ומאז היא שודד ומלך
עלון פסיכולוגיה עברית | 12/3/2017 | הרשמו כמנויים
חג פורים מזמן לנו רגע נדיר של מבט רענן; כולם נראים קצת אחרת, וכל מפגש הוא הפתעה. הרעיון שאפשר ללבוש ולפשוט דמויות טומן בחובו מסר של גמישות ומורכבות. לא מעט נכתב על תפקידיו הפסיכולוגיים של החג הקרנבלי, ולא בכדי: פורים מצליח להנכיח את המרחב המשחקי היקר לעין ערוך גם בעולם התרבותי-חברתי של המבוגרים.
פרופ' עמיה ליבליך מספרת השבוע על מבט חדש שהזדמן לה בעקבות הקריאה בחמשת חומשי התורה בביאור הרב שטיינזלץ. רגעים של הפתעה מול המוכר-היטב יכולים להוות פתח לתפנית והתפתחות. שירה פירר השתתפה ביום עיון שעסק במבט התייחסותי על רגעים קריטיים כאלו בטיפול.
מטפלים בילדים בוודאי הרגישו את החג המתקרב כשהדיון בתחפושות הגיע לחדר הטיפולים. רוני עמית מציעה ניתוח התפתחותי ובוחנת מה מגלה הילד לנו ולעצמו כשהוא בוחר למה להתחפש.
לסיום, נחי אלון כותב על כוחן של המילים לחלץ מעצב ולעורר השראה ומדגים כיצד נאומיו של ווינסטון צ'רצ'יל סייעו ליצור תקווה בתקופה של דיכאון קולקטיבי.
"ותלבש את מטווה הפלך
לשמלה לה, ותיף לעד.
ומאז היא שודד ומלך
ולוליין ופושטת יד."
(מתוך: "העלמה", נתן אלתרמן)
