מקורות

התזה המרכזית המוצגת במאמר מתייחסת לקבוצה הטיפולית בשני ממדים: כמרחב טיפולי רב-ממדי לעבודת עיבוד ופירוש של יחסי-אובייקט מופנמים ומושלכים, וכמרחב פוטנציאלי טרנספורמטיבי המאפשר גילוי, זיהוי וצמיחה של חלקי עצמי "אבודים", השייכים לעצמי האמיתי. הקבוצה המשמשת כמיכל להשלכות ולהזדהויות השלכתיות של יחסי-אובייקט פתולוגיים, מהווה בו-זמנית גם אזור ביניים (Intermediate area) ליחסים בין הסובייקטים בקבוצה, אזור המאפשר למטופלים חופש לשחק (play) ולחוות את העצמי האמיתי דרך התנסויות אלה. פעמים רבות מפגש רגרסיבי ועבודה על יחסי-אובייקט פתולוגיים מהווים תנאי הכרחי, אם כי לא מספיק, להתנסות ביחסי-סובייקט ולמפגש עם הייחודי והמיוחד (Idiom) שבכל אדם. המאמר התפרסם ב"מקבץ" – כתב עת ישראלי לטיפול קבוצתי בשנת 2002, מופיע באתר מכון לפסיכותרפיה.

 

על יופי, כיעור ומעמדה של האסתטיקה ביחס לאמנות בת-זמננו בראיה פסיכואנליטית. מאמר מאת פרופ' רות רונן, החוג לפילוסופיה אונ' ת"א.

 

דיכאון איננו חום. יש כמובן אנשים שכדור ממשפחת פרוזאק יעיל ומספיק אך אלו המדוכאים לעומק נפשם, גם אם הסימפטום החיצוני יעלם עדיין לא יבינו מה גרם להם, בתוכם, להגיע למצב דכאוני. מכאן מנסה אליזבת רודינסקו לצאת הלאה ולהגן על הצורך בטיפול הנפשי. הסבל הנפשי מופיע היום בדמות דיכאון אומרת רודינסקו. אלא שהיום האנשים הסובלים פנו מסיבות שונות אל הפרמקולוגיה במקום אל הפסיכותרפיה והאנליזה. הכדור עוזר להעלים סימפטומים אך לא לרדת למקורות האמיתיים של הסבל. "האדם הדיכאוני סובל מן החירויות שהשיג, שכן אינו יודע מה לעשות בהן".

 

ריטלין, פרוזק, ויאגרה - מסמני העידן שלנו, עידן המדע, עידן התרבות ההיפר-מודרנית. על הקשר הדוק בין פסיכואנליזה לבין תרבות, לימד אותנו פרויד, אבי הפסיכואנליזה, כבר ב-9291 במאמר שלו, "תרבות ללא נחת". הפסיכואנליטיקאי הצרפתי, ז'אק לאקאן הדגיש: "לפסיכואנליטיקאי חובות לתקופתו". "מי שאינו מסוגל לפגוש את הסובייקטיביות של תקופתו, מוטב לו שלא יהיה אנליטיקאי". "אין פסיכואנליזה ללא פסיכואנליזה של התרבות" אמר לא מכבר ביחס לעתידה של הפסיכואנליזה, ז'אק-אלאן מילר, ממשיך דרכו של לאקאן. הפסיכואנליזה אינה רוצה ואף אינה יכולה להתעלם מהתרופות הפסיכופרמקולוגיות הנפוצות כל-כך בעולמנו, גם לא מנחיצותן במקרים מסוימים אולם בהחלט נשאלת השאלה לגבי אופן השימוש בתרופות האלה והשאלה שמכתיבה את הכיוון של עבודת הפסיכואנליטיקאי - ומה עם הסובייקטיביות? מתפרסם באתר התחנה הפסיכואנליטית.

 

הרצאתו של מאיר פרלוב בפאנל שעסק ב"מהסיפור האישי לסיפור הציבורי" ביום העיון "התשמע קולי" של איגוד מרכזי הסיוע שהתקיים בנובמבר 2005. המאמר מופיע באתר איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות תקיפה מינית ולנפגעי תקיפה מינית בישראל.

 

הפסיכולוגיה איננה מדע הניתן לבדיקה מעבדתית. גם פרויד עצמו שינה את דעתו והרחיב אותה עם הזמן. ניתן לראות תוספות והשמטות במאמרים שחזר אליהם אחרי שנים וערך מחדש. גילוי מרכזיותה של המיניות היווה הלם. לא עוד משהו שרק מהנה וגורם להמשכיות האדם אלא כוח המניע את כל מעשיו של האדם. תגלית גדולה מרכזית וחשובה אחרת היא המיניות הילדית.

 

המאמר מתייחס לסקירה שערך ד"ר ערן גוברין ושמשתמע ממנה שכיום בעידן הפוסט-מודרניסטי אין מקום לשאיפתו של פרויד שבוטאה במספר מקומות לראות את הפסיכולוגיה והפסיכואנליזה משתלבות ברבות הימים במדעי הטבע. המחבר מתדיין עם גישה זו וטוען שלמרות שהתפיסות הפוסט-מודרניסטיות הרווחות היום בפסיכואנליזה מרחיקות את הפסיכולואנליזה ממדעי הטבע, העקרון ההרמנויטי השולט בפסיכואנליזה שמנוגד למתודולוגיות ולפילוסופיה של המדעים איבד במידה רבה מהרלבנטיות שלו כיום. במאמר זה ובעיקר במאמר נוסף שפורסם ע"י המחבר באתר "פסיכולוגיה עברית** הוא טוען שהתקופה בשלה לשינוי פרדיגמה בפסיכולוגיה ופסיכואנליזה ולהחזרתן ל"חיק" המדעים.

 

האני על פי לאקאן הוא השתקפותנו בעיני עצמנו ובעיני אחרים. מערכת של הזדהויות עם אנשים דעות ואמונות. לאקאן טוען כי בפסיכואנליזה, כשאנחנו מדברים, אין אנו יודעים מה אנחנו אומרים, מכיוון שהלא מודע משתתף בדיבור ולעתים הופך על פניה את כוונתנו המודעת.

 

לאקאן האיש הוא אחד ההוגים המרתקים רבי ההשפעה והמרתיעים ביותר שפעלו במאה העשרים אך לפני שאעסוק בתורתו כמה מלים כלליות. להתחיל לדבר על לאקאן מצריך לעשות פרפראזה על משפט שאמר הוא עצמו, "בסוף כל מה שאגיד על לאקאן, תדעו יותר עלי מאשר עליו". לאקאן חשב שהמלה הורגת את הממשי. כשתפגוש דבר שדיברת או קראת עליו הוא לא יהיה יותר כמו הדבר בו תפגוש. אתה תפגוש פרשנות, פרשנות של הממשי. הוא הפריד בין כוחה של המלה והכוח המיצג שלה.ומכאן חשיבותו לעולם הספרות. המלים, המחשבה המבוטאת. אבל לפני זה בא המבט, המבט המבתר אותנו לקרעים.

 

הספר בוחן את גילומו של השיגעון בספרות העברית החדשה בראי השקפות היסטוריות ומודרניות. הדוגמאות הרבות של התייחסות לשיגעון ממוינות באופן שיטתי וברור, לפי מודלים שונים של סיווג, תיאור, הסבר, טיפול והתייחסות ערכית בתחומי הדת, הרפואה, הפסיכיאטריה, הפסיכואנליזה, והפסיכולוגיה האקזיסטנציאליסטית.

 

פתח דבר להשקת האתר והפורום לפסיכולוגיית העצמי. המאמר מזמין את צבור משתמשי רשת האינטרנט לבוא ולהלך בין דפיו של אתר האיגוד לפסיכולוגיית העצמי ולחקר הסובייקטיביות, ליהנות מן המתרחש בו ולתרום לתסיסתו המקצועית והאנושית. רענן קולקה מניח במאמרו בפני גולשי הרשת הרהור פתיחה על מקומה ההיסטורי והתרבותי של פסיכולוגיית העצמי על במת הרעיון הפסיכואנליטי ועל פוטנציאל התרומה הגלום בה לפרויקט הנמשך של הפסיכואנליזה.

 

מצגת נפש האדם לפי תפיסת הפסיכואנליזה והתפתחות התודעה על פי תורתו של אנדרו כהן. התפרסם באתר הבית של רות גולן