פסיכולוגיה עבריתפסיכולוגיה עברית

×Avatar
זכור אותי
רות לובשת בי צורה של כאב

רות לובשת בי צורה של כאב

עלון פסיכולוגיה עברית | 6/6/2014 | הרשמו כמנויים

שבוע משובש ומקוצר עבר עלינו - סעודות משפחתיות, מתן תורה ורות אחת, מואביה, שאובדן טראומטי הוביל אותה לדבוק בחמותה, להתמסר כל עוד רוחה בה, למצוא אהבה ולהפגין לבסוף צמיחה פוסט-טראומטית מרשימה.

במאמרו המעמיק 'לקראת פנומנולוגיה של הטראומה', מבקש יוחאי עתריה להראות כיצד המחקר הפנומנולוגי המציב את החוויה הסובייקטיבית במרכז, תוך שימת המציאות בסוגריים, מאפשר לדלות מידע חדש על אופי החוויה הדיסוציאטיבית בזמן טראומה.  בכנס 'להבין כדי למנוע' התכנסו חוקרים ומומחים בתחום האובדנות כדי לדון, בין היתר, בדרכים בהן ניתן למנוע אובדנות. ד"ר יוסי לוי בלז מביא את דבריה של פרופ' קלי פוזנר מאונ' קולומביה שדיברה בהרצאתה על חשיבותן של שאלות פשוטות וישירות בכל הנוגע להערכת מסוכנות אובדנית של אדם השרוי במצוקה - מסתבר ששאלה כמו 'האם היית רוצה להיות מת?' היא לא שאלה גסה, ובמקרים רבים אף יכולה להציל חיים. לוי בלז קורא לאנשי המקצוע לא לפחד משאלות ומצרף את הנוסח העברי של שאלון קולומביה להערכת חומרת האובדנות, לשימושכם. רלוונטי לכל מטפל או איש חינוך באשר הוא. בזמנכם הפנוי תוכלי להאזין לראיון מעניין של ד"ר ארנון רולניק עם הפסיכיאטר המומחה לטיפול בהתמכרויות ד"ר שאולי לב-רן. בין היתר, שוחחו השניים על הגישה המוטיבציונית - גישה להגברת המוטיבציה לשינוי.

'כל שמותי' הוא ספר המאגד מבחר משיריה של המשוררת והפסיכואנליטיקאית ד"ר דנה אמיר, כמו גם מחזור שירים חדש ומאמר עיוני. מספר שירים נפלאים ופתוחים ופריכים מוגשים לקריאתכם במדור הספרים. רות נצר במנחת ביכורים של מספר משיריה העוסקים כולם ברות ונעמי. גם אילת וידר כהן הקדישה את דבריה לרות, ובפוסט מרגש 'בגנות ההתמסרות' היא מהרהרת בהתמסרות ככח טרנספורמטיבי ועל הגבול בין זו לבין התמסרות המסכנת את העצמי, מוחקת ומשאירה את המתמסרת מאחור. נסיים עם הטקסט מעורר המחשבה של פרופ' עמיה ליבליך, שרגליה נשאו אותה לבית הכנסת השכונתי בבוקרו של חג השבועות. בעודה מאזינה בהתרגשות לקריאת פרקי המקרא ניסתה לתהות איך הייתה מתייחסת אליהם אם הייתה פוגשת בהם לראשונה - האם היו זוכים בפיה לכותרת 'טקסטים', היבשושית והקרירה? ומה בין 'טקסט' לסיפור שנטען במהלך החיים באינספור משמעויות ורבדים? מומלץ.

שבת שלום
"רות לובשת בי צורה של כאב,

דוד מצפה, אבל עדין הכל

סגור

הבעל המת, מואב, הארץ

החדשה

....

בין קוער כתפי

מונחת רות,

צחוקה, בכיה,

רות העזובה, הקטנה

מול אבדנך, מול בדידותך

מסירותי נראית קטנה ויומיומית..."

(טניה הדר, מתוך 'בארצות החיים', הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1991)

עוד בבלוג של עלון פסיכולוגיה עברית

המרחב האמנותי הוא מרחב משחקי שבו ניתן להשתעשע עם חומרי הנפש – לעצב או לפרק, למתוח לקצה ואז לערבב, להחליט...
לחברי פסיכולוגיה עברית שלום, בתחילת דצמבר השקנו באתר את פרוייקט ה- פסיכו-בלוגיה, במסגרתו מספר אנשי מקצוע...

תגובות

הוספת תגובה לפוסט

חברים רשומים יכולים להוסיף תגובות והערות.
לחצו כאן לרישום משתמש חדש או על 'כניסת חברים' אם הינכם רשומים כחברים.