מקורות

מחקר זה עוסק בחלומות של מטפלים בפסיכותרפיה אודות מטופליהם מזוויות ראיה של הפסיכולוגיה האנליטית-יונגיאנית ושל הגישה ההתייחסותית בפסיכואנליזה. בספרות המקצועית קיימות התייחסויות קליניות ואמפיריות ספורות בלבד לנושא זה. שאלות המחקר היו: 1. מה התימות המופיעות בתוכן הגלוי בחלומות של מטפלים אודות מטופליהם? ונבדקו: תימות משותפות לחלומות שונים וכן תימות שהוגדרו מראש לכל החלומות. 2. מה המשמעויות המתקבלות מניתוח חלומות מטפלים אודות מטופליהם מתוך גישה יונגיאנית? 3. באיזו מידה תכנים מזוכיסטיים מקבלים ביטוי בתוכן הגלוי בחלומות אלו?

 

במאמר זה נבחנות הדילמות הקליניות המתעוררות בעקבות מעבר קליניקה. במצבים כאלה עלולים מטופלים מסוימים (או המטפלים עצמם) לאבד את תחושת ההכלה שלהם, אותה העניק להם המרחב הטיפולי. כשיש איום ממשי על מהלך הטיפול, אפשר לקרוא למצב הזה "אבדן הטמנוס". כותב המאמר ממשיג את הארכיטיפ המרפא כמורכב משני מרכיבים שונים: מערכת היחסים המרפאת והמרחב המרפא. מתוך אתר המכון הישראלי לפסיכולוגיה יונגיאנית.

 

ברשימה זו ברצוני לעיין מחדש במדרש אגדה, המספר על שארע כאשר דוד המלך ירד אל עומק האדמה, על מנת לחפור את יסודות המקדש ופגש בתהום שאיים להציף את העולם. בכוונתי להתבונן במדרש מנקודת מבט פסיכולוגית ומיתית, על מנת להבין את המניעים, הכוחות והתהליכים הפועלים בנפשו הסוערת והמסוכסכת של המלך דוד.במסגרת הדיון שלהלן, אסתייע בין השאר בגישות פסיכודינמיות לחקר הנפש וזאת מבלי להתחייב לקבל את כל ההנחות והמסקנות של גישה זו או אחרת. כמו כן אתייחס למיתוסים עתיקים ובכלל זה לסיפורי בריאה ומדרשים, בעזרתם אנסה להאיר את ארכיטיפ התהום ואת השינוי הפנימי (הטרנספורמציה הנפשית) שעבר דוד כאשר פגש בתהום

 

מבוא לזן בודהיזם – לפי הקדמה מאת יונג לספר מבוא לזן בודהיזם – ד.ט. סוזוקי. זן בודהיזם ופסיכואנליזה – ד.ט. סוזוקי, אריך פרום, ריצ'ארד דה מרטינו. מופיע בנ ע מ - ניהול עצמי מודע של אתר מכון הקריות לפסיכותרפיה ופסיכיאטרייה

 

הראיון נערך בהמשך ליום העיון על חלומות ופסיכותרפיה "התיאטרון הפנימי - החלום בטיפול על פי הגישה היוניאנית" שנערך במכללה בפברואר 2007. הראיון עוסק בנושאים שונים הקשורים לפסיכותרפיה בכלל ולפסיכולוגיה היונגיאנית בפרט.

 

מנסה מאמר זה להראות כיצד מגלם המיתוס של דיוניסוס במאפייניו הפסיכולוגיים והסימבוליים את העולם הפנימי של טראומה ודיסוציאציה. על ידי תיאור חלקים מטיפול אנליטי באישה הסובלת מהפרעה דיסוציאטיבית על רקע טראומות ילדות, יוסבר כיצד מגלם המיתוס את סיפור היווצרותה של טראומה ואת פעולת המערכת ההגנתית-הישרדותית. המאמר מוצד באתר בחברה היוניגאנית הישראלית החדשה, המחבר הינו יו"ר התוכנית לפסיכותרפיה יונגיאנית במכללה האקדמית עמק יזרעאל,

 

המונחים 'קומפלקס' ו'אוביקט' הינם חלק מהדיון הפסיכואנליטי היום-יומי, אך יש הבדל במשמעותם בין הגישות השונות, והקשר ביניהם אינו מובן מאליו. מאמר זה בוחן את הקשר בין הקומפלקס בגישה היונגיאנית, והאוביקט הפנימי של קליין. הבנת מחברי המאמר היא ש'האוביקט הפנימי' של קליין קשור בעיקר ל'דימוי הארכיטיפלי', ו'האוביקט המופנם' למושג 'אימגו' של יונג. הקומפלקס הוא המושג המרכזי, שבמודל מוגדר של נפש האדם מאחד את התופעות המתוארות ע"י מונחים אלה. בנוסף, בקונפליקט הנוירוטי המאבק בין אגו לקומפלקס האוטונומי מתרחש בשדה הקרב של נפש הפרט, אך כשמדובר בהפרעות אישיות - הקומפלקס מושלך ללא הבחנה ובמלואו, על האוביקט החיצוני. מאת ד"ר אראל שליט וג'יימס הל, התפרסם בכתב העת Quadrant http://www.cgjungny.org/quadrant.html

 

'החיות החכמות המאכלסות את שנתך': על סמל החיה והחיה כסמל - הבטים טפוליים, מאת רות נצר. מופיע באתר החברה היונגיאנית הישראלית החדשה, לאחר שהתפרסם בבטאון החברה - חכמה מאין, מס 6.

 

במחקר זה ניסיתי לבחון השערה בדבר הקשר בין אישיות החולם לגישתו לתופעת החלימה. אין מדובר בתכני החלום, אלא בחלימה כתופעה הנתפסת באופן סובייקטיבי על ידי החולמים.

 

מאמר לציבור הרחב שהתפרסם בגליון מגזין "בבקעה", יולי 2006 . רוב בני האדם חולמים מספר פעמים בעת שנתם. תופעה אוניברסלית זו שסקרנה את דמיונם של רבים משחר ההיסטוריה האנושית עדיין מהווה את אחד ממוקדי המחקר של מדע הפסיכולוגיה. יותר ויותר מסתבר לחוקרים שלחלימה עשויים להיות תפקידים משמעותיים בשמירה על תפקוד מאוזן ותקין בעת ערות. על פי מספר תפיסות פסיכואנליטיות החלום מהווה את אחד מכלי הביטוי המרכזיים של הנפש הלא-מודעת. פרויד שסלל את תשתיתה של הפסיכולוגיה המודרנית ועשה זאת גם בתחום הבנת תפקידי החלום, טען שתפקיד החלום להסוות ולמנוע עלייתם למודעות של תכנים מודחקים ובלתי רצויים. יונג שהיה תלמידו ובהמשך פורץ דרך בעצמו, סבר בניגוד לכך שהחלום הינה שפת הסמלים של הנפש הלא-מודעת המבקשת לבוא לידי מודעותו של החולם ובכך לסייע לו בדרכים שונות להגיע ליתר איזון בחייו.

 

מטרת הרצאה זו היא להציג את גישתו של הילמן בנושא של מסע הגיבור. כמו כן זו הזדמנות להכיר, במידה מסוימת, את דרך עבודתה של הפסיכולוגיה הארכיטיפית מיסודו של הילמן. אשרטט בתחילה בקצרה נקודות עיקריות בגישה הארכיטיפית, לאחר מכן תוצגנה שתי גישות בקשר למסע הגיבור: הגישה האחת הרואה את מסע הגיבור כמרדף אינסופי אחרי האם. אפשר לקרוא לזה מסע מטריאליסטי; והגישה השניה הרואה במסע הגיבור מסע בעקבות האב, כלומר מסע רוחני. נתאר בהמשך את הסיזיגי פואר אטרנוס-סנקס על קטביהם החיוביים והשליליים, נמשיך במסעו של הפואר הנדחף למסע על ידי געגועיו ונסיים במפגש הדמיוני במיסטריה בסמותרקיה, שאפשר לקרוא לה גם סמותרפיה, כי מפגש כזה מתרחש בעצם,לא פעם בפסיכותרפיה. הרצאה שניתנה בחברה היונגיאנית הישראלית ב- 18.6.05, מופיעה באתר האגודה.

 

השתקפותו בקולנוע של מסע הגיבור הפוסט- טראומטי. התבוננות פסיכולוגית במיתוס של האל דיוניסוס כסיפור על טראומת ילדות, מאפשרת איתורם של נרטיבים סימבוליים במיתוס והשוואתם לתהליכים דינמיים של טראומה ודיסוציאציה כפי שמתוארים על ידי הפסיכולוגיה האמפירית והאנליטית. במאמר זה נעשה ניסיון לנתח תהליכים אלו על בסיס גישתו הארכיטיפלית סימבולית של ק.ג. יונג תוך ניסיון להצביע על האוניברסליות (קולקטיביות) של הדינמיקה הפוסט-טראומטית ומנגנון ההגנה הדיסוציאטיבי המופיע לעיתים קרובות בעקבותיה. התגלמותה של דינמיקה ארכיטיפית זו בהתנהגות ובסמלים אנושיים מובאת באמצעות ניתוחם הפסיכולוגי – סימבולי של שלושה סרטי קולנוע שסיפורי גיבוריהם יכולים לייצג את מערך ההגנה הדיסוציאטיבי והניסיונות לאינטגרציה בנפשם של נפגעי טראומה. תהליך האינטגרציה כפי שהוא מוצג במאמר זה מתייחס ליכולת הטמעתה של האנימה – היסוד הנשי – באישיות השלמה. המאמר מופיע באתר החברה היונגיאנית הישראלית החדשה