פסיכולוגיה עבריתפסיכולוגיה עברית

×Avatar
זכור אותי
ילד סערה | מאירה בן זקן

ילד סערה | מאירה בן זקן

חברי הקהילה | 8/11/2014 | הרשמו כמנויים | שלחו טקסט לבלוג

בדיוק בשעה הנקובה
חודר אל מרחב הנשימה
ילד סערה.
רוצה לחבק, לערסל המילים
כמו פורצות מגופו בשתיקה.
הן יושבות בספה,
בטורניר אינסופי של ריקוד משחקי
הוא חייב לנצח אותי.
ובתום השעה
הנה בא החיבוק,
גמלוני
מתחנן לא ללכת
ויוצא, כמו חייל ממושמע
ואותי מותיר קצת פצועה.

עוד בבלוג של חברי הקהילה

בדיוק כשאני צופה בטלויזיה בסדרה שאני הכי אוהב, ואני חייב לראות מה יקרה אני צריך ללכת לגן. בדיוק כשאני...
דּוֹפֵק הוּא סֶמֵל הַבְּדִידוּת דֹפֶק כָּפוּל שְׁנַיִם הֵם כְּמוֹ מִינוּס וּמִינוּס  שֶׁהוֹפְכִים לִפְלוּס הַבַּנְק

תגובות

הוספת תגובה לפוסט

חברים רשומים יכולים להוסיף תגובות והערות.
לחצו כאן לרישום משתמש חדש או על 'כניסת חברים' אם הינכם רשומים כחברים.

אין עדיין תגובות לפוסט זה.