ואתם שזוכרים רק פנים, אל תשכחו את הידיים המושטות
עלון פסיכולוגיה עברית | 3/3/2024 | 2,894 צפיות | הרשמו כמנויים
ובתוך בליל הזמן והדם, יש ימים ושבועות שאיכשהו בוהקים בכאבם. אירועי המלחמה השבוע היו קורעי לב וחשפו עוד קצת מהכאוס השורר ברצועה, ומהסיטואציות הבלתי אפשריות שהמלחמה מזמנת. רק אתמול התבשרנו על עוד שלושה חיילים יקרים שאיבדו את חייהם, והחטופים והחטופים והחטופים והחטופים. תהיה עסקה? לא תהיה. אולי הפעם? עדיין לא. כמה מורכב להחזיק בלב ובראש את פני האחר – להשאיר את פניו ברורות, ניכרות – את פני החטופים המעונים במנהרות, כשאנחנו מושקעים בהחזקת שגרת היום יום, את פני החיילים המחרפים את נפשם – כשגופנו בטוח, לפחות באופן מידי. וממרחק – גם את פני האנשים הנשים והילדים בעזה, עם כל ובתוך כל התופת הזו. את כל הפנים כולם. זה כואב כל כך עד שהפנים מטשטשות, איך משיבים את הפנים?
השבוע באתרנו מאמרים מקצועיים חדשים:
מאמרה של אפרת ליה שחף חוקר את הקשר שבין המבט, המצפון והטראומה, מתוך הבנה שהמצפון מחובר אל החושים הפנימיים והחיצוניים, ושאנחנו מקרינים מהעיניים אור שאינו פחות מאור השמש שאנחנו קולטים דרכם. המסע עובר מההתבוננות האנליטית של פרויד, כפי הוראתו ב"כלל היסוד הפסיכואנליטי", אל ההתבוננות הגופנית, "המיינדפולנס הסומטי". מהצנזור וההונאה העצמית אל עבר תום הלב והאהבה. מהמבט הנוקשה והביקורתי אל המבט הרך והחומל. המאמר כולל גם תרגיל פרקטי מתוך שיטת NARM לטיפול בטראומה מורכבת ובטראומה קלאסית (שוק), החושף תובנה לתוך המבט של האם, כמו גם הסברים על הקשר שבין המבט ושרירי העיניים לבין הטראומה.
במאמרה של תמי גרומן מוצגת תרומתה של הימצאות חיית מחמד בבית לרמת האמפתיה אצל ילדים עם קשיים רגשיים מנקודת ראות של מחנכות ותרפיסטים. מחקר שבחן ביטויי אמפתיה אצל ילדים עם קשיים רגשיים אשר בביתם חיית מחמד, הראה כי ילדים שברשותם חיית מחמד מגלים אמפתיה רבה יותר בהשוואה לילדים שאין ברשותם חיית מחמד. עוד חודדה מתוך הראיונות תרומת המצאות בעלי חיים בבית לתחושת רוגע, להפחתה בבעיות התנהגות, לפניות ללמידה, להפגת בדידות ולמענה לתמיכה רגשית בעת הצורך.
מילואימניקים ממשיכים לשוב משדה הקרב, ולפגוש את האתגר שבהשתלבות מחודשת בחיי השגרה, המשפחה והעבודה. תופעות דומות התרחשו גם סביב מבצעים ומלחמות קודמות, מאמרו של יעקב שטיין שהתפרסם לפני עשור, לאחר מבצע 'צוק איתן' ביקש לסייע למשפחות ולחברים לקבל את פניהם של השבים ולהבין אותם טוב יותר –' "החייל הבודד": על בדידותם הפוטנציאלית של השבים מן המערכה ועל הדרוש לשם צמצומה'.
זכרו והזכירו / יהודה עמיחי
ואתם שזוכרים רק פנים,
אל תשכחו את הידיים המושטות
ואת הרגלים הרצות בקלות
ואת המילים
זכרו שגם היציאה לקרבות הנוראים
עוברת תמיד דרך גנים וחלונות
וילדים משחקים וכלב נובח
זכרו והזכירו לפרי שנשר
את העלים ואת הענף,
הזכירו לקוצים הקשים
שהיו רכים באביב,
ואל תשכחו שגם האגרוף
היה פעם יד פתוחה ואצבעות
Photo by Irina Borovkova on Unsplash
