מי מטפל במטפל – בתקופת הקורונה | ורד שמחון

ורד שמחון | 3/4/2020 | הרשמו כמנויים | שלחו טקסט לבלוג

בשיחות עם מטופלים, קולגות וחברים עולים פעמים רבות תחושות של אופוריה, חופש, אביב, זמן איכות נהדר עם המשפחה, אך לצד זה, כששואלים מעט יותר, עולות תחושות של בדידות, כעס, חרדה, מיחושים פיזיים רבים, תחושת חנק, דיכאון, בלבול ופחד מהלא נודע. גם אני חווה תחושות שאני לא רגילה אליהם, לא באינטנסיביות שאני חווה אותם ולא בעוצמות. תחושות אלו הובילו אותי לחשוב מה בעצם קורה לנו כרגע. ובמיוחד כמטפלת, שחווה יחד עם מטופליה את אותם התחושות, חשוב היה לי ליצוק תוכן ומשמעות רחבה יותר בתהליך הזה שכולנו עוברים. 

הרבה מדברים על שלבי האבל כפי שניסחה אותם אליזבט קובלר-רוס שלבים שאנו חווים באופן ליניארי או מבולבל. מה שמעניין בזמן הנוכחי הוא שהאבל שלנו הוא קולקטיבי, ויותר מזה זהו אבל קולקטיבי - בציפיה. אנחנו מבינים שמעכשיו דברים יראו אחרת, אבדן השגרה, אבדן מקום עבודה, הפחד ממשבר כלכלי, פחד מאבדן קשרים שהיו, חוסר במגע, הפחד להיות בסטטיסטיקה של המחלה, דאגה לקרובים שלנו וכו'. המח הפרימיטיבי שלנו יודע שמשהו עומד לקרות, אבל אנחנו לא יכולים "לראות" את זה או להרגיש וזה מערער לנו את הבטחון ונותן לנו תחושה קשה של חוסר שליטה. וביחד מצב שכזה של ציפיה לבאות וחוסר וודאות לגבי העתיד הוא מצב שקשה מאוד לנפש להכיל.

אז מה עושים?: 

אני חושבת שחשוב למצוא את המקומות של השליטה, שכן יש לנו. השליטה במה אני אעשה ביום יום הזה, ליצור שגרה, תוכן, למצוא דברים שטוב לנו לעשות, לסדר, לנגן, לקרוא, ללמוד שפה חדשה, להתעמל מול היוטיוב...כל מה שיכול לייצר סובלימציה. שליטה נרכשת גם בתחושה של מה שאני עושה כדי לשמור על עצמי (לא אצא מהבית, אשמור על מרחק 2 מ..) איך אני מגיב לאחר (בעיקר חמלה, כי הוא מרגיש את אותו הדבר).

אבל מעל הכל, מה שכדאי לעשות, הוא למצוא משמעות. בראיון שעשה דויד קסלר, שהיה שותף לאליזבט קובלר רוס בניסוח חמשת שלבי האבל, הוא הוסיף את השלב של "משמעות", שמאוד מתאים לתהליך שאנו עוברים עכשיו. בטיול 100מ שעשיתי עם הכלב שלי הבוקר, נעזרתי ליד כל עשב, ופרח פראי שניקרו בדרכי, פתאום הפרא הצומח היה נראהלי מופלא. ולכך קסלר מתכוון. חשוב למצוא בתקופה הזו משמעות בשיחות עם חברים, ב"אלוהי הדברים הקטנים", ביופי שהעולם יכול להציע בצמצום הזה שנכפה עלינו. 

נמשכת ההרשמה למחזור לימודים חדש (מחזור שמיני)
של תוכנית הכשרה בפסיכותרפיה ברוח פסיכולוגיית העצמי

כשנכיר ונמצא משמעות בדברים שאנחנו עושים כרגע, ונחווה שליטה בכאן ועכשיו שקיים, נצליח לעבור את התקופה הזמנית הזו עם פחות עוצמות רגשיות ופחות משקעים.