מקורות

לזמן מה ישבתי בכורסא וחשבתי. המטופל היחיד שלי התאבד. היה זה כישלון טיפולי ממדרגה ראשונה או סתם צרוף מקרים? לא עניתי, לפעמים שווה יותר להשאיר שאלות פתוחות מאשר לתת תשובות מוחצות שתגרומנה לעצב ודכדוך.

 

אז נניח ואני סיימתי את לימודיי באיזו עיר נידחת בארץ, בתחום הפסיכולוגיה. ונניח והתחלתי את תהליך ההתמחות בתקופת השיא של מהפכת ההי-טק. מי הסתכל לכיוונו של פסיכולוג באותם הימים? הרי הכל הסתובב סביב וול-סטריט ומאזני החברות השונות. הכל היה סטארט-אפ.

 

השקר, שהוא היפוכה של האותנטיות, מאפיין את המצב הטיפולי, שבו על המטפל והמטופל לחשוף את האמת שמאחורי ההסוואות שיוצרת הנפש כהגנה מפני חרדות הקיום הבלתי נסבלות. דרור גרין בוחן את השקרים של הטיפול הנפשי, ומציע את המסגרת הטיפולית, באמצעות כללי-היסוד של הטיפול הנפשי, כמערכת המאפשרת את העבודה הטיפולית במגרש המשחקים של השקר. פורסם ב'נפש', רבעון לפסיכולוגיה, גליון 2, פברואר 2000

 

מידע עיוני, גישות שונות בפםיכותרפיה, פורומים, קהילות, מאמרים, ארועים ,קישורים ועוד

 

מאמר שהתפרסם בהארץ 15/5/03 מאת ד"ר ארנון לוי, פסיכולוג קליני, יו"ר האיגוד הישראלי לפסיכותרפיה, בעקבות הביקורת על הפסיכותרפיה שהובעה בכתבה "בוא לא נדבר על זה", שתורגמה מה"ניו יורק טיימס" (מוסף "הארץ" 4.4)

 

"מטרת הטיפול אינה לשנות עורו של אדם מקצה לקצה, אלא לגרום לו לחיות יותר בשלום עם מצוקותיו, וכן לעזור לו לחיות גם על פי הצווים הפנימיים שלו, ולא רק על פי תכתיבים חברתיים". מאמר מאת שי קולין בדוקטורס, המסביר מהו טיפול פסיכולוגי, במי מטפלים, כמה זמן אורך טיפול ועלות הטיפול.

 

מאמר קצר באתר דוקטורס על הגישות השונות למתן עצות ותשובות מעשיות במסגרת הטיפולית, כולל התייחסות לבקשה בפורומים לייעוץ נפשי.

 

מאת מארגיט א. סשיי, התפרסם באפקים לחינוך ותרבות, שנה תשיעית א-ב 1955. קבלתי את רנה בהיותה בת 19 שנים. הדיאגנוזה היתה קודרת: סכיזופרניה. עבדתי אצלה בעקשנות, מעבר לכל תקוה, אך ללא-לאות. 10 שנים! אזלת-ידה של הפסיכואנליזה הקלאסית במקרה זה לא ריפתה את ידי. החולה הקטנה היתה קוראת לי: "בואי לעזרתי. - ס. או. ס. - ס.או.ס.; - עזרי לי, עזרי לי." כך מתחיל תיאור המקרה על ידי המטפל שנקרא בשם "יומנה של סכיזופרנית"

 

במאמר זה מדגים דרור גרין, מנהל 'קוגיטו - בית-ספר לפסיכותרפיה' את השלב הראשון בגישה הנרטיבית שהוא מפתח, ה'סטוריטיילורינג'. אם, כפי שגישה זו מציעה, מתמקד הטיפול הנפשי בתהליך של סיפור-מחדש, הרי שלבחירת הכותרות לסיפורי-החיים וליכולת לשנותן יש מקום מרכזי בתהליך הטיפולי.

 

מאמר זה מתמקד בקשיים באמפתיה עם מטופל פסיכוטי, תוך הסבר שקושי כזה נוצר על ידי טרנספורמציות מלחיצות שעובר העצמי של מטופל כזה. המושג של תסריט - נרטיב נבחן באמצעות תסריטים המיוצרים על ידי הקבוצה ומייצגים מובן מסויים את ההעצמי של המשתתפים בקבוצה. באמצעות דוגמאות קליניות שנלקחו מקבוצה שהמחבר תיעד במהלך הדרכה קבועה. באתר מכון סאמיט, מתוך המאמר : Correale, A. (1999). Empathy with psychotic states in the institutional group. Group Analysis, 32, 525-534.

 

סיכום המאמר: "A Critical Review of Psychotherapy Outcome Studies with Adolescents: 1978-1988" B.J. Mann and C.M Borduin (1991). Adolescence, 26:505-541. המחברים בדקו, דרך מחשב, מאמרים שהופיעו בספרות ושסקרו תוצאות של פסיכותרפיה עם מתבגרים. כדי להיכלל במחקר הזה של המחברים המאמרים היו צריכים לבדוק/לאבחן איזשהו סוג של פסיכותרפיה עם מתבגרים (גילאים 12-17). למטרות המחקר הגדירו המחברים פסיכותרפיה כפעולה שעוזרת להקלת המצוקה ו/או עוזרת לשנות דפוסים לא בריאים/יעילים. מדובר על פסיכותרפיה ולא על מעקב תרופתי, ביבליותרפיה או יעוץ-חינוכי. מתפרסם באתר מכון סאמיט

 

הרצאה שניתנה בשירות הפסיכיאטרי של מרכז רפואי תל אביב ע"ש סוראסקי 18/12/02 בנושא הסיכונים האתיים של יחסים מקבילים בפסיכותרפיה. מסקנתו של פרופ' זומר היא כי "יש להכניס את תהליכי ההתקרבות בין מטפל למטופל בפסיכותרפיה לשיג ולשיח ההכשרתי וההדרכתי, ממש כפי שאתם עושים כאן היום. יש להכיר בהם ככוחות ברי קימא המבטאים רגשות טבעיים ולקבל שהם יכולים לכלול גם משיכה ארוטית. הנושאים צריכים להיות פתוחים ונגישים להדרכה והתייעצות עמיתים באווירה של קבלה בטוחה. רק כך, נוכל להבטיח שתהליכים טבעיים אלה יצאו מארונם ויקבלו סיכוי לליבון התייעצותי במקרים של דילמה וקונפליקט.