21.6.2011: אי מהות
שפיות זמנית | 21/6/2011 | הרשמו כמנויים | שלחו טקסט לבלוג
"מה שהרגשתי היה רחוק מדימויים שגורים של היריון, לידה והורות. לא חוויתי את האושר העילאי המיתי של הבטן של דמי מור המקושטת בפרחים, לא הזדהיתי עם מדונה האלוקית המיניקה וגם לא עם סרטי וידאו ביתיים שמראים חתיכות בשר מדמם יוצאות מתוך ואגינות. גם הדימויים הסופר-ריאליסטיים והמדכאים של גופים רפויים לא תאמו את הרגשתי. החוויה שלי הייתה אירוע חזק, מדהים, נפלא ונורא, מגוחך ומעורר ענווה, שמשנה הכול ודורש הכול, כמו התנגשות חזיתית. הוא פירק הכול, כולל הגוף, וחיבר את הכול בחזרה – אבל דבר לא נותר כפי שהיה. זאת היתה טרנספורמציה פיזית ומנטלית עמוקה, שבה נפגשו והתנגשו קצוות: חיים ומוות גוף ונפש, נעורים וזקנה, יראה וגועל, אהבה ושנאה, עבר ועתיד, משיכה ודחייה, אמת ושקרים, נס ומיתוס. האירוע הזה עורר דעות קדומות עמוקות וארכאיות שהן להן הרבה קשר לחוויה עצמה"
ריכטר, שירה (2006). האם, הבת ורוח הקודש – קטלוג פרויקט צילום וטקסט
בסוף השבוע האחרון ננעלה התערוכה "אי מהות" בנושא דיכאון אחרי לידה של האוצרת נורית טל-טנא. בתערוכה הוצגו עבודות של אמניות שונות אשר נגעו במגוון דרכים ויזואליות בתופעה של דיכאון אחרי לידה, וחלקן הגדול בוחרות לדווח עליו בגוף ראשון. מאמר של טל-טנא הנלווה לתערוכה, כמו גם חלק מהעבודות הלא קלות לצפיה אפשר למצוא כאן, וראיון ב"ערב חדש" עם האוצרת ועם אחת האמניות המציגות אפשר לראות כאן:
