מקורות

נשים שחוו אובדן במהלך הריון או לידה טראומתית מאד, מתקשות לחזור על החוויה וללדת שוב. מהם הסימנים המזהים? כיצד מטפלים בה, אם בכלל, והאם ניתן להמנע מהפוביה הזו? כתבה מאת לימור גרייף באתר נענע10

 

השביל המוליך אל ההורות, הפיזית והנפשית גם יחד, מתחיל כמובן בתקופת ההריון. חוויה הלידה, והתקופה האינטנסיבית שמיד לאחר מכן הן שלב נוסף וחשוב בהתגבשות החוויה של "היות הורים". גם אם נדמה שהיינו מוכנים, שחיכינו וייחלנו לרגע, מרביתנו מרגישים מופתעים מעוצמת הרגשות, מגודל השינוי ומכובד האחריות שמכים בנו בתקופה זו. במאמר הנוכחי ננסה למפות עבור ההורים המצפים לילד וגם עבור אלו כבר בעיצומה של ההסתגלות להורות, את מאפייני ההריון והתקופה שלאחר הלידה.

 

מחקר העובר שעוד לא נולד מחולק לשניים: הפסיכולוגיה הפּרֶה-נטאלית - מרגע היווצרות העובר עד תחילת הצירים, והפסיכולוגיה הפּרִי-נטאלית - מתחילת תהליך הלידה עד שהתינוק יוצא לעולם. רפואה ופסיכולוגיה פרה-נטאלית ופרי-נטאלית שייכות לתחום אינטר-דיספלינרי חדש של ידע, שחוקר את התפישה הרגשית של התינוק שעוד לא נולד ואת השפעת הרשמים שנשארים בזיכרונו כילד, ולאחר מכן בחשיבה ובהתנהגות שלו במשך החיים. מתוך אתר "הגיל הרך".

 

פריון, הריון ולידה הם נושאי מפתח בשלבי ההתפתחות של האדם הבוגר ולפיכך יש להם משמעויות פסיכולוגיות עמוקות. עיקר תשומת הלב ניתנת בד"כ להיבט הפונקציונלי והרפואי של תהליכים אלו. פחות מידי תשומת לב ניתנת להיבטים הפסיכולוגיים שבהם, שלא פעם משפיעים במידה רבה על הצלחת התהליך ואיכות החיים של המשפחה והאם שמתמודדים עם פריון, הריון ולידה.

 

לידת תינוק היא חלק ממכלול החוויות הצפוי לרוב במהלך חייה של אישה. עם זאת, יש נשים שמרגישות שחווית הלידה שעברו הייתה טראומטית. אם לידה יכולה להיות טראומה, האם יתכן שנשים יפתחו הפרעה פוסט טראומטית (PTSD) אחרי לידה, בדומה לאנשים שנחשפו לאירועים קשים אחרים כמו מלחמה או אונס?

 

אפשרות הבחירה של מין היילוד היא בעלת משמעויות מרחיקות לכת עבור עתיד המין האנושי. עו"ד מאיה פלד–רז משוחחת עם פרופ' מרילין ספר, ד"ר דורית מנור, ועו"ד שרון בסן, על ההליך הרפואי שעומד מאחורי בחירת מין היילוד, ועל השאלות המוסריות והפסיכולוגיות שנלוות לתהליך. מתוך הערוץ האקדמי של אוניברסיטת חיפה.

 

אפשרות הבחירה של מין היילוד היא בעלת משמעויות מרחיקות לכת עבור עתיד המין האנושי. עו"ד מאיה פלד–רז משוחחת עם מומחיות בתחום על ההליך הרפואי שעומד מאחורי בחירת מין היילוד, ועל השאלות המוסריות והפסיכולוגיות שנלוות לתהליך. מתוך הערוץ האקדמי של אוניברסיטת חיפה - חלק ב'.

 

נשים בהריון בסיכון גבוה, חוות לעיתים קרובות מצוקה רגשית גבוהה כדוגמת חרדה ודיכאון. נשים אלה נמצאות במעקב רפואי קפדני, הן עוברות בדיקות רבות ומבלות זמן רב במרפאות ובסביבת צוות רפואי. גורמים רבים משפיעים על שביעות הרצון של נשים מטיפול גניקולוגי לפני לידה. המחקר הנוכחי בחן את ההשפעה של המצוקה הרגשית של נשים בהריון בסיכון גבוה והקשר שלהן עם הצוות הרפואי על שביעות הרצון מהטיפול הרפואי שהן קיבלו.

 

כיום, עם הפתיחות בנושאים הקשורים לנפש והפרעות נפשיות, הפך נושא דיכאון אחרי לידה למוכר ומדובר הרבה יותר מבעבר. אולם, קיים נושא נוסף, משמעותי גם הוא לנשים, שכמעט ואינו מדובר. כוונתי לנושא התהליכים הנפשיים שעוברים על נשים במהלך ההיריון, והפרעות פסיכיאטריות הקשורות לתקופת ההיריון. הפרעות אלה אינן נדירות, ובעלות השפעה כוללנית, הן על האישה ההרה, על העובר, וכנראה שגם על המהלך ההיריון. סוגיה נוספת היא אופן הטיפול בבעיות והפרעות מסוג זה. שאלת הטיפול התרופתי כן או לא ומתי, מתחדדת וראויה לדיון מעמיק.

 

הריון הנו אחת החוויות המרגשות והמהנות ביותר, אך כולל בתוכו גם חרדה ודאגה, בין השאר מפני הכאב וחוסר הנוחות הכרוכות בלידה. מטרת העבודה הנוכחית היא להציג בקצרה את האפשרויות הגלומות בהיפנוזה הקלינית, תוך התמקדות בהכנת נשים לקראת לידה, לסקור את הנעשה בתחום (כולל מחקרים אשר בחנו את יעילותן של טכניקות אלו במיילדות), ולהציג מודל עבודה. הרעיון המרכזי העומד בבסיס המודל הוא מעורבותה של היולדת בכל שלבי התהליך, ובא לידי ביטוי הן בהקניית ידע על תהליך הלידה והן ברכישתם של כלים אפקטיביים שמטרתם להשפיע על תהליך זה בשלביו השונים. חלק ב' של העבודה יביא את תיאור החוויה הסובייקטיבית של תהליך ההכנה והלידה עצמה מנקודת מבטה של מטופלת.

 

"בעבודה זו אסקור כיצד משתקפות תפיסות אודות אמהות בחברה הישראלית באמצעות עיון בספרי הדרכה ללידה לאורך השנים. הניתוח ההיסטוריוגרפי ישמש אותי לזיהוי מסרים המופנים לאמהות צעירות בחברה הישראלית, ותהליכים של שינוי או סטטיות בתפיסות אודות אמהות. לטענתי, יש במסרים המובעים במדריכים משום שיקוף של ההבניה החברתית של מוסד האמהות בישראל בשנות קיומה. מטרת העבודה הנוכחית היא לחשוף את האמצעים בהם היא נעשית בספרי הדרכה המיועדים לנשים."

 

במאמר קודם הוצגו אפשרויות השימוש בהיפנוזה קלינית לצורך הכנת נשים לקראת לידה. מטרת עבודה זו היא תאור החוויה הסובייקטיבית של תמר, אשר תספר מנקודת מבטה על תהליך ההכנה והלידה האישית שלה המבוסס על המודל שהוצג במאמר הקודם. יתוארו שבעת מפגשי הסדנא והלידה עצמה על ידי תמר, ודברי מבוא של המחבר.