בין מטופל/ת למטפל/ת לא קיבלה עדיין מענה מחקרי מלא ובוודאי לא הנגשה של כליים למטפלים, מטופלים ושירותים לבריאות הנפש.
במכון טמיר אנחנו מקיימים כבר 8 שנים של למידה מתמשכת, בה קבוצה של 7 מתאמות טיפול מקיימות מפגשי הדרכה קבועים לגבי ההתאמה הנכונה ביותר. אנחנו מפנים גם לארגונים ציבוריים ולעמיתים ואת המטפלים שלנו מכירים היטב, כך שהשיחה הטלפונית התפתחה לכדי ״שיחת התאמה והכוונה לטיפול״, כולל מידע מתעדכן על שירותים חדשים או כאלה שנסגרו. מעניין לפתח את הלמידה למודל כתוב, כך ש״פסיכולוג מומלץ בירושלים״ יהפוך למושג מותאם אישית לכל פונה.