הפסיכולוגיה של היעדרות האב הביולוגי

שפיות זמנית | 14/11/2013 | הרשמו כמנויים | שלחו טקסט לבלוג

מבין החידושים הטכנולוגיים שפותחו במאה השנים האחרונות נראה שאלו הקשורים בביולוגיה, ובאופן ספציפי בהתרבות, מקפלים בתוכם את הפוטנציאל הרדיקלי ביותר. עבור האינדיבידואל הבוגר טווח האפשרויות הטמונות בשימוש בטכנולוגיות הללו הוא עצום – החל מהקפאת ביציות ושימוש בהן בגיל מאוחר יותר, דרך הפריית מבחנה המאפשרת להתגבר על מכשולים ביולוגיים וחברתיים מסוימים, וכלה בהקפאת עוברים. בדרך כלל, הטכנולוגיות הללו מתקבלות בהתלהבות גדולה, אך לא תמיד ההשלכות שלהן על הילדים והילדות הנולדים בעזרתן נלקחות בחשבון במלואן.

ב"אלכסון" תורגמה השבוע כתבה מעניינת מ"Psychology Today" הסוקרת את עולם תרומות הזרע ואת תגובותיהם השונות של ילדים שנולדו מתרומות זרע בהתבגרותם. כך לדוגמה מתבטאת אלנה ניומן שנולדה מתרומת זרע אנונימית: "תעשיית הפוריות וההורים שמקבלים תרומות מנסים להציג את זה כדבר חיובי, אבל את יודעת, זה גבר שמאונן לתוך כוס ומוכר את ההורות שלו,[...] אני חושבת שקשה להורים להיות כנים באמת לגבי מידת הכאב שעלול להיגרם לילד שלהם, כי הם לא מסוגלים להתמודד עם העובדה שהם גרמו לו כאב."