והחגב בחורף שר לפתחים
עלון פסיכולוגיה עברית | 4/11/2012 | 7,078 צפיות | הרשמו כמנויים
"סאנדי" חלפה בסערה על פני צפון מערב ארצות הברית, והאיים ממזרח לה, משאירה אחריה שובל של הרס, עשרות חללים, אך גם יראת כבוד בפני כוחם של איתני הטבע להכניע גם מעצמות גלובליות. הסופה מציירת לפנינו את גבולותינו ומגבלותינו כבני אדם. רבים מהמאמרים השבוע עסקו בסוגיית הגבולות. איבון טייטל תוהה על גבולות בטיפול ובחיים בכלל, מביאות מזיכרונותיה, לצד התבוננות על מקום הגבולות בהפרעות נפשיות שונות. תחושה של התרחבות הגבולות עולה מהפוסט של עמיה ליבליך, המבשר גם על פתיחת שנת הלימודים האקדמית החדשה. בפרק מספרו החדש של פרופ' אייל וינטר מזדמנת לנו האפשרות לפרוץ את הגבול המקובל בין רגש והגיון. וינטר טוען כי לרגש מקום נכבד ביכולת ההישרדות האנושית. וגם גבולות החוק נבחנים בהמשך להרשעה של מטפלת בדמיון מודרך בעבירה על חוק ההיפנוזה. תמי קויפמן משתפת אותנו שנית בעבודתה עם בני משפחות של חולי נפש, הפעם בשימוש בטיפול דינמי ממוקד, כפי שמוצע במרכז למשפחות של מתמודדים עם מחלות נפש. כדאי לחזור להעמיק במאמריה הקודמים של קויפמן, העוסקים באוכלוסיה זו. וגם דר' יונתן קושניר שב לעסוק בהפרעות שינה, בהמשך למאמריו הקודמים, אולם הפעם מייחד את הדיון לילדים מהספקטרום האוטיסטי (ASD). העיסוק בטיפול קוגניטיבי בהפרעות חרדה משותף גם לדר' עידן אדרקה, שראיון איתו מובא ב"שפיות זמנית". ולסיום, מחקר בעל השלכות אקטואליות על שיעור הקשיים הנפשיים בקרב המתגוררים בדיור ציבורי בארץ, או אלו הממתינים לדיור כזה. תזכורת לסדר היום שעשוי לעמוד לדיון ציבורי בבחירות המתקרבות.
"והחגב בחורף שר לפתחים
לטעום מזכרונות העונה
העונה האהובה שבשירו
ממנו חמקה." (מילים: יונה וולך; לחן: שמעון גלבץ)
