מקורות

מאת: ד"ר יעל דיין. ילדים שבבית, בחיק המשפחה, השפה שלהם תקינה וטובה, הם מדברים ומפטפטים ברמה המתאימה לבני גילם, אך בהגיעם לגן הילדים הם לא מוציאים הגה ושותקים ב"עקשנות" רבה. שתיקם מופנית, בדרך כלל, כלפי המבוגרים בלבד. לעיתים היא מופנית גם כלפי ילדים. תופעה זו מכונה אילמות סלקטיבית (Selective Mutism) והיא מאופיינת על ידי כשלון תמידי לדבר בסיטואציה חברתית מסוימת למרות היכולת לדבר בסיטואציות חברתיות אחרות. המאמר התפרסם בהד הגן, רבעון לחינוך בגיל הרך, חוברת ב', כסלו תשס"ג, ומופיע כיום באתר הגיל הרך.

 

האתר המשותף לד"ר ניצה קאליש והמרכז לחוסן חברתי קהילתי בגוש קטיף , מבוסס על הנסיון והיצירה של "מרכז חרום יש"ע" ומרכז את המידע המקצועי בנושאי חרום, איומים מתממשים והתנתקות עבור הקהל ובעיקר בני נוער, וכן עבור אנשי המקצוע. באתר גם אפיקי ביטוי וייעוץ לציבור ולאנשי מקצוע בפורומים של ד"ר ניצה קאליש וד"ר משה לייבלר. לאתר זה כחלק ממרכז החוסן מספר יעדים : לשקף את העשייה הרבה הנערכת בגוש. לשמש פלטפורמה לפורומים שונים להדיין, לבקש ולקבל עצות בנוגע למצב. להפיץ פרסומים וחומרים מקצועיים שונים לאנשי מקצוע אשר עניינם בהתמודדות במצבי טראומה, לחץ, חרדה וכו' להוות מרכז קשר למתנדבי צח"י ביישובים ולהוות גיבוי מקצועי לעבודתם. לענות על שאלות בענייני השעה לאוכלוסיית הגוש. לתת מקום וביטוי לרחשי הנוער, לפעילותם ולהשקפת עולמם.

 

סיכום מאמרו של פרופ' חיים דסברג, המאמר מציג רקע תיאורטי להצדקת התביעה לקבלת פיצויים בגין "ילדות עשוקה". מטרת המאמר היא להבין את המצב הפסיכולוגי, או הפסיכופטולוגי , של ילדים ניצולי שואה (להלן- ינ"ש) שהיום הם מבוגרים. לינ"ש היו חסכים בילדותם הם חוו טראומות ואובדנים מרובים, ולאחר מכן בנו מחדש את חייהם . תחושת האובדן והסבל שלהם הודחקה ונותקה מחיי היום יום , ומהפעילויות הגלויות השוטפות בחייהם שלאחר השואה. תחושת האובדן והסבל הופיעה מחדש לאחר זמן בצורות ובעוצמות שונות והחריפה עוד יותר תוך כדי תהליך ההזדקנות.

 

רפרט מסמינר תואר שני בהנחיתו של פרופ' שמשון רובין, פסיכותרפיה של הילד, בשנה"ל תשס"ג - 2002-2003 באונ' חיפה.

 

הרפרט מתמקד בשתי אבני דרך בהתפתחות המחשבה הפסיכואנליטית בנושא אובדן האובייקט, מאמרו של פרויד "אבל ומלנכוליה" ועבודתו של ג'ון בולבי. בחקירתו את תהליכי האבל בכלל ואת תהליכי האבל הפתולוגי בפרט. הרפרט ממסגרת סמינר תואר שני בהנחיתו של פרופ' שמשון רובין, פסיכותרפיה של הילד, בשנה"ל תשס"ג - 2002-2003 באונ' חיפה.

 

ראשי הפרקים של המאמר המקיף כוללים: מהו דיכאון? במה שונה דיכאון מעצבות רגילה? האם ניתן לטפל בדיכאון בהצלחה? האם תרופות יעילות לטיפול בדיכאון? כיצד ניתן לדעת שהדיכאון חמור דיו ודורש עזרה? אבחנות שונות לדיכאון דיכאון מז'ורי (מכונה לעיתים גם דיכאון חריף/חמור/אקוטי/קליני), סימפטומים של דיכאון, דיסתימיה, סימפטומים של דיסתימיה, דיכאון דו-קוטבי (מאניה-דפרסיה / הפרעה מאנית-דפרסיבית), דיכאון בקרב מתבגרים, דיכאון בקרב ילדים, דיכאון בקרב נשים, דיכאון בקרב גברים, דיכאון בגיל המבוגר, תהליך התאבלות המלווה בדיכאון וההבדל בינו לבין דיכאון קליני, דיכאון פנימי (אנדוגני), הפרעה הסתגלותית עם מצב רוח דיכאוני, הגורמים לדיכאון, הטיפול הפסיכולוגי בדיכאון, הטיפול התרופתי בדיכאון, תמיכה סביבתית, שאלון למדידה עצמית של השפעת הטיפול על הדיכאון, עזרה עצמית - כיצד להתמודד עם הדיכאון על בסיס יומיומי, האם כדאי לפנות לייעוץ? בחן את עצמך - שאלון סימפטומים לדיכאון 1, שאלון ידע על דיכאון: כמה אתה יודע על דיכאון?

 

תקציר: כיצד צריכה להיות התייחסות הפסיכולוג לאנשים החווים את השכול? מהו הטיפול המתאים במקרים אלו? על תפקידו של הפסיכולוג כמלווה במקרי מוות. התפרסם בניב המדרשיה, י"ד-ט"ו (תש"מ-מ"א) עמ' 238-248 , מפיע באתר דעת

 

מאת ד"ר ישראל אורון בעבר פסיכולוג מז"פ (היום, עוסק במתן ייעוץ נפשי לאחר מוות בתאונה, בהתאבדות וברצח). שוטר, אשר מוטל עליו להודיע למשפחה על מות קרוב, ממלא את אחד התפקידים הקשים ביותר בעבודת המשטרה דווקא משום כך, ככל שיהא מוכן יותר לתגובותיה האפשריות של המשפחה, וככל שיהא מודע להתנהגותו שלו במעמד זה, כך יצליח לצמצם את המכשולים במילוי התפקיד מתוך מראות המשטרה, גיליון מס' 179

 

מתוף קורס מד"א, הפרק העוסק בטראומה ומשבר נפשיים, הערכת המשבר והתייחסות לתגובת מצוקה בלחימה (תגובת קרב), דיכאון ומשברים פסיכוטיים ומשבר הסתגלות.

 

אתר זה מיועד למי שנפגשים עם אוכלוסיית התלמידים החווים את תופעת האבטלה מהיבטים שונים. כאנשי חינוך וטיפול אנו נדרשים לתת מענה ותמיכה לתלמידינו ולשם כך ריכזו באתר זה מידע חשוב העשוי לתרום בהתמודדות עם התופעה. באתר מידע ליועצים, להורים, הפעלות, מאמרים, קישורים ורשימת קריאה. האתר נבנה על ידי יפעת שחר וענבר זומרפלד, סטודנטיות לתואר שני במגמת ייעוץ חינוכי, בפקולטה לחינוך באוניברסיטת חיפה במסגרת הקורס "יישומים יעוציים באינטרנט", בהנחייתו של פרופ' עזי ברק.

 

מטרת האתר היא לספק מידע, להציע תמיכה וסיוע, לשתף ולהשתתף בכאבן של משפחות שכולות תאונות דרכים. באתר מידע פסיכולוגי על שכול ואובדן, סקירת ספרות רלוונטית, גורמי סיוע ותמיכה, מידע מסייע בתחומי קבורה ואבלות, ביטוח וייעוץ משפטי, קישורים לאתרי הנצחה וקישורים כלליים. האתר נבנה על ידי ורד ונטע, סטודנטיות לתואר שני בייעוץ חינוכי ועובדות כיועצות חינוכיות, במסגרת הקורס יישומים ייעוצים באינטרנט בהנחייתו של פרופ' עזי ברק בפקולטה לחינוך, אוניברסיטת חיפה.

 

אדם נהרג בתאונת דרכים. קרוביו עוברים סבל, המתבטא לעיתים בנזקים נפשיים, כתוצאה ממות יקירם. השופטת דליה גנות, מבית משפט השלום בראשון לציון, מסכמת את התנאים הנדרשים לקבלת פיצויים, עבור הנזק הנפשי שנגרם לקרובי משפחה של נפגע בתאונת דרכים.