2.6.2011: לשרוק ויואלדי נגד הסטריאוטיפ
שפיות זמנית | 2/6/2011 | הרשמו כמנויים | שלחו טקסט לבלוג
ברנט סטאפלס, סטודנט אפרו-אמריקאי שלמד פסיכולוגיה באוניברסיטת שיקגו בשנות בשנות ה-70' של המאה הקודמת, שם לב לתופעה מעניינת. הוא יכול, כך גילה, לגרום לאנשים להרגיש מאויימים, כשכל מה שעשה זה ללכת ברחוב; כשזוגות לבנים ראו אותו מתקרב, במיוחד בלילה, הם היו משלבים ידיים, מפסיקים את שיחתם ומסתכלים הישר קדימה. לפעמים הם גם היו עוברים למדרכה ממול.
הלבנים, כך נראה, הושפעו מהסטריאוטיפ של "השחור המסוכן", וסטאפלס החליט לבדוק איך הוא יכול לשנות זאת. הוא החל לנסות ללכת ברחוב ולשרוק את "ארבע העונות" לויואלדי, וראה זה פלא- התגובות הסטריאוטיפיות נעלמו כמעט לחלוטין!
הפסיכולוג החברתי קלוד סטיל (Steele) לקח מניסוי זה את השם לספרו החדש "לשרוק ויואלדי" (Whistling Vivaldi) שבו הוא סוקר שנים רבות של מחקר בנושא סטריאוטיפ ואיום סטריאוטיפ. בספרו הוא מכניס אותנו למעבדה החברתית, ומדגיםבאופן דקדקני למדי כיצד הסטריאוטיפ עובד, ואילו מנגונונים ניתן לחזק על מנת להפחית את השפעתו.
הסרט "קראש" עוסק באופן פרובוקטיבי בגזענות ובסטריאוטיפים ובהשפעתם על החיים בלוס אנג'לס. כמה סצינות הסרט אפשר לראות כאן, אחת מהן מזכירה את המחקר של סטאפלס.
