צורה, גוף, זיכרון

גמישותה של הנפש בתנועת צוואר אחת – הראש הזוכר והמורכן, הוא גם זה המוסט לשמיים כדי לבלוע בעיניים גדולות את צבעי הזיקוקים. וגמישות אחרת – תנועה מהירה מעוד אסופה של ימים נוראים-נהדרים, אל השגרה.חומרים מעניינים רבים שראו השבוע אור באתרנו ירפדו את המעבר:ילדים שאינם פנויים רגשית ללמידה, מתקשים למצוא בבית הספר מקום להתפתחות אישית ולגלות מעורבות אקטיבית בתהליך הלמידה. אורנה נוימן ורן אלמוג מציעים מודל התערבות טיפולית בילדים שאינם פנויים רגשית ללמידה, המבוסס על רעיון הגמישות הפסיכולוגית ומבקשים להכניס את מודל הטיפול בקבלה ומחויבות (ACT) אל בין כתלי בית הספר. לידה היא ייחודית בשדה הרפואי שכן היא נתפסת כאירוע חיובי בעיקר, הקשור לבריאה ולחיים ולאו דווקא למצוקה ולחולי. יחד עם זאת, זהו אירוע משמעותי במעגל החיים הנשי וככזה הוא טומן בחובו שינויים פיזיים ורגשיים עבור היולדת, הדורשים הסתגלות ומציבים אתגרים ליולדת ולסביבתה. יערה אטיאסמכניסה אותנו אל מחלקת היולדות בבית חולים שיבא כשהיא מציגה את תפקיד הפסיכולוג במחלקה, סוקרת מצבים שונים הדורשים מענה פסיכולוגי ומביאה תיאורי מקרה מעבודת הפסיכולוג במחלקה, על רבדיה הקליניים והמערכתיים. מיכל אלמגור תוהה מה כוחה של קבוצת כתיבה רגשית על פני קבוצת 'דיבור' טיפולית ומהרהרת בכתיבה כפעולה היוצרת עדות בעלת ממשות ומאפשרת 'להדעד' - להחזיק ולהרחיק בו זמנית את העדות של החוויה הטראומטית. גיא פרל, קורא בספר 'תנשמי' מאת עפרה שלו, וכותב על המעבר בין לילה ליום או בין יום ללילה, כמייצגים את מורכבות תנועתה בין עולמה הפנימי לבין המציאות החיצונית. ולסיום, רות נצר מדליקה משואה במילים ונושאת את נאום העצמאות השירית הפרטית שלה. שבוע טוב

"גרגרי המלח הצטברו בתוכיהכינו את תנועת עינה שנה אחר שנה, כמו תרגיל, השמים מעלי האדימו חייבת הייתי לעצור, להסתובב חייבת הייתי לאפשר לכל המלח הזה צורה, גוף, זיכרון". ('אשת לוט (1)', מאת שרון בלייס, מתוך ספרה 'צדו של המרחק', הוצאת קשב לשירה, 2013)