לוגו פסיכולוגיה עברית

×Avatar
אני מסכימ.ה להצטרף לרשימת התפוצה לקבלת עדכונים ומידע שיווקי
זכור אותי
 
בין החוקרים לקלינאים: סוגיית הזיכרון המודחק חוזרת לטלטל את השדה

בין החוקרים לקלינאים: סוגיית הזיכרון המודחק חוזרת לטלטל את השדה

שפיות זמנית | 15/10/2014 | הרשמו כמנויים | שלחו טקסט לבלוג

לאחרונה יצאו 47 חוקרים ישראלים מתחום הפסיכולוגיה בגילוי דעת נחרץ, על רקע ערעורים שהגיעו להכרעתו של בית המשפט העליון אשר הטענות בהם מתבססות על זיכרונות מודחקים של התעללות מינית בילדות. החוקרים החתומים, שרבים מהם בכירים באקדמיה ומיעוט קטן מהם עוסק בטיפול נפשי, טענו כי המחקרים בתחומי הזיכרון והשיפוט מצביעים באופן מובהק על כך שאין לראות בעדויות מסוג זה ראיה קבילה ומהימנה. גילוי הדעת הצטרף למאמר דעה שהציגו טענות דומות, שפורסם לאחרונה על-ידי אחד החותמים, פרופ' דוד נבון מהחוג לפסיכולוגיה באוניברסיטת חיפה, חתן פרס ישראל וחבר האקדמיה הלאומית למדעים. גם ה-SSCP, אגודה של חוקרים אמריקאים בתחום הפסיכולוגיה הקלינית, פרסמה הודעה דומה בנוגע למקרה הישראלי.

עיתוי פרסום גילוי הדעת עורר תגובות ציבוריות חריפות, שכן הוא הוצג כאמירה היוצאת נגד פסק דין של בית המשפט העליון שהרשיע אב באונס בתו, ומצטרפת בכך לביטויי התמיכה התקשורתיים החריגים להם זכה האנס. בין השאר נטען כי עיתוי הפרסום גורם נזק נפשי לניצולי התעללות מינית המתמודדים עם זיכרונותיהם, ובפרט לתובעת עצמה.עוד נטען כי גילוי הדעת חיזק את האופן המסולף שבו הוצג פסק הדין בתקשורת, כאילו התקבל על סמך חלום של התובעת – בעוד בפועל ראיות רבות אחרות סייעו לשופטים בהכרעתם. במסגרת דיוני הערכאות השונות בתביעה העידו מומחים הן מטעם ההגנה והן מטעם התביעה אולם השופטים קיבלו את דעת האחרונים, ד"ר צביה זליגמן ופרופ' אלי זומר, בטענה שהסוגיות השנויות במחלוקת הן "בלב מומחיותם וניסיונם", בשונה מהמומחים מטעם ההגנה


- פרסומת -

לאנשי הטיפול שבינינו, ובמיוחד למומחים בעבודה עם נפגעי התעללות מינית, ידוע כי את העבודה הטיפולית במקרים אלה מלווה תמיד הספק המטריד המתבטא בשאלה "היה או לא היה", והספרות הטיפולית גדושה בהתייחסויות למורכבותה. ההיבט המשפטי של הסוגיה עורר בעשורים האחרונים מחלוקות חריפות בין קלינאים וחוקרים, מחלוקות שצמחו בארצות הברית בעיקר עם הקמת הקרן לתסמונת הזיכרון השגוי ב-1992. הקרן הוקמה על ידי הורים שהואשמו על-ידי בתם בהתעללות מינית, במטרה להגן על מי שנפגעו מהאשמות שווא בעבירה זאת.

חוקרת הזיכרון הידועה אליזבת לופטוס אכן הראתה במחקריה כי ניתן "להשתיל" זיכרונות שווא שייראו מהימנים כמו זיכרונות אמיתיים. בניסוייה, ששוחזרו פעמים רבות בוואריאציות שונות, שוכנעו נבדקים באירועים ביוגרפיים בדויים אודות עצמם. לופטוס וחוקרים ההולכים בעקבותיה שימשו פעמים רבות כעדים מומחים בבתי משפט מטעם ההגנה במקרים של האשמות בהתעללות מינית, והטענה המרכזית החוזרת בחוות הדעת שלה היא שמטפלים עשויים להשתמש בטכניקות המעודדות יצירת זיכרונות שווא כמו שעשתה היא בניסוייה. מנגד טוענים מומחים בעבודה עם נפגעי טראומה כי רוב המטפלים אינם משתמשים בטכניקות שאליהן לופטוס מתייחסת, וכי אין זה סביר להסיק מסקנות על זיכרונות שווא של התעללות מינית מניסויים העוסקים בזיכרונות שווא של אירועים פעוטים בהרבה.

הדיון בנושא טעון וגדוש בטיעונים כבדי משקל, ומערב דאגה לשלומם של מטופלים וקורבנות בכלל, דאגה לזכויותיהם של נאשמים ורווחתם, אך גם התנגשויות בין תיאוריות שונות ובין שדה המחקר האקדמי לשדה הטיפולי. אנשי מקצוע – נשמח לשמוע דעתכם בעניין, כאן בתגובות או במדור הדעות של פסיכולוגיה עברית.


תגיות:

מטפלים בתחום

מטפלים שאחד מתחומי העניין שלהם הוא: פגיעה מינית, טראומה, זיכרון
דניאל חשאי
דניאל חשאי
עובד סוציאלי
אונליין (טיפול מרחוק), נתניה והסביבה
עדי פדר
עדי פדר
מוסמכת (M.A) בטיפול באמצעות אמנויות
תל אביב והסביבה, אונליין (טיפול מרחוק)
איריס לובמן- קליימן
איריס לובמן- קליימן
קרימינולוגית קלינית
חיפה והכרמל
ענת לנגבורד
ענת לנגבורד
פסיכולוגית
תל אביב והסביבה, שרון ושומרון
דגנית שיין שרון
דגנית שיין שרון
עובדת סוציאלית
רחובות והסביבה
ד"ר ליעד רוימי
ד"ר ליעד רוימי
פסיכולוג
תל אביב והסביבה, אונליין (טיפול מרחוק)

עוד בבלוג של שפיות זמנית

תגובות

הוספת תגובה לפוסט

חברים רשומים יכולים להוסיף תגובות והערות.
לחצו כאן לרישום משתמש חדש או על 'כניסת חברים' אם הינכם רשומים כחברים.

זיוה מעיןזיוה מעין17/10/2014

מוזר. מוזר הצורך הזה של 47 פסיכולוגים להתאחד ולהגיב על הנושא המורכב והכבד הזה, בעיתוי כזה.
פסיכולוגים שלא מגיבים על נושאים קרדינאליים כאלה ואחרים במציאות הישראלית, מצאו צורך לפרסם "גילוי דעת נחרץ" כשלרובם אין שום מגע עם קורבנות התעללות מינית, אלא דרך קריאת מאמרים. רובם מנותקים מהקליניקה. מוזר מאוד.
המצב של קורבנות התעללות מינית הולך ורע. הרשויות מפנות להם עורף. העובדים הסוצאיליים והשופטים לעיתים קרובת מקלים ראש ועכשיו גם הפסיכולוגים מצטרפים לחגיגה. עצוב. עצוב מאוד. הייתי שמחה לדעת מה היו השיקולים שלהם,כשהחליטו באופן יוצא דופן בהחלט, להתאגד ולפרסם את גילוי הדעת הנחרץ.