פסיכולוגיה עבריתפסיכולוגיה עברית

×Avatar
זכור אותי
הימים שעוד נכונו לנו שיהיו נכונים, שיהיו רכונים, שיהיו מעלינו

הימים שעוד נכונו לנו שיהיו נכונים, שיהיו רכונים, שיהיו מעלינו

עלון פסיכולוגיה עברית | 3/5/2020 | הרשמו כמנויים

השבוע נענו שוב, במעבר המוכר והחד בין יום הזיכרון ליום העצמאות. ומשום שבתקופה הזו, גם המוכר הופך כמו זר – הרוטינה הרגילה קיבלה פנים חדשות - הפעם לא פקדנו את בתי העלמין ולא גדשנו את הרחובות או את רחבות המופעים. ישבנו בבתים. השתתפנו בטקסי זיכרון וירטואלים, חגגנו עצמאות מוזרה בסגר מתהדק. על אף שדברים מתרחשים יותר בפנים, בין הקירות, לא פעם עולה תחושה של משהו חשוף יותר, נחשב יותר, נחלם יותר, נחווה יותר. יותר, ואולי – אחרת?  עם ההקלות המתרחבות, הרחובות שוב מלאים, ובכל זאת, דבר מה לא נינוח, תוהה, בודק – מה חשוב לזכור ומה אפשר כבר לשכוח?

השבוע באתרנו, מאמרים מצויינים, פוסטים מעוררי מחשבה, הזוכים בתחרות הסיפורים ועוד ועוד:


 הודעות ממומנות 

אונ' תא - ביהס לעס (בוב שאפל)

נמשכת ההרשמה לתוכנית ללימודי טיפול זוגי ומשפחתי באוניברסיטת ת"א, שנה"ל תשפ"א

מסלול תלת שנתי בניהולה האקדמי של פרופ' יעל גירון, המותאם לקריטריונים הנדרשים לקבלת הסמכה מטעם האגודה לטיפול זוגי ומשפחתי
מספר המקומות מוגבל! למידע: elarozen@tauex.tau.ac.il | 03-6409559


נטל

התוכנית ללימודי פסיכותרפיה ממוקדת טראומה

נט"ל בשיתוף אוניברסיטת תל אביב פותחים זו השנה ה-14 את התוכנית בהוראת מיטב המומחים המובילים בתחום.
התכנית מציגה תפיסה ייחודית של התמודדות במצבי טראומה ואסון, תוך דגש על הבנת התהליכים הנפשיים אותם חווים הנפגע וסביבתו.


פסיכולוגיה עברית - יריד

ועוד... ספרות מקצועית

בנוסף, מציעים מכללון בימים אלו מבחר ספרות מקצועית במחירי מבצע מהוצאות תולעת ספרים, רסלינג וסדרות 'פגישות', 'פסיכו-אנליזה' ועוד.
המשלוחים כסדרם בדואר רשום. לחצו כאן לספרים שבמבצע


 

במהלך שגרת חירום מתמשכת, בעת משבר הקורונה העולמי, נדרשים שינויים בתפיסה ובאופן עבודתו של הפסיכולוג החינוכי. למרות ניסיון עשיר בתחום העבודה בחירום, נראה כי התקופה הנוכחית מזמנת לפסיכולוג החינוכי אתגרים חדשים ודורשת חשיבה גמישה והסתגלות ברמה האישית והמערכתית. נטלי גנץ מציגה הצעה להתארגנות מחודשת ועקרונות מנחים לפסיכולוג המלווה מערכות חינוכיות המתמודדות עם שגרת חירום מתמשכת.

דפנה בהט מציעה דרכים להשתמש במרחבים שנוצרים בתוך מוסדות טיפוליים (מחלקות, הוסטלים, פנימיות וכדומה), על מנת להרחיב ולהעמיק את הטיפול, אל מעבר לטיפול שמתרחש בחדר הטיפולים הפרטני או הקבוצתי. זאת, על ידי שימוש בניהול הטיפול (management) כפירוש. במאמרה מציעה סיווג צורות שונות של ניהול הטיפול כפירוש.

 

בפסיכבלוגיה - 

נעמה בר שדה בעוד טור מעמיק ומעורר מחשבה, כותבת על אבחנה בין משאלה לצורך של המטופלים בימי קורונה ועל פקספקטיבה של התמקמות המטפל בחדר.

ד"ר ניצה ירום בטקסט נוקב על בידודם של הזקנים – "חשוב שנשים לב לפגיעה המוסרית, הנפשית והחברתית שהתחוללה, ועדיין מתחוללת, במעשה כליאת הזקנים - 'לטובתם'...כפסיכולוגית וכאדם, אין לי מנוס מלבחון את הקלות של החרגת הזקנים כביטוי עמוק לניצחון אדיפלי. שחרור מהנטל ומהצל של 'דור המייסדים' ש'מבלבל את המוח'". מה דעתכם? מוזמנים להגיב

רות נצר כותבת על שותפות הגורל של המטפל-מטופל בימים ההם ובזמן הזה.

ד"ר רננה אלרן כותבת על סרטו של גילי מייזלר 'גחליליות' (2009) העוסק בחיפוש אחרי אח גדול שנעדר מאז מלחמת יום הכיפורים, ובעצם במסע של יוצר הסרט, המתמודד גם עם פסיכוזה. 

פרופ' עמיה ליבליך מהרהרת ביום הזיכרון ויום העצמאות בימי קורונה, ומשתפת בתחושה ש'משהו התפנה בנו', ואפשר יותר זכרונות וחוויות רגשיות, קשב עמוק יותר. 

גבי בונויט כותב על הבוקר ההוא בו טיל נפל על הקליניקה של הפסיכואנליטיקאית שלו, מספר על קבוצת חשיבה בחברה הפסיכואנליטית תחת השם 'כשקיר אחד נופל' שנועדה לחשוב ולחקור מצבים בהם המציאות החיצונית חודרת ללא התראה, ולעיתים באלימות, אל תוך המרחב הטיפולי, ומהרהר בגבולות הסטינג בקורונה. 

מיכל שור כותבת על Reaching out בזמן קורונה וחיזור אחרי מטופלים.

ד"ר מרים אבנרי כהן ממשיכה לדרוש בפרשת השבוע, והפעם בפרשות 'אחרי מות' ו-'קדושים' ותוהה האם בימי הקורונה, המזמנים שהייה אינטימית ואינטנסיבית עם בני ביתנו, אפשר להעביר 'שמץ מאותה זרות של כבוד מתוככי חדר הטיפולים אל קודש הקודשים של הבית?'

במדור חדר משלך מארחת אותנו תמר דביר, מטפלת בתנועה, המתמחה בפסיכותרפיה הורה-ילד ועובדת בקליניקה פרטית בזיכרון יעקב, ומספרת על המהפך של הקליניקה ל'זומיניקה' (קליניקה בזום!). 

ובמדור קריאה מודרכת – שלומית רוזנבלום, מטפלת באמנות ומדריכת הורים, ממליצה על הספר 'חיים קטנים' מאת האניה ינגיהארה, שהתקשתה לנשום במהלכו והותיר אותה עם שאלה על היכולת לשים מאחור את חוויות חיינו הראשונות ולראות מציאות נוספת מעבר לזו ש'ינקנו' בילדותנו. 

נסיים בהתרגשות מה, בפרסום הזוכים בתחרות הסיפורים הקצרים של 'פסיכולוגיה עברית'. אנחנו מבקשים להודות לעשרות הכותבים שסיפוריהם התפרסמו במסגרת התחרות, ומוסיפים תודה שוב גם למכון תל אביב לפסיכואנליזה בת זמננו ולמרכז הסמכות החדשה שסייעו בהגדלת הפרסים. 

להלן חמשת הגדולים, חמישה סיפורים נהדרים, שמצליחים ליצור עולם קטן ולשרטט נימי נפש דקים במילים מעטות. אם עוד לא קראתם, הנה הם כאן:

  1. תוכיה - יעל לוקסמבורג כהנא
  2. מחנה קיץ - יעל סטטמן
  3. בולענים - בלה שגיא
  4. עין גב - יובל דותן
  5. נרקיס ביצה ללא שורשים - דבורה בלוך

 

 

הימים שעוד נכונו לנו
שיהיו נכונים, שיהיו רכונים
שיהיו מעלינו כמו כפות תמרים.

ואנחנו שני המינים,
נברך עליהם,
ובין כפות ידינו
ידריכו קשתם כוכבים רחוקים
להביט בנו מתוך הלילות,
ולא נבוש להיות מוארים בימים, בימים.

והאפלה תביא תבונה אל לילותינו
ועין תהיה בנו זבת דמעות רכות של דבש בחלב,
ושבעה מינים, פי שבעה מונים
בבגרותו יבשיל ליבנו.

(מילים: עדית פאנק, לחן: חנן יובל)

 


עוד בבלוג של עלון פסיכולוגיה עברית

לעיתים יותר מכל קשה לשהות בשתיקות מחניקות הממלאות את החדר עד אפס מקום. מילים בודדות מרמזות את שלא נאמר,...

תגובות

הוספת תגובה לפוסט

חברים רשומים יכולים להוסיף תגובות והערות.
לחצו כאן לרישום משתמש חדש או על 'כניסת חברים' אם הינכם רשומים כחברים.