פסיכולוגיה עבריתפסיכולוגיה עברית

×יצירה מאת Adam Hillman
Adam Hillman ©
זכור אותי
לעצור את ההזנחה, למגר את הסטיגמה

לעצור את ההזנחה, למגר את הסטיגמה

שפיות זמנית | 20/11/2013 | הרשמו כמנויים | שלחו טקסט לבלוג

נשיאת אנוש, צופית גרנט, פרסמה טור ב"YNET", בו היא מתארת את התהליך שעברה ביחס למחלת הסכיזופרניה שאחיה סובל ממנה, ומתייחסת לסטיגמה העוצמתית ביחס לאנשים סובלים מתחלואה נפשית. כמו כן, לקראת פרסום סל הבריאות, מדגישה גרנט שההשקעה של המדינה בתרופות המותאמות חולי נפש היא זעומה ביחס להשקעה הכללית בתרופות, ומבקשת לשנות זאת.

"על פי סקר עמותת אנוש, שאני מכהנת כנשיאה שלה, עולה הנתון השערורייתי ולפיו 39% מהאוכלוסייה בישראל מאמינים שאדם המוגדר כפגוע נפש הוא מסוכן לציבור. נתונים מצביעים על כך שכיום הגורם מספר אחת לתמותה בקרב צעירים הוא מחלות פסיכיאטריות! תארו לעצמכם את הנזק הנגרם לאלפי משפחות הנאלצות להתמודד עם בן משפחה חולה. רבים מבין מאות האלפים הללו לא מצליחים לממן את הטיפול הרפואי הדרוש להם. הם נאלצים לפנות לרפואה הפרטית היקרה, ועל פי רוב החולים והמשפחות אינם מסוגלים לעמוד בגובה התשלומים. לו היה נכנס לסל מספר רב יותר של תרופות פסיכיאטריות, היה המצב שונה לחלוטין. כדאי לזכור כי פני המדינה כפני אזרחיה."

 

 


עוד בבלוג של שפיות זמנית

עיד אל פיטר, החג המוסלמי החל היום וביומיים הקרובים, הוא חג המקושר לערכים של מחילה, שלום ואחווה, ומוקדש...

תגובות

הוספת תגובה לפוסט

חברים רשומים יכולים להוסיף תגובות והערות.
לחצו כאן לרישום משתמש חדש או על 'כניסת חברים' אם הינכם רשומים כחברים.

צביאל רופאצביאל רופא21/11/2013

הלו משטרה?. מסכים בכל לב שחובה להוסיף עוד תרופות לסל התרופות. עם זאת בעיניי קיימת בעייה, שלי אישית מאוד מציקה וכואבת ביחס לזכויות האדם של מתמודדי הנפש:

מה שכואב לי: פיקוח נפש במדינת סדומחלם

כואב כואב, כואב שבמדינת ישראל "הנאורה" יש שווים יותר ויש כאלה שאיש לא סופר אותם.
כי גם כאשר תופסים אנשי מקצוע בקליניקה למשל, הם ממש לא מודאגים לחצי שנייה... למה? כי מלה שלהם מול מלה של "חולה נפש" - למי ישמעו?

ואם החולה יתלונן ל"וועדת האתיקה של הפסיכולוגים" או לכל גוף ציבורי הקרוב לממסד או למקצוע "המקודש" - גם אז אין לאנשי המקצוע שעליהם התלוננו מה לדאוג... כבר ימצאו דרך פשוטה עד אלגנטית לטייח לחולה המסכן והעלוב והנאיבי את התלונה. וזה ברור, כי הרי צריך להגן בכל מחיר - אפילו אם הוא לא חוקי ולא מוסרי - על כלי העבודה המקצועיים כמו גם על אנשי המקצוע "בעלי הכוונות הצחורות" - לא כן?

אבל אל תטעו לרגע, המקרים הפרטיים הם רק קצה הקרחון של הסירחון האמתי. האחרון, כרגיל מתחיל מהראש.

אחרי שקוראים כל מיני כתבות "לא סימפטיות" על פגיעות במתמודדים חסרי ישע בתוככי בתי החולים הפסיכיאטריים, כמובן בדרך הטבע לבסוף מצליחים להתעשת. אך אז השאלה הגדולה שמתחילה לצוף בתודעתנו המזועזעת היא: מה אפשר לעשות כדי שאנשים חולים וחלשים לא ימשיכו להינזק ממעשים נפשעים שעושיהם הם אלא שבראש ובראשונה אמורים לדאוג להם ולהיטיב עמם?

התרופה הראשונה למערכת כה חולה שאני מסוגל לחשוב עליה היא בת מלה אחת: פיקוח. מבחינתי זו בראש ובראשונה דווקא תרופה מונעת. הפיקוח - תפקידו לחשוף את הבטן הרכה של המערכות הפסיכיאטריות, את המחדלים, את החריגות, ומעל לכל את הפשעים. פיקוח יעיל - הנאמן בעיקר לזכויות החולה ולא לזכויות הצוות - יעלה על פני השטח את אשר מנסים להסתיר ואז לא יישאר כמעט מה לטייח.

ועוד אפרופו פיקוח: מסתבר שחכמי החלם המכונים בפינו "חברי כנסת לדורותיהם", אכן חוקקו אינספור חוקים לתפארת מדינת ישראל. אבל מה? שכחו רק עניין אחד קטן: לתקן פיקוח חובה - כזה שבאמת יהיה יעיל ולא עלה תאנה - לכל אותם חוקים מפוארים שתקנו בעמל רב.

כי למשל, קורה כאן השכם והערב במדינת סדוחלם כבר עשרות שנים ללא שינוי לפחות מאז קום המדינה? האם מישהו יודע מה קורה במחלקת סגורה כלשהי ב-02:00 בלילה למשל? ובכן, אל תשלו את עצמכם בעניין זה, כי איש גם לא יודע מה מתרחש שם בחצות היום...
ואיך אפשר יהיה לדעת, כאשר הצוות הוא בדרך כלל קליקה שלא זולג ממנה דבר, ורק כשבטעות לעתים נדירות יוצא ממנה משהו מריחים זאת למרחקים. ומנגד, המטופלים הכלואים פיזית לא יכולים להגיש תלונה.

הנה הקטע "הלא משטרה?"
http://www.tapuz.co.il/blog/net/ViewEntry.aspx?EntryId=2498414

כן, האבסורד בממלכת חלם סדום חוגג: משרד הבריאות מפקח מטעם המדינה, על בתי החולים של משרד הבריאות, שמועסקים בהם עובדים של משרד הבריאות. כך, בניגוד לכל היגיון ובניגוד לסדרי שלטון מתוקנים, החתול כבר שנים שומר על כל השמנת ולא איכפת להם מאיש. שירותי ברה"נ בישראל פשוט אטומים גם לזעקת הדל וגם לביקורת ציבורית. לכן למרות שהכלבים נובחים בעוז השיירה הדה הומאנית עוברת.

כן, מאז הקמתו נמצא המשרד בניגוד אינטרסים בהיותו; גם מיניסטריון (ורגולטור), גם ספק שירותים, גם מתמחר את השירותים וגם מפקח עליהם. אם לא היה זה כה עצוב ומתסכל, הייתי פורץ בצחוק גדול.

ועכשיו קוראיי היקרים, אמרו נא לי: האם יש חוק השומר על זכויותינו כאשר אנו שרויים בעלטה גדולה, ששווה את הנייר עליו הוא כתוב, באין פיקוח יעיל בצמוד לו?! תמהני.