מקורות

סקירת הספר "משה של פרויד", מאת יוסף חיים ירושלמי, תירגם מאנגלית דן דאור, הוצאת שלם, 2006, ספרו של ירושלמי (בתרגומו היפה של דן דאור) מציג את החיבור של פרויד הן כהיסטוריה הפסיכואנליטית של היהודים והן כ"אוטוביוגרפיה פסיכולוגית" של פרויד עצמו.

 

המעשייה "מעשה בשבעה קבצנים", עוסקת בתהליכי שבירה, תיקון וגאולה, המתחוללים הדדית בנפש האדם כמו גם בתוך עולם האלוהות. המעשייה אינה מביאה את סיפורו של הקבצן השביעי-הפיסח, שכשרונו המיוחד והפרדוכסלי הוא הריקוד ואשר בו תלויה השלמת תהליך הריפוי והגאולה של האדם והעולם. המאמר הנדון מנסה לעמוד על המשמעויות הטיפוליות הנובעות מהעובדה שסיפורו של הקבצן הפיסח נותר חסר, ושריקודו נשאר בגדר פוטנציאל לא ממומש- ריקוד שלא נרקד. לצורך כך, מתבונן המאמר בדמות הקבצן הפיסח דרך ארכיטיפ הגואל הפצוע וכן עומד על מאפייני תורת הריקוד אצל רבי נחמן מברסלב, שבאמצעות המחול, מתעל את האנרגיות המתעוררות באדם לעבר חלקיו הדכאוניים ומעוררי המחלוקת בנפשו פנימה. במקביל מפגיש המאמר בין עבודת המחול הייחודית לקבצן הפיסח, לבין תהליכים תנועתיים-נפשיים המתהווים בחדר הטיפולים, שם אנו עשויים לפגוש בריק, בשיתוק ובכאוס, כמו גם באפשרות לפרום, לרקום ולרקוד מחדש את סיפורי חיינו, בדרך לחוללות עצמית.

 

פסיכיאטריה והלכה, הבדל עקרוני בין הגישה המצמצמת של חז"ל לבין הגישה המרחיבה של המטפלים הפסיכיאטרים מאת הרב שלמה אבינר. התפרסם בכתב העת אסיא עג-עד, עמ' 73-76, שנת 2004 . מתפרסם באתר מכון שלזינגר

 

יאיר כספי, יאיר כספי מנהל התכנית "פסיכולוגיה ביהדות" ומחבר הספר "לדרוש אלוהים", פתח בלוג - יומן רשת, בו הוא מפרסם מפרי מקלדתו בנושא: "פסיכולוגיה ביהדות, געגועים אסורים לאלוהים וגילויה של אמונה לא מודעת" .

 

סביב דמותו של הנחש נרקמו מיתוסים מדהימים (ולעיתים סותרים) מאז שחר ההיסטוריה האנושית. מחד מפגיש אותנו המיתוס עם דמות הנחש המדיח והמפתה, המייצג את השטניות והרוע בהתגלמותו הקיצונית ומאידך, אנו פוגשים במיתוס גם בנחש הגואל, המרפא, זה אשר מביא מזור לאנושות ולתחלואיה. ברשימה זו ברצוני לעמוד על שורשיה המיתיים של הקוטביות "הנחשית" הארכיטיפית, על השתקפויותיה בנפש האדם שיצר את המיתוסים, וכן על אפשרויות נוספות להכליל ולהפגיש בין הקטבים, להשיל מעלינו נקודות מבט ודעות קדומות (שאולי כבר אינן משרתות אותנו), ולחבר נראטיב "נחשי" מחודש, כזה המייצג נאמנה את המשמעות הפנימית ואת הפוטנציאל הטרנספורמטיבי הגלום בארכיטיפ הנחש לשינוי וגדילה נפשית-רגשית.

 

מאמר זה שפורסם בגליון 21-22 ( ספטמבר 2005 ) של הרבעון נפש, דן במעשייה שסיפר רבי שמחה בונם מפשיסכא, שהרבה לספר משלים ומעשיות,העוסקות בחיפוש אחר הנקודה הפנימית-האמת האישית והייחודית לכל אדם. במהלך ניתוח המעשייה אציע זוויות חדשות לקריאת הסיפור ולפענוח המשמעות הנפשית והרוחנית הנשקפת אלינו מבעד למילים, לסמלים ולדמויות. לצורך כך אסתייע בין השאר במושגים ותיאוריות פסיכודינמיות וכן אתייחס למיתוסים עתיקים ובכלל זה מדרשים וטקסטים מהמיתוס היהודי ומהסיפור החסידי, העוסקים בסוסים, מלאכים ובני אדם.

 

מאמרזה התפרסם בגליון 21-22 (ספטמבר 2005) של הרבעון נפש. רשימה זו תעסוק בסיפור מעשייה פרי יצירתו של רבי נחמן מברסלב. בכוונתי להתבונן בסיפור המעשיה לאורם של תיאוריות פסיכודינמיות ובעיקר מנקודת המבט הפסיכואנליטית כפי שזו הובנתה על ידי לאקאן ופרויד. ניתוח הטקסט יתמקד בפענוח הרובד הסמבולי של הסיפור המשקף תכנים נפשיים סמויים של מחברו, וכן בהבנת הדמויות בנראטיב וקשרי הגומלין שהם מקיימות, כייצוגים של פונקציות נפשיות, ותהליכים בין אישיים, המעצבים את מסעו הנפשי הנפתל של האדם המחפש אחר משמעות ופשר לחידת חייו.

 

מוכרת הקלישאה הרווחת בציבור שלפיה אדם הלוקה במחלה נפשית "חושב שהוא אלוהים" או "חושב שהוא המשיח". למרות ההכללה שבדעה זו ושטחיותה, עולות לעיתים בקרב חלק מן החולים הלוקים במצבים פסיכוטיים מחשבות שווא שתוכנן התגלות אלוהית, משימות משיחיות או כוחות נבואיים. במאמר הנוכחי נבחנים הקשרים השונים שבין נבואה למצבים נפשיים, בעיקר פסיכוטיים, מובאים מקורות המצמדים בין נבואה ושיגעון, וכן פירושים פסיכיאטריים אפשריים למצבים אלה. לבסוף, תוצג גישת הרמב"ם לנבואה, והתכונות האישיותיות של הנביא, הבאות לדעת המחברים להגביל את האפשרות של חולה נפש המתחזה כנביא. טלי וישנה וערן הררי, מהמרכז לבריאות הנפש באר יעקב, נס ציונה, החטיבה הפסיכיאטרית, מרכז רפואי שיבא, תל השומר. המאמר התפרסם ב"הרפואה" ומופיע באתר הר"י.

 

מתוך יום העיון "מדרש ביון" של התוכנית לפסיכותרפיה באונ' ת"א, עם צאתם לאור בעברית של ספריו "במחשבה שניה" ו"ללמוד מניסיון" בעריכתן המדעית של יולנדה גמפל וגלית גמפל.

 

בין הסוציאליזם, תנועה כלל-עולמית שמחוללה היה יהודי שהתכחש לעמו, לבין הציונות, תנועה שקמה כולה למען יהודים, עומדת משנה שהיא ספק תיאוריה מדעית ספק תנועה חברתית ופוליטית, השואפת אף היא לתיקון העולם בדרכה שלה, ומקיימת דיאלוג בלתי-פוסק עם התרבות כולה מזה ועם היהדות מזה. הכול בכל יש בדיאלוג השני: מאפיינים יהודיים, התכחשות ומרד נגד היהדות, ניכוס והזרה הדדיים, ומעל לכל תזכורת כי פעולה לשינוי העולם מחייבת תיקון פנימי תחילה. להלן יידונו כמה היבטים בקשר בין היהדות והפסיכואנליזה: יחסיהם של פרויד וממשיכיו עם היהדות, יחסם של יהודים וישראלים לפסיכואנליזה ודרכי חשיבה יהודיות בפסיכואנליזה.

 

עם התפתחותה של הגישה הרב-מערכתית, ובהתחשב בנטייתו המובהקת של המגזר הדתי-חרדי לכיוון הזה, התעורר צורך לנסח מודל שיציג את הזרמים המרכזיים בשפה שתהא מקובלת על העולם התורני. אני מציע כאן מודל כזה, ומבקש מאוד את התייחסותכם.

 

האתר מציג את פעילות הארגון, ימי עיון וכנסם הכוללים גם תקצירי ההרצאות וההעבודות שהוצגו, ימי עיון קרובים והאתר כולל גם אלפון מפורט.