פרופ' ישראל אור-בך ז"ל - במלאת שנתיים לפטירתו/ ד"ר ענת ברונשטיין קלומק ופרופ' מריו מיקולינסר
עזבונות - בלוג הנצחה | 20/12/2012 | הרשמו כמנויים | שלחו טקסט לבלוג
לפני שנתיים הלך לעולמו בטרם עת פרופ׳ ישראל אור-בך והוא באמצע עשייתם של כל כך הרבה דברים חשובים. ישראל היה איש רב פעלים, כישרונות ומעשים אך לא פחות מכך איש משפחה חם, חבר, קולגה, מדריך ומתווה דרך.
ישראל נולד בשנת 1943 בקירגיסטן ועלה עם משפחתו לישראל בשנת 1948. ישראל השלים את לימודי התואר הראשון בפסיכולוגיה באוניברסיטת בר אילן ולאחר מכן את לימודי הדוקטורט באוניברסיטת ישיבה בניו יורק. הוא התמחה בפסיכולוגיה קלינית בבית הספר לרפואה על שם אלברט איינשטיין בניו יורק. לאחר שובו ארצה התנדב כפסיכולוג בבית ספר לילדים עם קשיים רגשיים ובאותה תקופה החל ללמד באוניברסיטת בר אילן. בהמשך מונה לפרופסור מן המניין ועמד בראש המגמה הקלינית ובראש המחלקה לפסיכולוגיה.
לאחר פרישתו מאוניברסיטת בר אילן ישראל הצטרף לסגל הבכיר של בית הספר לפסיכולוגיה במרכז הבינתחומי בהרצליה. ישראל הקים עם קבוצה של בני משפחה ואנשי מקצוע את עמותת בשביל החיים שהנה עמותה למשפחות שיקיריהן התאבדו ואת עמותת סה"ר (סיוע והקשבה ברשת) אשר מסייעת לאנשים במצוקה באמצעות האינטרנט. שתי העמותות עושות עבודה מדהימה ורוחו של ישראל מרכזית בעבודתן. בתקופה לפני מותו, למרות שמצבו הבריאותי הלך והורע, היה פעיל מאד בפיילוט של התוכנית הלאומית למניעת אובדנות ועבד צמוד עם משרדי הבריאות והחינוך. לצערנו, ישראל לא הספיק לראות את התקדמות הפיילוט אך רוחו ליוותה את הפיילוט לכל אורכו ובטוח תמשיך ללוות גם את התוכנית הלאומית למניעת אובדנות בהמשך.
במשך ארבעים שנה ישראל חקר באוניברסיטאות רבות בעולם כפרופסור אורח וזכה לשורה של פרסים בינלאומיים יוקרתיים על עבודותיו. הוא היה מומחה עולמי בתחום של אובדנות בכלל ואובדנות בקרב צעירים בפרט. כמחבר פורה וחוקר בעל כושר אינטלקטואלי אדיר, ישראל חיבר וערך מספר ספרים ופרסם מאות מאמרים. בין ספריו: ילדים שאינם רוצים לחיות, עולמות נסתרים: התבוננות בתת הכרה וכאב עד כלות.
בנוסף לתרומתו המחקרית, ישראל היה נמרץ ופעיל מאד בחינוך דורות של סטודנטים ובמאמץ ללמד ולחנך בתחום של מניעת אובדנות בקרב ילדים, בני נוער ומבוגרים. הוא היה מרצה מעולה ומבוקש מאד בכל מקום שעבד. גם בתחום הטיפולי ישראל היה קלינאי יוצא דופן והותיר חותם משמעותי. במהלך חייו כמטפל ישראל הציל חיים רבים ברחבי הארץ והעולם. בעולם הטיפולי ישראל לימד את כולנו את החשיבות של הערכת הכאב הנפשי הבלתי נסבל של המתבגר/המבוגר האובדני. הוא לימד אותנו להבין מהו אותו כאב נפשי, מה הרגשות והתהליכים המעורבים בו ומה הסיבות שגרמו אותו. ישראל הדגיש בעבודתו הטיפולית עם אנשים אובדניים את האמפתיה למשאלת המוות שהנה קריטית. הוא התעקש כי אמפתיה זו היא מרכזית כדי להבין איך הגיע האדם לחוויית האין-מוצא והייאוש וכי רק משם יפתח פתח לתקווה ושינוי. במודל הפנומנולוגי אשר הציע ישראל טען כי בכל יחיד קיימים ארבעה כוחות המשקפים את המערך החוויתי שלו לגבי חיים ומוות ובכך אפשר תקווה רבה בעבודה הטיפולית עם אנשים בסיכון אובדני.
בית הספר לפסיכולוגיה במרכז הבינתחומי בהרצליה אסיר תודה לישראל ז"ל ומוקיר את תרומתו הרבה לפיתוחו של בית הספר ולמורשת העשירה שהותיר. ישראל תמיד יהיה חלק ממשפחת בית הספר לפסיכולוגיה ואנו נמשיך להעריך ולהתגעגע.
