שיכנסו העצים חזרה לעצים
עלון פסיכולוגיה עברית | 17/7/2016 | 7,064 צפיות | הרשמו כמנויים
השימוש במילים בפסיכותרפיה הוא פרדוקסלי מטבעו – הן אמורות לעזור ללכוד דווקא את אותה שארית שבדרך-כלל חומקת מקווי המתאר שלהן. התבנית אף פעם לא לגמרי מתאימה לחוויה, אבל אם יתקיימו כל התנאים הדרושים לכך, יוכל להיווצר רגע של שימוש במילה שמחזיק בתוכו בכל זאת מספיק מתוכה. האם מלבד התנאים הפרטיקולריים לכל מפגש, גם ההקשר החברתי שבו הוא נערך משפיע על האפשרות לנסח חוויות רגשיות?
שירת סרטל-רביב מתייחסת לסוגיה זו דרך ההתבוננות בחוויית האובדן של זוג שעבר לידה שקטה. סרטל-רביב בוחנת כיצד השינוי ביחס החברתי להתמודדות עם אובדן הילוד, שבא לידי ביטוי גם בהתנהלות הממסד הרפואי במצבים אלה, משפיע על ההתמודדות עם טראומת האובדן והאפשרות להתאבל עליו. הספירה החברתית מזוהה על-ידי המחברת כזירה שמתירה או מונעת את ניסוח חוויית האובדן, ובהתבסס על כך היא מציעה להשתמש במושגים שיאפשרו הכרה בטראומה ולגיטימציה לאבל.
עמיה ליבליך סיירה בוילנה וחוותה כיצד הנרטיב המקומי ששמעה שם לא השאיר מרחב להיסטוריה שלה כיהודייה. הפער שחוותה בין ההיסטוריה המוכרת לה לבין זו ששמעה ממדריכה מקומית עורר בה מחשבה על המידה בה הנרטיב החברתי הדומיננטי משפיע על האופן בו מנסחים את ההיסטוריה ואת חוויותינו העכשוויות, בליטא ובישראל-פלסטין.
לסיום, אתם מוזמנים לקרוא בפרק הראשון מתוך ספרה החדש של שולה מודן "מסיבה לילדות טובות". ברומן זה היא עוסקת באופן שבו החוויות האישיות של גיבורות הרומן מנוסחות מתוך ההקשר המשפחתי.
"שֶׁיִּכָּנְסוּ הָעֵצִים חֲזָרָה לָעֵצִים
וְהָאוֹר יְרַשְׁרֵשׁ
הַנָּחָשׁ יָנוּחַ זְנָבוֹ בְּפִיו
וְהִיא תִּרְאֶה וְהִיא תִּשְׁמַע
אֶת הַלְּלֹא־נְשׂוֹא וַחֲסַר־הַנֶּחָמָה וְשֶׁאֵין־תַּבְנִית־לְלָכְדוֹ
(הַמָּוֶת — הִיא רָאֲתָה בְּבֵרוּר — נֶעֱלַם
מֵאֲחוֹרֵי דֶּלֶת פְּתוּחָה)".
(שרון אס, מתוך "מוזיקת הנתיב הרחב")
