פסיכולוגיה עבריתפסיכולוגיה עברית

×Avatar
זכור אותי
שי לשבועות: שלוש יצירות 'אחרות'

שי לשבועות: שלוש יצירות 'אחרות'

פרופ. עמיה ליבליך | 8/6/2011 | הרשמו כמנויים

אחרי שהייתי שקועה עד צוואר ביום הולדתה המאה של לאה גולדברג, ובלא נשימה וקול הגעתי לקריאת ספרו החדש של דוד גרוסמן "נופל מחוץ לזמן", אני מחפשת דרך ללכת רחוק, לנשום אויר אחר וזר. חשבתי שמצאתי מוצא מהמבוך, אבל נראה לי שאני עדיין בתוכו.
ובכך רציתי לעסוק היום: לאחרונה פגשתי שלוש יצירות שהגיבור שלהן איננו אדם, וחשבתי כי אולי גיליתי תופעה תרבותית כלשהי, אופנה אמנותית, או משהו כזה. היצירה הראשונה היא הצגת תיאטרון שראיתי, בה גיבור המחזה הוא סוס, סוס מלחמה. War Horse by Michael Morpugo (זוהי הצגה חדשה יחסית בניו יורק, ובלונדון היא מופיעה כבר כשלוש שנים, כך שמעתי). העלילה עוסקת בגלגוליו של סוס, ג'ואי, שראשיתו סייח צעיר הנמכר בשוק בדרום אפריקה, גדל לסוס ענק ואצילי העובד בשדה לפרנס את בעליו, ואז מגוייס לחיל הפרשים בצבא הבריטי הלוחם במלחמת העולם הראשונה. דרך גורלו של הסוס מסופר סיפור המלחמה בשוחות האיומות בין צרפת לגרמניה, סיפור בו מהווים הסוסים קרבנות כמו בני אדם, עד סופו הטוב של הסוס המיוחד הזה. הסוס המוצג על הבמה הוא בובה חלולה, (Puppet), מעשה אמנות מבד וחוטי מתכת, שצורתה ריאליסטית באופן לא יתואר. לתוך הבובה נכנסים שלושה שחקנים-רקדנים-מפעילים סמויים למחצה, המוליכים את הסוס, מדהירים אותו, מריצים אותו וכדומה, שועטים ברגליו, מנפנפים את זנבו ומשמיעים את קולותיו בצורה כה טבעית ומשכנעת – ובמערכה אחת על הבמה שישה סוסי מלחמה שכאלה - עד שנדמה כי סוס בשר ודם על הבמה. מה שנפלא, הוא יכולתו של הקהל הנוהר להצגה זו להזדהות עם בעל החיים, ולחוות את המלחמה דרך עלילותיו. ואולי לא, ואולי זהו הנער אלברט שהסוס שייך לו, והמתגייס לצבא הבריטי בעקבותיו, שמעורר את דאגתנו וחמלתנו – אינני בטוחה. כך או כך זהו מעשה אמנות מופלא.

היצירה השנייה היא אוטוביוגרפית, והופיעה בדפוס לאחרונה: Edmund de Wall: The Hare with Amber Eyes. (הארנבת בעלת עיני הענבר). בשהותי בארצות הברית אמרו לי חברי כי חובה עלי לרכוש את הספר ולקרוא אותו, ודווקא בחנות הספרים התל אביבית "תולעת ספרים" הזדמן לידי, במהדורה בריטית משנת 2011. הספר מתאר את גלגוליו של אוסף של 264 פסלוני שנהב יפניים, (ששמם האמנותי הוא (netsuke במשך ארבעה דורות של יהודים באירופה, ארצות הברית ויפן. זהו הסיפור האמיתי אודות האוסף, כיצד נרכש, עבר מיד ליד ומיבשת ליבשת, בשושלת היהודית של משפחת אפרוסי (בעברית אולי אפרתי?), עד שהגיע לידיו של המחבר, קרמיקאי ידוע מאוד בבריטניה שזהו ספרו הראשון ועטור הפרסים. בספר זה תיאורים קשים ומפורטים של עליית הנאצים לשלטון בוינה, וגורלם של היהודים, שעושרם העתק לא הועיל ביום גזירה. בתקופה זו, הצילה את האוסף אנה, המשרתת הגויה הנאמנה, שנאלצה לעבוד עבור הנאצים בפינוי שכיות החמדה מהבית בו עבדה את המשפחה היהודית עשרות שנים. סיפור יצירת האמנות וגלגוליה מהווה פתח וזווית ייחודית לספר את ההיסטוריה של משפחה יהודית אירופאית, בנקאים עשירים מאוד ואספני אמנות, ידידיהם האישיים של גדולי התרבות במאה העשרים, שהמחבר הוא מצאצאיה. הספר אכן מצויין, ואני ממליצה לראות באינטרנט דוגמאות של פסלוני נטצוקה בצילומים טובים, דרך שמו של de Wall, ובהזדמנות זו ראו גם את הסוסים המופלאים של ההצגה של מורפוגו דלעיל.

על היצירה שלישית אני פחות ממליצה, ובכל זאת היא שייכת לאותה תופעה: זהו רומן, שנקרא באנגלית The Glass Room ונכתב על ידי Simon Mawer בשנת 2009. גיבור הספר הוא בית מגורים פרטי, בית זכוכית חדשני ומודרני, שנבנה בעיר פיקטיבית בצ'כוסלובקיה בראשית המאה העשרים. הבית נבנה על ידי ארכיטקט גאוני גרמני-יהודי, עבור תעשיין יהודי מתבולל עשיר ואשתו הנוצריה. הפעם, דרך הבית וגלגוליו אנו למדים על היסטוריית המאה העשרים - עליית הנאצים, אחר כך המשטר הקומוניסטי, ועד לביטולו, ומה אירע לבית הזה. אלא שכמובן הסיפור נוגע גם בדיירי הבית ועלילות חייהם המרגשות, ואולי משמש כמטפורה לשאלה מה יציב ועמיד, מה שקוף בחיי המשפחה כמו במהותו הדוממת של הבית.

ואם חשבתם על ספרה האחרון של ניקול קראוס שגיבורו הוא לכאורה שולחן כתיבה – צדקתם, אף הוא היה יכול להיכלל בקבוצת גיבורים 'אחרים' זו.
רציתי לברוח למשהו קל ואחר, לשם שינוי? נראה שלא כל כך הצלחתי.

עוד בבלוג של פרופ. עמיה ליבליך

הסוציולוגיה ההיסטורית של אבחנות היא נושא מרתק. מילה חסרת מובן שנאמרת במסתרי המשרד של נוירולוג או פסיכיאטר,...
הסופר החשוב יורם קניוק אכן בא בימים, כידוע. הוא יליד שנת 1930, חולה סרטן, ומדבר בתקשורת כאוהב החיים המוכן...

תגובות

הוספת תגובה לפוסט

חברים רשומים יכולים להוסיף תגובות והערות.
לחצו כאן לרישום משתמש חדש או על 'כניסת חברים' אם הינכם רשומים כחברים.

אין עדיין תגובות לפוסט זה.