מקורות

תיאוריות אישיות שונות כוללות התייחסות לקשר שבין תכונות אישיות ובחירת מקצוע. במחקר זה נבדקה רמת הסמכותנות של 40 שוטרי מג"ב, 40 חיילים בתחילת שירות הקבע שלהם, אנשי ביטחון בשדות תעופה וקבוצת ביקורת של סטודנטים, שעוסקים בעבודות אחרות, אשר מילאו שאלון דמגורפי וגרסה עברית של שאלון הסמכותנות הימנית המקוצר של אלטמייר, שהותאם לתרבות הישראלית. נמצא שרמת הסמכותנות של שוטרי מג"ב הייתה גבוהה במובהק מזו של יתר הקבוצות, ואילו אלו של חיילי הקבע ואנשי הביטחון לא נבדלו במובהק זו מזו, אך היו גבוהות במובהק מרמת הסמכותנות של נבדקי קבוצת הביקורת, שעסקו בעבודות אחרות בעת הלימודים. מבחן הסמכותנות המקוצר, הרואה אור לראשונה בעברית, נמצא בעל יכולת להבחין בין קבוצות הצפויות להיות נבדלות זו מזו במשתנה זה. המחקר ראה אור בגיליון דצמבר 2006 של כתב-העת The Journal of Social Psychology.

 

ההרצאה מציגה מחקר אתנוגרפי שבחן את מיקומו של האבחון הפסיכולוגי בבית הספר היסודי כמנתב ילדים שנכנסו למערכת החינוך הרגילה אל מערכת החינוך המיוחד. נראה שההחלטה על שליחת ילד לאבחון היא הסוואה להחלטה להוציאו לחינוך המיוחד והאבחון הופך למעין טקס שהוא המשוכה האחרונה לפני הבידול. ההרצאה מתוך כנס "אבחנה מבדלת" חנוכה 2006.

 

הפרעה דו קוטבית בילדים מעוררת עניין רב, מחקרים שונים מראים הבדלים גדולים בשכיחותה ויש החולקים על קיומה בילדים. ההרצאה מפרטת סוגי ההפרעה הדו-קוטבית, האבחנה בילדים, השאלות והקשיים האבחנתיים והטיפול המוצע. ההרצאה של דר' אילנה פרבשטיין, פסיכיאטרית ילדים ונוער, היחידה הפסיכיאטרית לילד ולמתבגר, בי"ח "זיו" צפת, הוצגה בכנס "אבחנה מבדלת", חנוכה 2006.

 

'החיות החכמות המאכלסות את שנתך': על סמל החיה והחיה כסמל - הבטים טפוליים, מאת רות נצר. מופיע באתר החברה היונגיאנית הישראלית החדשה, לאחר שהתפרסם בבטאון החברה - חכמה מאין, מס 6.

 

נסיון השלמת ההבנה מעמיקה לעולמם הפנימי של ילדים עם אוטיזם, ילדים היוצרים התנהלות עצמית מכוונת ועקבית חזרתית כארגון נפשי בעל מחיר התפתחותי גבוה. הרצאתו של יניב דולב-אדלשטיין, פסיכולוג קליני, מרכז מילמן, חיפה, בכנס "אבחנה מבדלת" הכנס השני של פורום "השטח אומר את דברו", חנוכה תשס"ז בחיפה.

 

הגרפולוגיה אינה שיטה מדעית ובכל זאת הפכה לסטנדרט לקבלת עבודה במקומות כמו בנקים ומשרדי פרסום, ואף המוסד. מתן שירם פנה לעסקים המשתמשים בשיטה הזאת לניפוי עובדים, וניסה לשמוע מה יהיה לגרפולוגים לומר על טקסט לא חתום של משה קצב וקובי מידן פורסם על ידי מתן שירם בעתון גלובס 20/12/06

 

"אנשי המקצוע מסבירים את תופעת הטרול כביטוי של הפרעה פסיכולוגית וצורך נפשי חזק בהתייחסות ובתשומת-לב שמחפש סיפוק. הפסיכולוגיה והפסיכיאטריה זיהו מזמן תופעה זו אצל מתחלים, וכינו אותה "סינדרום מינכהאוזן" על-שמו של הבדאי הידוע. ברשת אנחנו פשוט רואים את השתקפותה של אותה תופעה במדיום האחר, בעיקר בקבוצות תמיכה מקוונות." פוסט מאת פרופ' עזי ברק

 

תכני מדיניות משרד החינוך, ידע תיאורטי ויישומי, תכניות התערבות, פעולות נבחרות מהשטח ואתרים מומלצים לרגל השבוע הלאומי למאבק בסמים 24.12.06 - 29.12.06

 

החינוך הפנימייתי לילדים ולבני נוער הינו אמצעי מקובל לחִברות של החוסים בהם ולהשגת מטרות שונות (ערכיות, חינוכיות, אינטלקטואליות, לימודיות, והגנתיות). בישראל החינוך הפנימייתי למתבגרים בגילים 18--12 נפוץ למדי בהשוואה למדינות העולם. קליטתם והסתגלותם של מתבגרים בפנימיות חינוכיות מעסיקות הן את הגורמים החינוכיים-הטיפוליים העוסקים בהכוונת החניכים לקראת היציאה מהבית לפנימייה והן את הגורמים השונים בתוך הפנימייה המעורבים במפגש עם המתבגר. אחד הקשיים המרכזיים נעוץ ללא ספק בעצם עזיבת המסגרת המשפחתית ובמשמעות הפסיכולוגית וההתפתחותית שיש לפּרֵדה ממערכת זו. תהליכים אלה מעוררים פעמים רבות קשיים הסתגלותיים שיש להם ביטויים רבים בתחומים החברתי, הבין-אישי, הלימודי ועוד. אחד הביטויים הקיצוניים לאי-ההסתגלות הוא עזיבת המסגרת הפנימייתית. מאמר זה מנסה לבדוק את התהליכים ההתפתחותיים-הפסיכולוגיים המרכזיים שהמתבגר עובר בתקופה זו בחייו, ואת השפעתם על השתלבותו בפנימייה ועל עולמו הפנימי. מאת תהליכים פסיכולוגיים אצל נוער עולה ביציאה לחינוך הפנימייתי מאת ד"ר יעקב יבלון, מנהל שפ"ח גן רוה ושפ"ח חבל יבנה. המאמר פורסם לראשונה ב"ביטאון לעובד החינוכי-סוציאלי" גיליון מספר 14 ניסן תשס"ה-אפריל 2005

 

מרכז "בדרך שלי" הינו מרכז רב תחומי לילד ולמשפחה. המרכז נועד לתת סיוע לצרכים רגשיים, מוטוריים ולימודיים באמצעות: ריפוי בעיסוק, טיפול פסיכולוגי, טיפול באומנות וביצירה: מוזיקה, דרמה, תנועה ואומנות פלסטית, הוראה מתקנת, הדרכות הורים, אימון אישי או קבוצתי, סדנאות וערבי העשרה.

 

מאז מותו של זיגמונד פרויד חלו שינויים רבים בפסיכואנליזה, ולבעיות היסודיות שהיא עוסקת בהן, כמו מה מניע את האדם ומהם גבולות הבחירה שלו, ניתנו תשובות שונות ומרתקות; יורם יובל על תרומתם של מלאני קליין, ויניקוט, אריקסון, קוהוט ואחרים להבנת נפש האדם, ועל ההתקרבות של הפסיכואנליזה למדעי המוח. עם יציאת הספר "פרויד ומעבר לו", סוקר יורם יובל במוסף ספרים של הארץ את הזרמים הבולטים והבעיות העיקריות שמעסיקות אותה רשימה שנייה

 

יותר ממאה שנה חלפו מאז ייסד זיגמונד פרויד את הפסיכואנליזה, שהשפיעה על כל תחום מתחומי התרבות המערבית. אלא שמאז מותו של פרויד חלו בה שינויים רבים, ובניו-ממשיכיו מרדו לא אחת בתפיסותיו של האב הקדמון. אז מהי בעצם הפסיכואנליזה כיום? ומה היא יודעת על חיי הנפש של האדם? עם יציאת הספר "פרויד ומעבר לו", סוקר יורם יובל במוסף ספרים של הארץ את הזרמים הבולטים והבעיות העיקריות שמעסיקות אותה. רשימה ראשונה מתוך שתיים