היסטריה – עכשיו הסרט

שפיות זמנית | 5/6/2012 | 4,770 צפיות | הרשמו כמנויים | שלחו טקסט לבלוג

בניו יורק טיימס התפרסמה זה מכבר כתבתה של ג'ולי בלום (תרגום לעברית ב"הארץ") אודות דימוי גוף ומיניות בקולנוע שמבוים על ידי נשים. בלום טוענת שיש הבדלים ניכרים באופן שנושאים אלה מיוצגים בסרטים שנכתבו, בוימו ושוחקו על ידי נשים, ומביאה מספר דוגמאות של סרטים שיצאו לאקרנים בשנה האחרונה: "Take this Walz" של שרה פולי, "הן" של מלגוז'אטה שומובסקה, "יומיים בניו יורק" של ג'ולי דלפי ו"היסטריה" של טניה וקסלר.
" התיאור המדוקדק של התקופה" כותבת בלום, "ושל הגברים הנאיוויים המנסים 'לרפא' נשים היסטריות באמצעות עיסוי איבר המין שלהן מצחיקים ונראים מיושנים להחריד, אבל הרגעים שבהם עולות בסרט (בקלילות) סוגיות הנוגעות לזכויות האשה נראים רלוונטיים להפליא. אבל יותר מכל, 'היסטריה' משמשת תזכורת לכך שמיניות נשית היא עדיין נושא יוצא דופן על המסכים"
גם צפי סער, במדורה "גברת מג'ונדרת", כתבה על הסרט. כדאי לקרוא.