מקורות

מאמר קצר מאת אלברטו פיאצ'וטקה על הקשר בין הלא-מודע לטראומה. מופיע באתר התחנה הפסיכואנליטית לקליניקה ולמחקר.

 

עניינו של מאמר זה הוא בהצגת מחקרים שונים שבדקו והעמיקו בחקר מימד משמעות החיים בהתאם להנחות הבסיסיות של תיאוריית הלוגותרפיה בקרב אוכלוסיות שונות – נורמטיביות ועברייניות , גיל ההתבגרות ואמצע החיים , חיילים קצינים ואזרחים, נשם וגברים, וזאת תוך בחינת המשקל היחסי של משתנה משמעות החיים בהתמודדות עם סיטואציות ואירועי חיים שונים. המאמר מופיע באתרו של פרופ' אדר

 

התאבדות היא הגורם השני בשכיחותו לתמותה בקרב צעירים ומהווה בעיה קשה לבריאות הציבור. קיימים הבדלים אפידמיולוגיים בהתנהגות אובדנית בין בנים לבנות, ואלה כונו ’הפרדוקס המיגדרי’. מחד-גיסא, מחשבות אובדניות וניסיונות אובדנות אופייניים יותר לבנות מאידך-גיסא, שיעור הבנים הנפטרים מהתאבדות עולה על זה של הבנות. בעוד שבנושא זיהוי גורמי-סיכון להתנהגות אובדנית הוקדשו עבודות רבות, הרי שבסוגיית ההבדלים בהקשר זה בין המיגדרים לא בוצעו מחקרים רבים. בסקירה זו יובאו ההבדלים בהתנהגות אובדנית בין בנים לבנות בגיל הילדות וההתבגרות, תוך התייחסות להבדלים בכלל בין המיגדרים. ייסקרו ההבדלים בין המיגדרים מבחינת גורמי-הסיכון, ותהיה התייחסות לגישה החברתית, תלויית-המיגדר, כלפי התנהגות אובדנית יסייע להבין מדוע שיעור ניסיונות האובדנות גבוה יותר בקרב בנות ושיעור התמותה נמוך יותר בהשוואה לבנים. דיון זה חיוני לתיכנון תוכניות למניעת אובדנות. מתוך "הרפואה" – כרך 142, חוברת ג', מרץ 2003.

 

לידת-מת (dead-birth או Stillbirth) היא תופעה מוכרת בסיפרות הרפואית אשר קיבלה התייחסות מועטה בלבד להיבטים הפסיכולוגיים שלה. רק בשנים האחרונות נערכו מספר מחקרים שנידונו בהם ההשפעות הפסיכולוגיות של התופעה על נשים ומשפחותיהן, וגישתם של אנשי צוות בבתי-חולים ללידת-מת. במאמר הנוכחי אנו מצביעים על קושי ייחודי בעיבוד אבל על לידת-מת. להבדיל מגישה פסיכודינמית פרוידיאנית תוך-נפשית לאבל, מובאת בזאת גישה תיאורטית-פסיכולוגית של סמיוטיקה-חברתית המסבירה את הקשיים בייצוג התופעה על-ידי סממנים תרבותיים מקובלים. הגישה של סמיוטיקה-חברתית עשויה להבהיר את הקושי הייחודי הנעוץ באבל לאחר לידת-מת. הטענה העיקרית שלנו מצביעה על סיבוך אפשרי של האבל על לידת-מת כאבל מורכב, בגלל היות העובר המת "Non-person" עבור החברה, בעוד שהאם היולדת חשה באובדן בעוצמה רבה. פער זה יוצר את הפוטנציאל לפסיכופתולוגיה בעקבות לידת-מת. במאמר נסקרת הסיפרות הפסיכולוגית הקיימת ביחס להשפעות של לידת-מת על הורים ואנשי צוות המטפלים בהורים שילדו לידת-מת. לבסוף, מוצעות דרכי-פעולה מתאימות כדי להקל על ההורים האבלים. מתוך "הרפואה" - כרך 144, חוב' י"ב, דצמבר 2005.

 

ההרצאה של יובל עודד בנושא ניהול לחצים לפי חומר של: Vietta E. Wilson, Ph.D. התפרסמה באתר האגודה הישראלית לפסיכופיזיולוגיה יישומית ולמשוב ביולוגי (ביופידבק).

 

"הפורום שלנו משמש כמקום תמיכה וחיזוק בהתמודדות עם מצבים כואבים. יש מקום להביע רגשות שלילים וחיובים כמו אשמה, כעס ,חרדה דיכאון ,בדידות ,ניתוק ,שמחה, אהבה, תשוקה מתוך ידיעה שיהיה משוב אמפתי בגובה העיניים." בניהולה של הגולשת ויוי ובניהולו המקצועי של הפסיכולוג אילן אבירם

 

עבודת מחקר לשם קבלת תואר דוקטור מאת ירדן קציר. המחקר עוסק בניתוח התופעה, העלאת משתנה מנבא אפשרי והמשגה תאורטית לאובדנות בקרב חיילים.

 

המאמר מאת זאב קפלן, חגית כהן, מיכאל מטר, אליעזר ויצטום, המרכז לבריאות הנפש באר-שבע, הפקולטה למדעי הבריאות, חטיבה פסיכיאטרית, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב הדגם המוצע הוא תמונת ראי של הדגם המוכר לטיפול בטראומה שבמהלך לחימה. ריחוק מזירת האירוע, בניגוד לעקרון הקרבה, השהיית ההתערבות כנגד עקרון המידיות וציפייה להשלמה ופרידה מהמציאות הקודמת, תוך הפניית כלל המשאבים לבניית חיים חדשים - בניגוד לציפייה לשוב לתיפקוד בשדה הקרב - הם עקרונות מותאמים יותר לאופי האירוע. המחברים סבורים, כי דגם זה מבטיח תוצאות התערבות טובות יותר הן לטווח הקצר והן למניעת סיבוכים ותוצאות שליליות ארוכות-טווח לאוכלוסייה זו. המאמר התפרם ב"הרפואה" כרך 144, חוברת ד' >> אפריל 2005

 

כשדני (שם בדוי) היה בן-4 נפטר אביו, כנראה הוא התאבד. במשחקיו הדרמטיים בחדר הטיפול חיכה דני לאבא ולאמא שיחזרו. לאבא שכבר מת, ולאמא שעדיין לא מתה, אבל גם לא ממש הייתה. בשנת חייו השישית מתה עליו אמו... באמצעת שלושה סיפורים מתחקה המאמר אחר תהליך עיבוד האבל של דני על מות ההורים, ואחר תהליך חיזוק כוחותיו בהתמודדות עם החרדה והכעס שעלו וליוו תחושות אלו. דני סיים את הטיפול בדרמה תרפיה כשהוא מחובר לכוחותיו, מסוגל להיפתח אל עצמו ואל סביבתו,ולספר יחד עם הקרובים המשמעותיים לו את סיפור חייו.

 

מאמר מאת ד"ר משה לייבלר הבוחן את ההשפעות הצפויות של תכנית ה"התנתקות" על המתיישבים שעתידים להיעקר מבתיהם. "המאמר עוסק בהשלכות הפינוי בסיני, כפי שמשתקף מן המחקרים שנעשו בעקירה ההיא."

 

ריאיון עם ד"ר רות גרוס-איסרוף מהיחידה למחקר פסיכיאטרי בביה"ח גהה על המאמץ לזהות מאפיינים חומריים במוחות של מתאבדים. מתפרסם בכתב העת גלילאו בבית מט"ח.

 

מאת: ד"ר יעל דיין. ילדים שבבית, בחיק המשפחה, השפה שלהם תקינה וטובה, הם מדברים ומפטפטים ברמה המתאימה לבני גילם, אך בהגיעם לגן הילדים הם לא מוציאים הגה ושותקים ב"עקשנות" רבה. שתיקם מופנית, בדרך כלל, כלפי המבוגרים בלבד. לעיתים היא מופנית גם כלפי ילדים. תופעה זו מכונה אילמות סלקטיבית (Selective Mutism) והיא מאופיינת על ידי כשלון תמידי לדבר בסיטואציה חברתית מסוימת למרות היכולת לדבר בסיטואציות חברתיות אחרות. המאמר התפרסם בהד הגן, רבעון לחינוך בגיל הרך, חוברת ב', כסלו תשס"ג, ומופיע כיום באתר הגיל הרך.