דיוקן
רות נצר | 25/1/2023 | הרשמו כמנויים
אֵיךְ כּוֹתְבִים דְּיוֹקָן עַצְמִי? אֵיךְ
אֵדַע מִי וּמָה אֲנִי בְּרֶגַע זֶה
בּוֹ הָעֵט נָע עַל פְּנֵי הַנְּיָר וּמְיַחֵל לְהַשְׁרָאָה,
כְּשֶׁלִּבִּי מְסַפֵּר לִי עַל הַדִּמְיוֹן הַמַּתְמִיד בֵּינִי
לִשְׁאַר יְצוּרֵי אֱנוֹשׁ שֶׁנִּסְחֲפוּ לַחוֹף הַפָּגִיעַ הַזֶּה,
וְעַל רָצוֹן לִמְחֹק אֶת תָּוֵי הַהֶכֵּר הָאִישִׁיִּים,
לְנַמְנֵם בַּחֵיק הָאֱנוֹשִׁי הַמְּגֻשָּׁם וְלִשְׁכֹּחַ אֶת עַצְמִי -
אֵיךְ מְתָאֲרִים דְּיוֹקָן עַצְמִי שֶׁל מִי שֶׁעָבַר
גִּלְגּוּלֵי חַיִּים, תַּהְפּוּכוֹת, הִתְנַסֻּיּוֹת, וְעוֹדוֹ
מַמְשִׁיךְ לְהִסָּחֵף וְלִשְׂחוֹת וּלְיַחֵל לְחֶמְלַת הַגּוֹרָל,
הַלֹּא כֻּלָּנוּ כָּךְ, בְּמָחוֹל עִוֵּר שֶׁל גּוּפֵנוּ וְהַסּוֹבְבִים אוֹתָנוּ,
כֻּלָּנוּ נִפְתָּלִים בֵּין פִּתּוּיֵי הַסְּתָם וְאִיּוּמֵי הָרֹעַ,
נֶאֱבָקִים בְּבִזְבּוּז הַחַיִּים הַיְּקָרִים שֶׁהָעָנְקוּ לָנוּ,
מְבַקְּשִׁים לְהַקְטִין אֶת הַסֵּבֶל, לִמְצֹא אֶת מְקוֹר הָאוֹרָה,
מְבַקְּשִׁים לְהַשְׁלִים עִם פְּצָעִים שֶׁלֹּא יֵרָפְאוּ וּלְעַרְסֵל אוֹתָם.
הַלֵּב אוֹמֵר: הֶמְשֵׁךְ לִכְתֹּב שִׁירָה. הִיא אֶרֶג הָעוֹלָם.
הִיא מְעַרְסֶלֶת אוֹתְךָ כְּמוֹ הָיִיתָ עֻבָּר בָּרֶחֶם הַקַּדְמוֹן
שָׁם רָצִיתָ לְהִשָּׁאֵר וְאִלְּצוּ אוֹתְךָ לְהִשָּׁאֵב לָעוֹלָם הַמָּתוֹק
הַזֶּה שֶׁלֹּא חָדֵל לְהַכְאִיב.
הוֹי הַמִּתְהוֹלְלִים, וְהוֹי הַמִּתְעַלְּלִים, הוֹי עַנְוֵי עוֹלָם וְהוֹי הַמִּתְיַהֲרִים
כֻּלָּנוּ נַגִּיעַ בְּעַרְבּוֹ שֶׁל יוֹם אֶל אוֹתוֹ מִדְרוֹן
שֶׁהוּא קֶרֶשׁ קְפִיצָה אֶל הַחֹר הַשָּׁחֹר
לְתוֹכוֹ תִּגְלֹשׁ נִשְׁמָתֵנוּ תְּרַחֵף חָפְשִׁיָּה וְתָצוּף בֶּחָלָל
בַּסּוֹף שֶׁהוּא הַתְחָלָה, בִּזְרוֹעוֹת אֵם רַחֲמִים קַּדְמוֹנִית
מִתּוֹךְ כְּנֵסִיַּת הַלֵּב נִפְעַר סֶדֶק לְפּוֹל מִתּוֹכוֹ
וּמִשָּׁם לָעוּף אֶל הָאֵינְסוֹפִי -
הַיָּם מַכְחִיל אֶת הַשָּׁמַיִם
הַגַּלִּים נוֹשְׁפִים בָּרוּחַ
הַקֶּצֶף מְנַשֵּׁק אֶת מִשְׁטְחֵי הַחוֹל הַמְּצַפִּים לוֹ
לְהַכְרִיחַ אֶת הָעוֹלָם לַהֲפֹךְ לְמוּסִיקָה
שֶׁהִיא תְּחִיַּת הַמֵּתִים