גיליון אוקטובר
עלון פסיכולוגיה עברית | 30/9/2009 | הרשמו כמנויים
לחברי פסיכולוגיה עברית שלום,
לאחר חופשת הקיץ והחגים, תקופה שמסתמנת בהאטה ורגיעה בפעילות המקצועית, יחלו שוב תכניות לימודים שונות, כנסים, ימי העיון והרצאות. בלוח האירועים שבאתר תמצאו מידע בנוגע למגוון מפגשים מקצועיים כאלה:
http://www.hebpsy.net/t...ndarList.asp
חברי קהילה המבקרים בכנסים, מוזמנים לשלוח סקירה של ההרצאות אשר עוררו בהם עניין, והעלו בהם מחשבות או רגשות שברצונם לחלוק. סקירה כוללת הן היבט של העברת תוכן ההרצאה לקוראים שלא נכחו בה, והן ביטוי לחוויה הסובייקטיבית של הכותב/ת. בעינינו זוהי דרך יצירתית לשיתוף בידע ובחוויות, אשר יכולה להרבות דעת. דוגמה לסקירות שונות שהתפרסמו באתר ראו בקישור הבא:
http://www.hebpsy.net/p...=0&id=30
בימים אלה שוקדים הסטודנטים הנרשמים לתואר שני בפסיכולוגיה על לימודיהם לבחינת המתא"ם. לניגשים לבחינה איחולי הצלחה.
בברכת חג סוכות שמח,
מערכת פסיכולוגיה עברית.
לפניכם מקבץ מאמרים חדשים שהובאו לפרסום באתר:
חלקם של המוות והמוות הסימבולי בתהליכי הגשמת העצמי / נורית זהבי
תרבויות המזרח רואות במוות חלק בלתי נפרד מהחיים, ואת הכחשתו הן מזהות כבורות הגורמת לסבל. הטיעונים בתרבויות המזרח לכך שאין לנו סיבה לפחד מן המוות, קשורים, ברובם, לאמונה בגלגול נשמות, ולתפיסה כי לאדם אין עצמי משלו. לעומת זאת, בבסיס התרבות המערבית עומדים ערכים אינדיבידואליסטים, וההגשמה העצמית נמצאת במוקד. מכך עולה השאלה, עד כמה ההצעות "המזרחיות" רלוונטיות לאדם המערבי? אסקור את כתיבתם של יונג וויניקוט, אנסה לאתר מהו יחסם אל המוות ואל המוות הסימבולי, המופיע בדמותה של הארעיות ואדון בחלקו של המוות, והמוות הסימבולי בתהליך הגשמת העצמי.
http://www.hebpsy.net/a....asp?id=2376
האם יכולה אהבה להתמיד? גורל הרומנטיקה לאורך זמן - סקירת ספרו של סטיבן מיטשל / יעל איתי פק
"לא יכולתי לעמוד בפני הפיתוי וקניתי את הספר בעל השם הנוגע לאחת החרדות הבסיסיות של כולנו: האם האהבה (כן זו הרומנטית, זו שכוללת בחובה גם קירבה רגשית עמוקה וגם תשוקה) תוכל להתמיד לאורך זמן. למרות שספר זה עומד בתפר שבין פניה לקהל הרחב לבין ספר מקצועי, מצאתי אותו רלוונטי מאוד לעבודתי בקליניקה באופן כללי ובטיפולים זוגיים בפרט"
http://www.hebpsy.net/a....asp?id=2377
"אז איך היה היום שלך?" / שולה וויץ
ד"ר טליה כץ מתעוררת בוקר אחד ומחליטה שזה הזמן לעשות שינוי בחייה. בהחלטה זריזה היא שולחת דואר אלקטרוני לבתי-חולים באוסטרליה ובתוך חודש מתקבלת תשובה מבית חולים בסידני, שמזמין אותה להגיע, כדי להתמחות ברפואה פסיכיאטרית לילדים. שולה ויץ למדה רפואה באוניברסיטת תל-אביב והתמחתה בפסיכיאטריה בבית-החולים "באר יעקב". בשנים 2007-2008 חיה בסידני, והתמחתה ברפואה פסיכיאטרית לילדים. זהו ספרה הראשון.
http://www.hebpsy.net/a....asp?id=2370
על חבלי לידה של שנה חדשה / שי גיל
בתשרי נברא העולם, ועל פי קבלת האר"י, מבקש העולם לחזור לקדמות מציאותו הראשונה. זהו אם כן המועד שבו האדם, העולם והאלוהות גם יחד עוצרים את נשימתם, כשהם נעים ונדים בין התכלות לבין התעוררות, בין הבלעות לבין לידה והתהוות מחדש.
http://www.hebpsy.net/a....asp?id=2373
איך עושה פסיכולוג? דיון בפנטזיית ההצלה / ד"ר יוסי טריאסט
בראיונות פומביים, מעל כל בימה ותחת כל עץ רענן הופך האיש והשחקן אסי דיין, בתפקיד חייו "כאנפנט טריבלה", את ראובן דגן לחוכא ואיטלולא. "אינני מאמין בטיפול נפשי" מצהיר ראובן-דיין בפני המיקרופונים והעיתונות הכתובה. "כפציינט רב וותק בכל חדרי הטיפולים האפשריים מעולם עוד לא נעזרתי בפסיכותרפיה". מביך משהו - הבה ונודה בכך. מביך עבורנו, הפסיכולוגים והפסיכותרפיסטים ולו רק מן הטעם הזה: האם עד כדי כך קל "לעשות" פסיכולוג? לזייף אותנטיות? אולי לא בכדי משרתת המילה תפקיד את השחקן כשם שהיא משמשת את איש המקצוע. ואולי גרוע מזה... האם אפשר שכולנו איננו אלא שחקנים ביושבינו על כס המטפל? שכולנו - אנשי המקצוע - ראובני הדגן - איננו אלא מגלמים את תפקיד המציל במשחק ריאליטי עצום בהיקפו, שהפיקה וביימה החברה המערבית במאמציה ליצור עיר מקלט וירטואליות הקרויה "פסיכותרפיה" לאלו מבניה ובנותיה הכלואים ב"לא נחת" בתרבות? מאמר זה ניתן כהרצאה במסגרת סדרת ימי עיון ב"אתיקה בפסיכותרפיה - עיון ודיון בפרקים מתוך הסדרה בטיפול", במפגש שעסק בפנטזיית ההצלה בטיפול.
