מקורות

תומס מקגלשן (McGlashan) ואחרים תיארו שני סגנונות של תגובה למצב פסיכוטי, או שני סגנונות של החלמה מסכיזופרניה: שילוב ( Integration) וטיוח ( Sealing over ). למאמרים משנות ה-70 יש תמיכה במחקרים שנערכו בשנים האחרונות, והם רלבנטיים וחשובים בהתייחסותם של המטפלים. אנשי מקצוע צריכים להיות מודעים לשני סגנונות ההתמודדות עם פסיכוזה ולכבד אותם, כיון שאין סגנון אחד שנמצא יעיל יותר מהשני עבור כל הפציינטים. לא נמצא מתאם בין סגנון ההתמודדות (טיוח לעומת שילוב) לבין תובנה או אינטיליגנציה. נמצא קשר בין טיוח לבין הימנעות משיתוף פעולה עם גורמים מטפלים. נמצא שמטופלים שהיו "משלבים" סמוך למשבר הפסיכוטי עברו לסגנון ה"טיוח" מאוחר יותר. מקגלשן וקרפנטר (1981) לא מצאו מתאם בין סגנון השילוב או הטיוח לבין טיב ההחלמה ממשבר פסיכוטי. עבור פציינטים מסוימים סגנון השילוב הוא המתאים והיעיל יותר ואילו עבור אחרים מתאים ומועיל יותר סגנון הטיוח. על אנשי המקצוע לקבל את הדרכים השונות שאנשים משתמשים כדי להתמודד עם בעיותיהם, ולהתאים את הטיפול לאדם, ולא להפך.

 

טיפול דיאדי אם-ילד ואב -ילד הינה גישה דינמית לטיפול בהפרעות ביחסים אצל ילדים בשלב קדם –חביוני מבחינה התפתחותית. מטרתו הטיפולית הינו טיפוח של שינויים חווייתיים בתפקוד הבין-אישי של הדיאדה, אשר יוביל לשינוי ביחסים בתוכה. במאמר זה המחבר מתאר התערבות טיפולית שנעשתה עם ילד בן 6 ואמו בגן טיפולי, אשר יש בה רבים מהמאפיינים של טיפול דיאדי אם-ילד. המאמר כקובץ וורד מצורף לאתר השירות הפסיכולוגי של רמת גן.

 

זהו הפרק ה-28 מתוך ספרו האוטוביוגרפי של המחבר בו "בפעם השנייה בתוך יממה ניצב מלאך המוות במחיצתו, והוא כמעט חש את חרבו השלופה על צווארו".

 

במאמר זה, מתואר בקצרה טיפול באישה צעירה שאובחנה כסובלת מאישיות גבולית.

 

הרצאה המבוססת על ניסיון קליני וסיפרו של מייקל פארסונס, פסיכואנליסט בריטי.

 

דיון בסיפרה של הפסיכותרפיסטית הבריטת אן אלברז Live Company

 

תקצירים קצרים מהסדנאות ביום העיון של האגודה הישראלית לפסיכותרפיה פסיכואנליטית. חילוץ "האם כסובייקט" מתוך "קביעות האובייקט האימהי" – משימה אפשרית? מאת ד"ר ענת פלגי - הקר. הפניית העין העיוורת- לא לדעת מציאות ידועה, מאת דוד אוהד. הגוף כעוגן בעין הסערה או הגוף כמגבלה בעולם של אפשרויות בלתי מוגבלות, מאת ברכה הדר. טיפול ומיניות ופרות קדושות, מאת דניאל ווייסהוט . פסיכותרפיה כמקצוע בעולם משתנה, מאת פרופ' גבי שפלר. מתפרסם באתר האגודה - http://iapp.org.il

 

נהוג לחשוב שהפסיכותרפיה איננה אלא שיחות. מבקריה יטענו שאינה מדעית ו/או אינה יעילה דיה. האם מדובר בתרמית בת מאה שנים? או שמא מדובר בכלי טיפולי רב עוצמה אשר לעתים דורש תהליך החלמה ממנו עצמו?

 

ד"ר גידי רובינשטיין, פסיכותרפיסט ומרצה בכיר במחלקה למדעי ההתנהגות במכללה האקדמית נתניה, מתמחה ב-15 השנים האחרונות, בין היתר, בטיפול בהומוסקסואלים ומייסד תחום הטיפול במגזר זה של האוכלוסייה בישראל. הוא מקדיש אתר מיוחד לנושאים העולים מתוך ניסיונו בעבודה עם מטופלים הומוסקסואלים: בי-סקסואליות, מונוגמיה בקשרים בין גברים, מה באמת פרויד אמר על זה? , דיכאון והשמנה בקרב הומוסקסואלים ועוד. כן מובאים עקרונות ה-APA לטיפול בהומוסקסואלים ומאמר פרי עטו של ד"ר רובינשטיין העוסק בטיפול פסיכודינאמי בהומוסקוסאלים, אשר פורסם ב-American Journal of Psychotherapy והוצג אשתקד בכנס השנתי של APA בחטיבה הפסיכואנליטית.

 

תיאור של טיפול דינאמי קצר מועד ע"פ מאלאן ובהדרכתו. מאת ד"ר רפאל שפרינגמן-ריבק. המלצת המחבר: נא הדפיסו את פרקי הספר על מנת לאפשר עיון בכובד ראש וקריאה מעמיקה.

 

"המצב הנוכחי המעורר חרדה, אינו הגורם היחידה להיווצרות מצב של הפרעה פוסט טראומטית (בילדים). הטראומה הנוכחית התעוררה בעקבות בעיות עבר ועוררה אותן". במאמר זה מרים הראל מתארת ודנה על הטיפול בשלושה ילדים נפגעי טראומה. הרצאה שניתנה במכון להתפתוחת הילד בבית החולים הלל יפה ב-15/6/2004

 

הצגת מקרה של טיפול בילדה הסובלת מאספרגר (או אוטיזם בתפקוד גבוה?) מיום העיון "מדרש ביון" עם צאתם לאור בעברית של ספריו "במחשבה שניה" ו"ללמוד מניסיון" ב 29/03/2004 בתוכנית לפסיכותרפיה באוניברסיטת תל אביב. "אני רוצה לשתף אתכם מכמה מהתנסויותיי עם מימושים שלדעתי פוגשים לתיאוריה שמציג ביון בקטע שבחרנו להתמקד בו הערב. הדוגמאות הן מהתנסות טיפולית קשה, מרתקת ומרגשת עם ילדה, שאקרא לה רחל. רחל מאובחנת כסובלת מהפרעת אספרגר. אבחנה זו היא בתחום ההפרעות ההתפתחותיות הנרחבות (P.D.Dׂ (וכוללת פגיעה בתחומי הקשר, התקשורת, חיי המשחק והחיים הרגשיים, אך לא קיימת לכאורה פגיעה בתפקודי השפה ובתפקודים האינטלקטואליים. הפרעה זו מוכרת גם כאוטיזם בתפקוד גבוה..."