פסיכולוגיה עבריתפסיכולוגיה עברית

×Avatar
זכור אותי
"וחווית  רעך כמוהו" – כמה מחשבות על אמפתיה, מוח וזוגיות

"וחווית רעך כמוהו" – כמה מחשבות על אמפתיה, מוח וזוגיות

ארנון רולניק | 15/11/2013 | הרשמו כמנויים

טור זה התעצל לאחרונה לצאת לאור.
יש לו תרוץ לבעל הטור: הייתי עסוק בעניני אמפתיה.
טוב מי מאיתנו אינו עוסק ביכולת זו. דומני שזו התכונה הנדרשת יותר מכל במקצוענו (אחריה אגב הייתי מוסיף את הסקרנות כמילה שנייה ואת היצירתיות כתכונה שלישית הכרחית )
אמפתיה (והעדרה ) עומדת גם בבסיסן של הפרעות רבות בהן אנו עוסקים. החל מהספקטרום האוטיסטי, המשך בהפרעת האישיות הגבולית, פסיכופתיה וכמובן ההפרעה הנרקיסיסטית.

האמפתיה היא תכונה נדרשת עוד יותר כאשר מדובר בקשיים שאינם רק תוך אישים אלא גם בין אישים. לעיתים כשאני נכנס לחדרי הקליניקה שלנו אני מרגיש כמה נדרשת תכונה זו. כמה מהמצוקות הגדולות של מטופלינו קשורה לקושי שלהם בקבלת אמפתיה או במתן אמפתיה. ועד כמה חשוב שהמטפלים העובדים עימי יוכלו לספק יכולת זו בנדיבות.

ובכל זאת מה לי כי נדרשתי לעניני תכונה זו. ומדוע דווקא עכשיו ?
מעשה שהיה כך היה:
קרן בשם Evans Foundation הזמינה אותי להיות חבר בוועדת שופטים שדנה בחלוקת מענקי מחקר. התחום שבו החליטו הפעם להתרכז היה "The Neuroscience of Empathy" תודו שזה שלוב מרתק: העיסוק בתכונה הפסיכולוגית החשובה הזו יחד עם חיפוש הקורלטים המוחיים שלה.

אני מניח שנקראתי לדגל (להיות שופט בועדה זו) לאו דווקא בשל היכולת האמפטית שלי... אלא גם בשל העניין שלי באותו בסיס נוירוביולוגי לתכונות ומצבים פסיכולוגים.
השאלה הראשונה ששאלתי עצמי היא מדוע אין לנו מילה עברית לאמפתיה. ממאמר שבו שותף Stephen Porges אני למד שאמפתיה היא מילה יוונית שמשמעותה "לסבול ביחד" . יששכר עשת חברי הפנה אותי לספרו של פרופ' אלי רוזנהיים ז"ל שמחבר את האמפתיה לפסוק "תצא נפשי עליך". אלי מגדיר שם את האמפתיה כ "השתתפותו של אדם בתהליכים רגשיים והנעתיים (מוטיבציוניים) המתרחשים בעולמו של הזולת....אפשר לומר כי אמפתיה היא מתן הד בתוכנו למתרחש בלבו של זולתנו. זוהי אמפתיה כאשר האחד מתייצב לצדו של האחר ומנסה לקלוט, בצורה ברורה ככל האפשר, תהליכים פנימיים של האחר".

דווקא מתוך אמפתיה למפעלו של פרופ' רוזנהיים, אותו הכרתי חלקית סביב פעילותנו בוועד האיגוד לפסיכותרפיה חשבתי על ניסוח אחר לאמפתיה: וחווית רעך כמוהו ניסוח זה צומח כמובן על רקע המשפט שעליו נאמר כי כל היהדות נעמדת עליו "ואהבת לרעך כמוך".

אמפתיה תמיד התקשרה לי לפסיכולוגיה ולחלקים הרכים שלה. החל מהאינטראקציה עם מטפלי הראשון ד"ר אברהם בנימין ז"ל (שכתב לא מעט על אמפתיה) , והמשך בקבוצות קוהוטיאנית שהובילו ג'יימס פיש ורענן קולקה שגם שם האמפתיה היתה הכוכבת הראשית.

והנה "הולאמה" האמפתיה של ידי הנוירולוגיה והביולוגיה . הדבר התחיל עם נוירוני מראה. אותו ממצא מרתק של מדען איטלקי נוירוני שהראה כי יש תאים במוח המגיבים כשהם רואים אדם אחר בסביבה מבצע פעולה מוטורית. ממצא זה הורחב לאחר מכן תוך שהודגמה פעילות מוחית של נוירוני המראה גם אצל אדם הצופה בתחושות אמוציונאליות חזקות של זולתו.

נחזור לוועדה אליה נבחרתי ולהצעה לחקור את הבסיס הביולוגי של האמפתיה. הוועדה שהתכנסה הכילה שלוב מעניין של שלושה נוירולוגים, שני פסיכיאטרים ושני פסיכולוגים והיה עלינו להחליט בין קרוב ל 25 הצעות שונות. מה רבה היתה שמחתי שתחום הביופידבק/נוירופידבק. קיבל שם בולטות רבה.

כמה הצעות מחקר רציניות דנו בשאלה האם ניתן יהיה לפתח את היכולת האמפתית באמצעות פידבק לתהליכים מוחיים או גופניים

רמזתי בתחילת דברי כי אמפתיה נדרשת לעיתים קרובות דווקא בשאלות של בין אישיות ולא רק תוך אישיות. אם יש מקום בו מורגש הצורך באמפתיה זה באותו מקום קסום כל כך הנקרא זוגיות.

אזדקק כאן לציטוט נרחב משרה איווניר שכנתי לפסיכובלוגיה: "אף שרובנו כמהים לבן או בת זוג המעניקים תחושה של ביטחון, אישור, הגנה והזנה, שהן תכונות המאפיינות הורה אמפתי, היודע 'לקרוא' אותנו ומספק את צרכינו אפילו כשאיננו דורשים זאת בגלוי, קשה מאוד להשיג זאת ביחסי נישואים קבועים ומתמשכים.... רבים מהאנשים רואים בבני זוגם, כבר בשלבים מוקדמים של הקשר, ישות בלתי נפרדת מהם ואובייקט לסיפוק צורכיהם, ואינם מקבלים את עקרון ההדדיות... לרוב האנשים יש תפיסה ילדותית ולא ריאלית של בן הזוג, כאילו הוא תמיד יכול לספק את צורכיהם אילו רק היה רוצה, וכשאינו עושה זאת הם מרגישים כלפיו תחושות של תסכול, קיפוח, זעם וביקורת חריפה, ומכאן נובעים מריבות ומשברים רבים. הקושי הגדול לחוש אמפתיה כלפי האחר, ולראות את הדברים מנקודת מבטו, נעוץ בכך שכל אחד מתקשה לנטוש את עמדתו הרגשית והחשיבתית לטובת תפיסת החוויה של האחר, ולו לפסק זמן מוגבל, כדי "לראות משם דברים שלא רואים מכאן".

האם אפשר יהיה לשפר את הטיפולים הזוגים ואת עבודת הגישור על ידי אימון באמפתיה? בוודאי - הרי הטיפול הנקרא "אימגו" מכוון לכך. אולם ההבנה כי ליכולת האמפטית בסיס נוירוביולוגי מחייבת אותנו לשקול שלב קודם לעבודה הזוגית. שלב בו נאמן כל מטופל בנפרד לשיפור היכולת האמפתית שלו. אני מדבר אם כן על שלב של הכנה לטיפול זוגי או לגישור. שלב בו נאמן כל אחד מבני הזוג בהפעלה טובה יותר של משתנים פסיכופיזיולוגים הקשורים באמפתיה.
הביופידבק והנוירופידבק שצמחו כטיפול רפואי, יכולים למצוא עצמם כעת ככלי חשוב באינטראקציות בין אישיות בכלל ובטיפול זוגי בפרט.

קרא כאן האפשרות להשתמש בביופידבק לטיפול זוגי ולטיפוח אוטומטי


עוד בבלוג של ארנון רולניק

להיות פסיכולוג קליני הוא לעיתים שם נרדף לדמות זהירה ומחושבת המגיבה רק לאחר מחשבה ועיבוד. משהו בחינוך...