מקורות

נוכח המשבר בשוק העבודה, הצעות להתמודדות עם אבטלה של מטופלים והבעיות הקשורות אליה

 

פוריות, פריון, טיפולי פריון-מילים שיכולות להפוך כל כך טעונות. נשים הסובלות מבעיות פריון מכונות לעיתים בספרות הרפואית כ"המיעוט הנשכח והשותק". נראה לפעמים שבתוך כל הפרטים הטכניים של הבדיקות, האבחונים, והטיפולים- האישה כאדם שלם, ובן הזוג שלה הולכים לאיבוד. מה קורה בעולמה הרגשי של אישה הסובלת מבעיות פריון, ולמה הנושא כל כך חשוב?

 

אילנה רזי בן מאיר אספה וסיכמה רשמים ותכנים מתוך הכנס ה- 14 של האיגוד הישראלי לפסיכודרמה "לאסוף את השברים", שהוקדש לנושא של מצבי לחץ טראומתיים. בכנס הוצגו הרצאות, הצגות מקרה והתקיימו סדנאות. סיכום חלקי של כמה מהן מובא בכתבה זו.

 

מטרת המחקר: מחקר זה הנו מחקר גישוש, אשר בא לבדוק סימפטומים של מצוקה, פגיעה תפקודית וגורמי חוסן נפשי בקרב החולים במחלות מעי דלקתיות IBD - Inflammatory bowel diseases, דהיינו, מחלת קרוהן (Crohn's Disease) וקוליטיס כיבית (Ulcerative Colitis). מטרת המחקר הייתה לבחון האם קבוצת חולים אלו מאופיינת בשיעור סימפטומים פוסט-טראומטיים גבוה ופגיעה תפקודית גבוהה, בעקבות גילוי והתפרצות המחלה.

 

בכתבה (הנוקטת עמדה פוליטית) ממליץ הכותב לחקור את ההשפעות של פינוי ישובי גוש קטיף על בריאות הנפש באופן מקיף, הן מבחינה סטטיסטית והן מבחינה קלינית.

 

במאמר מביא פרופ' אורן קפלן תיאור מקרה, של פונה, בסוף שנות ה-50 לחייה, אשר מגלה סימנים של PTSD. תוך התייחסות לאנמנזה של "מדינת ישראל", ושימוש בהמשגות פסיכואנליטיות מגוונות, נפרשת הבנה בנוגע למצב המדינה ולטיפול הנפשי לו היא זקוקה.

 

המחקר הנוכחי התמקד בבחינת דימוי הגוף וחוויית הגוף בקרב בני נוער אובדניים, תוך בחינה רב-ממדית ונרחבת של דימוי הגוף. בנוסף נעשה ניסיון להתחקות אחרי הקשר הראשוני עם האם ולבחון נתיבים אפשריים של העברה בין-דורית של הנטייה האובדנית ודימוי הגוף. למחקר היו שלוש מטרות עיקריות : 1. בחינת דימוי הגוף וחוויית הגוף בקרב בני נוער אובדניים על-ידי השוואתם של אלה לבני נוער נורמלים ולבני נוער מאושפזים שאינם אובדניים ועל-ידי בדיקת הקשרים בין דימוי הגוף ובין נטיות ההתאבדות עבור כלל המדגם . 2. בחינת הקשר הראשוני עם האם בקרב בני נוער אובדניים על-ידי השוואתם של אלה לבני נוער נורמלים ולבני נוער מאושפזים שאינם אובדניים ועל-ידי בדיקת הקשרים בין הקשר הראשוני ובין נטיות ההתאבדות ודימוי הגוף עבור כלל המדגם. 3. בחינת קיומו של קשר בין-דורי בנטיות ההתאבדות, דימוי הגוף והדיכאון והחרדה. השערות המחקר צפו קשרים מובהקים בין בני הנוער ואימותיהם במשתנים הנ"ל.

 

מאמר נרטיבי המציג את דרכים בהם ניתן להעזר בטבע תרפיה כדי לפתח חוסן, לנרמל חוויות קשות, לחבר לכוחות, לתחושת הרצף והתקווה. המאמר מביא דוגמא מתוך תוכנית "מקום בטוח" שהוצאה בצפון עם יותר מ 4000 ילדים אחרי המלחמה.

 

בעבודה זו אתייחס לנושא ההגירה, בעיקר מהזווית של השפה, כפי שזו נידונה בשני ספרים, האחד אוטוביוגרפי (הופמן), והשני פסיכואנליטי (אמאטי-מלר וחב'). מצאתי לנכון להתעמק בנושא זה משתי סיבות: הגירה והאודיסיה השפתית הכרוכה בה, נראות לי נושאים חשובים בהקשר הפסיכותרפויטי בכלל, ובמעשה הטיפולי בארץ הגירה כישראל בפרט

 

Tape and Breathe Technique [TBT] טכניקת הרפייה ככלי טיפולי במצבי דחק מנשה כהן מכון עידן, מכון מכלול תקציר. המאמר מתאר טכניקת הרפייה ושיטה לטיפול במצבי דחק המאפשרים פריקה של מתחים והרפייה תוך כדי העלאה ושחרור של תכנים הקשורים במצוקה של המטופל. השיטה מאפשרת הפגת מתחים ופורקן רגשי בתהליך המאופיין בהעלאת רמת האנרגיה [עירור] ואקטיביציה של תכנים, בצד הפוגה ורגיעה [הרפייה] ושחרור מהגנות. ניתן להשתמש בשיטה באופן סלקטיבי ולשלב אותה ללא קושי בתהליך הטיפול הפסיכודימי והשיחתי המקובלים. השיטה נוסתה על מספר מטופלים גדול עם טווח גילים רחב והפרעות נפשיות שונות ומאפשרת רגיעה והרגשת שליטה גם לסובלים מתופעות דחק על רקע הפרעה פוסטראומטית. המאמר פותח בסקירה קצרה של תופעות של חיים בדחק וממשיך בתאור הטכניקה ושיטת הטיפול.

 

מה בעצם קרה לנו כאן בקיץ השרוט הזה? מה זה הרצון העיקש הזה לא להתכנס, לא לדבר, לא לשמוע, לשכוח, להכחיש, להדחיק, "יוק", לא היה עד הקיץ הבא? כאן חשוב לומר כי אני מתכוון לסוג של סיכום והבנה אישית ופנימית ולא לסיכומי התפקוד העסקי – תפעולי שהיו כאן מספיק והותר כמו בעירייה, ברמב"ם ובטח בעוד מקומות. שאלתי היא מה קרה ל"מציל", למטפל ובעיקר לאדם שבי שהפך לפליט פנימי וחיצוני למשך של כמעט חצי שנה?

 

נושא הערכת הסיכון לאלימות הינו תחום מתפתח בעולם מזה למעלה מעשור. קיימים היום בעולם כלים- מקצועיים, מובנים ומתקדמים לביצוע הערכות סיכון לאלימות, כולל כלים המתמקדים באלימות מינית, אלימות במשפחה ועוד. התוצאות המתקבלות הן מספריות ונותנות כלי תומך חשוב להערכה הקלינית.