עמוס עוז עוזר לי להבין

ארנון רולניק | 17/8/2016 | הרשמו כמנויים

הפודקאסט הפעם הוא בעל איפיונים מיוחדים.

ראשית יש כאן הזדמנות לפגוש את עמוס עוז.

שנית ההתחלה כאן מיוחדת: אני מתחיל בסיפור שעד כה לא פורסם.

סיפור שמסביר את פנייתי לעמוס וגם את השפעת שיחתנו עלי.

הנה הסיפור:

"הוא זוכר היטב את הנסיעה הזאת. את הרגע שהיכה בו הסיפור. הוא אוהב לשמוע. במקצועו הוא שומע לא מעט סיפורים אבל סיפורו של עמוס עוז  טלטל את עולמו של הפסיכולוג זה עתה חזר מביקור אצל התאומים ביחד בבית הוריהם משובבת לב. התענג מנכדו הקטן ומשפעת האהבה שהוא מקבל ומעניק לאימו.

היה זוחל לו בפקק מכפר סבא לתל אביב. וויז כבר התריע על עיכוב הולך וגדל. והפסיכולוג החליט "להקפיץ לו את הדרך" על ידי שמיעה של סיפור מוקרא. פתח את הסלולרי שלו ובחר כמעט במקריות את הספר "בין חברים" . כבר מזמן היה לו את הספר המודפס אלא שכמו הרבה דברים בחייו לא מצא את הזמן לחברים ולספרים. כבר בנסיעה קודמת שמע כמה סיפורים על אותו קיבוץ שמזכיר לו כל כך את ילדותו. היה שם סיפור על שיחת הקיבוץ, ועוד סיפורים על המה יגידו הקיבוצי . אותו כח סתרים המשתק את הקול הפנימי של הפרט. אבל סיפור אחד בשם "ילד קטן" הפך את מעיו זה לא היה חדש לו, רגישותו לקול , לאינטונציה ולפרוזודיה,

שנים שחשב שיש בקול מעין קוד סודי -  דרך סתרים לנפש האנושית. יש והיה שומע ספרים מקצועים שקנה באמזון, יש והיה שומע פודקאסטים  היה גאה בדרך שבלע ספרים מוקראים באנגלית אפילו כאלו שמחשב היה מקריא בקול מונוטוני.

אבל הפעם היה זה משהו שונה. שונה בתכלית. עוז מספר על הקשר המיוחד בין ילד קטן בקיבוץ ואביו.  הברית בין הילד לאביו ריגשה אותו. אבל הרגעים בו מובל הילד ל"השכבה" זרקה אותו הרבה אחורה.  אותו  טקס קיבוצי מחייב בו דורסים  את הרצון  הכל כך טבעי של של ילד והוריו להיות ביחד בחושך - עורר בו כעס גדול. והפקרתו ללא הורין לכוחה של הקבוצה הביא לכאב בחזה ולמחנק במיתרי הקול . עוז אינו מוותר שם: המילים חדות כסכין, הפסקאות קצרות ונוקבות, והפסיכולוג נבהל מזעקת ה "די" שנפלטה מפיו ככל ששמע יותר על חווית הלילה ההוא הסיפור מכה ללא רחמים בתארו כמה אכזרים יכולים להיות הילדים . והמבט הישיר הכמעט המתאכזר של הסופר אינו נותן מנוח פתאום החל לבכות מבלי להבין עד הסוף מדוע,

נמשכת ההרשמה למחזור לימודים חדש (מחזור שמיני)
של תוכנית הכשרה בפסיכותרפיה ברוח פסיכולוגיית העצמי

הפסיכולוג שכילד היה חביבה של הספרנית בקיבוץ, כבר לא קרא שנים. רק חומר מקצועי היה בולע בסקרנות ובתאווה. אבל ספרות טובה התרחקה מעיניו עד שגילה את היכולת להאזין לספרים. הוא הרי מתעניין  כמעט בכל תחום במקצועו באופן חשוד היה תחום אחד שלא קרא או חקר - התחום שקשור לילדות בקיבוץ, ללינה משותפת - אותו ניסוי גדול ומוזר בגידול ילדים - משהו מנע ממנו להתבונן בדרך בה גדל הוא עצמו.עד ששמע את הספר. לכן חיפש להבין את חולשותיו אצל עוז"   

ביקשתי לכן להפגש עם עמוס ולשמחתי גם נילי אשתו הצטרפה.

 השיחה עם עמוס ארוכה היתה, ובחרתי להביא רק חלקים ממנה .

הבה נשמע.