"מילים מסמלות רק יחסים בין דברים ואת יחסינו אליהם; בשום מקרה הן אינן נוגעות באמת המוחלטת"

שפיות זמנית | 3/9/2013 | הרשמו כמנויים | שלחו טקסט לבלוג

הציטוט של ניטשה המופיע בכותרת יכול להראות לחלקינו מוזר ורחוק מבריאות הנפש. מה לפילוסופיה ובלשנות ולעבודה היומיומית עם מטופלים? אך מילים, כידוע, הן הכלי המרכזי באמצעותו אנו עובדים, וגם מטפלים בתחומים ששמים דגש על מדיומים אחרים – גופני או אומנותי – זקוקים למילים.

אך האם המילים באמת עוזרות לנו לתקשר זו עם זו? מה קורה כשחסרות מילים במילון לתאר תחושות או מחשבות? אלה פרנסס סנדרס פרסמה ב"האפינגטון פוסט" כתבה העוסקת במילים שיש בשפות מסויימות ואין להן מקבילה בשפות אחרות. הסוגיה הזו מעניינת כי היא מגלה לנו משהו על הייחוד של התרבות, וגם מספרת על הקשר של התרבות עם חוויות ותחושות מסויימות. למשל, המלה Waldeinsamkeit בגרמנית  מתארת את התחושה של אדם הנמצא לבדו ביער; המלה Iktsuarpok באינואיט מתארת את תחושת הציפייה המובילה אותך להביט החוצה שוב ושוב, לראות אם מישהו מגיע; המלה Dépaysement בצרפתית באה לסמן את התחושה שיש לאדם כשהוא נמצא מחוץ למולדתו.

המאמר מלווה באיורים ובדוגמאות רבות, ושווה אפילו רק הצצה.