6.6.2011: קבלת החלטות, אבנורמליות במבנה המוח וחופש הבחירה- רצח כמקרה מבחן

שפיות זמנית | 6/6/2011 | הרשמו כמנויים | שלחו טקסט לבלוג

רצח הוא אחד הפשעים הקלאסיים שהמשפט הפלילי נותן עליו את דעתו. פרוצדורה ארוכה ומורכבת, מסכת משמעותית של עדויות, ובמקרה של הרשעה - ענישה כבדה. לאחרונה נראה כי התפתחויות מדעיות, ובאופן ספציפי התפתחויות בתחומים של מחקר המוח וחקר קבלת ההחלטות עשויות להשפיע על האפשרות לצפות ולהבין רציחות, ותוך כך גם להשפיע על האופן שבו ניתן לבחון את האחריות של הרוצח למעשה הרצח.
סדרת מחקרי מוח שפורסמה זה מכבר (שסקירה מצוינת שלה בעברית אפשר למצוא ב"כלכליסט"), מצביעה על האפשרות לזהות מבעוד מועד רוצחים ופסיכופתים מועדים על בסיס גודל האמיגדלה או על בסיס קיום והפעלה של גן ספציפי. המחקרים מעלים לדיון מחודש, בזירה המדעית כמו גם בזו המשפטית המשפטית, את השאלות האתיות המסובכות אודות חופש הבחירה אל מול עדויות בדבר ההשפעה העצומה שיש לביולוגיה, ואודות אופן ההתמודדות הרצוי עם אוכלוסיה בסיכון.
פרספקטיבה אחרת לשאלות דומות מציע יוסי יסעור, שמאמר פרי עטו התפרסם בכתב העת "גלילאו" לפני מספר שנים. לדידו, ההחלטה לרצוח, משמעותית ושונה ככל שתהיה, מתקבלת כפי הנראה בתהליך של קבלת החלטות שאינו שונה באופן בסיסי מזה הכרוך בהחלטות אחרות, פשוטות או מורכבות, בחייו של אדם. במאמר מציג יסעור מודלים הלקוחים מתורת קבלת ההחלטות, ובוחן את ההשלכות של מודלים אלה על ההחלטה לרצוח, על בסיס ראיונות שקיים עם כמאה רוצחים.