מיתולוגיה / שיר מאת חנה הופמן

חברי הקהילה | 9/1/2013 | 4,870 צפיות | הרשמו כמנויים | שלחו טקסט לבלוג

(מבוסס על סיפור אמיתי)

א. פרולוג

אדם וחווה אכלו הרבה דבש.

הם לא הבינו "גבר, אישה".

עד שהגיע אתם יודעים מי,

הנחש.

לכן נולדו קין והבל

ואחד מהם מת

ומאז אנחנו, אתם יודעים,

באבל.

ולכן נסענו משם רחוק

על סוסים עם כנף,

במרכבות, וכמובן,

בים העמוק.

ובגלל כל זה בנינו בתים גם כן

והלכנו ללמוד, וקנינו דבש בכסף.

ובגלל אותו נחש אני שמה ליפסטיק.

כן. בשביל למצוא חן.

ב. העלילה מתפתחת

בעצב תלדי בנים.

בעצב לא תלדי בנים.

אחד הומת

מה הוא כבר עשה.

השני, הוא נד

אחרי מה שעשה.

ג. דימינואנדו

הלכתי לטייל ביער

עם בטן לא קטנה,

עם ליפסטיק, ועלה התאנה.

אי אדם? הוא לומד תורה?

נחש, תעוף מפה, יותר נכון, תזחל.

נותרתי רק עם שיר,

עצוב, אמיתי, באנאל.

ד. הפילוג

חזרתי הביתה, עייפה אך רעבה.

מה לעשות עם שיר ועם פירות הבוסר?

(אלה מקודם, עוד זוכרים?)

אין בעיה.

עוגת תפוחים.