כמה עושה מורה?
עלון פסיכולוגיה עברית | 11/5/2025 | הרשמו כמנויים
בשבוע החולף נשארו ילדים רבים בבתים, ואיתם ההורים, במסגרת שביתה של המורים, במחאה על הקיצוץ הרוחבי בשכר העובדים בשירות הציבורי. שביתות כדרכן של שביתות, מעוררות תחושות מנוגדות ועמדות מכאן ומשם, אבל נדמה שיש משהו שעליו קשה להתווכח – תפקידם של מורים במערכות החינוך הוא יסודי כל כך בצמיחתם של ילדנו ומתבגרנו. אין שיעור למתרחש שם, בין כתלי בית הספר – בונה וסודק את עולמו של הילד, מערער ומבסס את האופן בו הוא נפגש עם ידע, עם האחר, עם העולם ועם עצמו. 'כמה' מורים 'עושים' קשור באופן הדוק ל'מה' מורים עושים. השבוע באתרנו טקסטים מקצועיים חדשים, וגם מאמר עבר אחד לכבודם של המורים:
זהותם של נערים ונערות במשפחת אומנה נוצרת במסע סבוך ומורכב מאוד, מכיוון שבנוסף לכל משימות גיל ההתבגרות הנורמטיביות, עליהם להגדיר את עצמם מול שני כוחות משפחתיים נפרדים – המשפחה הביולוגית ומשפחת האומנה. לא זו אף זו, נערים אלו נדרשים לא פעם ליצור נפרדות, עצמאות וזהות אישית ללא עוגנים המספקים ביטחון לבדיקת הגבולות הנדרשת לצורך גיבושה של זהות. מאמרו של דני שטיינברג מתמקד במסע גיבוש הזהות של נערים ונערות במשפחת אומנה, תוך הקבלה לסיפור ההתפתחות של סופרמן.
מורים אמיצים: מהישרדות לשליחות - הוראה היא המקצוע עם רמת השחיקה הגבוהה ביותר בעולם. אחת הסיבות לכך היא הפגיעה המתמשכת במעמד המורים ובסמכותם. מורים הם יעד לביקורת, הם מבודדים יותר מבעבר, יחסיהם עם הורים התערערו, ואמצעי הסמכות שלהם התמעטו. גישת "הסמכות החדשה" מציעה מסגרת מושגית ומעשית לבניית מעמד המורים ולביסוס סמכותם. מבנה הסמכות שנהג בעבר – שהתבסס על ריחוק, שליטה מוחלטת, דרישה לציות אוטומטי, היררכיה תלולה ותגמול מיידי – נדחה על ידי החברה המודרנית. גישת הסמכות החדשה מתווה למורים דרך ליצירת סמכות המבוססת על נוכחות אכפתית ונחושה, פיתוח של שליטה עצמית, יצירה של מערכות תמיכה וכריתת בריתות עם הורים, עמיתים ומנהלים. מאמרם הותיק של חיים עומר וטל מימון מציג ומדגים עקרונות אלו, על בסיס ספרו האחרון של חיים עומר, "מורים היום: מהישרדות לשליחות".
בפסיכובלוגיה –
פרופ' יואל אליצור בפניה פתוחה ומעוררת מחשבה אל כל הפסיכולוגים שבינינו, בנוגע לרפורמה לקיצור משך ההכשרה בפסיכולוגיה. כיצד למקסם את הפוטנציאל החיובי של התוכנית? וכיצד למזער נזקים פוטנציאליים של התוכנית?
"לפני שישבתי לכתוב את המסמך הנוכחי, ביררתי עם רכזת הוועדה את נושא השיתוף וקיבלתי תשובה האומרת שמותר לחברי הוועדה לשתף ולהתייעץ עם אנשי מקצוע מחוץ לוועדה. טרם הוצאת המסמך לפרסום, הודעתי לחברי הוועדה על כוונתי לעשות זאת. בחרתי ב"פסיכולוגיה עברית" כפלטפורמה להתנעת הדיון. אינני פעיל במדיה החברתית אך הנחתי שזו דרך יעילה להעביר מידע ולהתניע דיון בקרב פסיכולוגים בעלי אוריינטציות שונות. בנוסף, אני משתף את יו"ר הסתדרות הפסיכולוגים בישראל מאחר וההסתדרות היא גוף מאורגן המייצג את ציבור הפסיכולוגים ויש בכוחה לארגן מסגרת לדיון".
ד"ר חנה דויד כותבת על בניית 'עמוד השדרה הרגשי' של ילדים מחוננים, מוכשרים ויצירתיים.
עבורי, היכולות הגבוהות של הילדה או הנערה, הן מנוף לבניית החוסן הנפשי שלה. יכולות אלה, בין אם הן באחד התחומים הקוגניטיביים ובין אם בתחום הספורט, באחד התחומים הנחשבים "יצירתיים" – משל מתמטיקאים או כימאים אינם יצירתיים – כמו אלו ה"קלאסיים", לדוגמה, מחול, מוזיקה, קולנוע/טלוויזיה, כתיבה, או "מודרניים" יותר – כמו הפקת סרטונים המושכים קהל גדול, או פיתוח משחקי מחשב . כל אלה, ועוד רבים אחרים, הם "עוגני החוזק" של הילדה או הנערה. ככל שהיא תפתח אותם יותר, כן תוכל להעצים את אמונתה ביכולותיה, לחוש את האושר שבהצלחה ולהתגאות בה, לשקוד על "הדבר שלה" – גם כאשר בדרך תיתקל במהמורות ובמכשולים, ולהתעלם מה"רעשים" שתמיד מלווים כל אדם שנחוש ללכת בדרך שהוא-עצמו מעצב לו.
ד"ר מרים אבנרי כהן כותבת על דרכים שונות לספר את סיפור היחסים וההתמודדות עם משבר וקשיים נפשיים – הזדהות, הפרדה והחצנה
"לאט לאט מצאה דיגן דרכים משלה להתמודד, והבינה שיש דברים שהיא יכולה לעשות עבור עצמה מעבר לנטילת תרופות. היא נרשמה לקורס במכללה ובהדרגה סיימה תואר ראשון בפסיכולוגיה, עד שלבסוף השלימה דוקטורט בפסיכולוגיה קלינית. היום ד"ר דיגן היא פסיכולוגית מוערכת ואחת הדמויות המשפיעות ביותר בתחום ההחלמה בבריאות הנפש. היא מדברת רבות על תקווה כדרך להחלמה, גם כשריפוי מלא אינו מתאפשר. לתפיסתה, אחת הבעיות בקרב אנשי מקצוע היא נטייתם לתייג את האדם כ"הפרעה" או "מחלה" דבר המעודד את האדם לתייג את עצמו ככזה ולאבד תקווה".
וד"ר ארנון רולניק ממשיך להשאיר אותנו 'אפ טו דייט' מבחינה טכנולוגית ומזמין אותנו הפעם לחקור שדה חדש - ה 'בוט'קאסט הפסיכולוגי - להאזין מחדש למילים שכתבנו –
"הקסם של NotebookLM טמון ביכולתו לא רק לסכם טקסטים, אלא לבצע ניתוח עומק ולסייע בגילוי רבדים חדשים של משמעות. הוא מאפשר לשאול שאלות מורכבות, לזהות דפוסים נסתרים, קשרים בין רעיונות שונים ותמות מרכזיות החוזרות על עצמן בתוך גוף הטקסטים שהועלו. אחד השימושים המרתקים ביותר הוא היכולת "להחיות" טקסטים ישנים. לכולנו יש מגירות דיגיטליות מלאות במסמכים, מאמרים, רעיונות וטיוטות שנכתבו בעבר ונשכחו. NotebookLM מאפשר לחזור לחומרים אלו, להבין אותם במהירות מחדש, לגלות בהם תובנות שאולי נעלמו מהעין או נשכחו עם הזמן, ולמצוא זוויות חדשות ורעננות. הוא יכול גם לסייע ביצירת תוכן חדש מטקסט קיים, על ידי יצירת "פודקאסט" קצר המבוסס על המסמכים שהועלו – מעין שיחה בין שתי ישויות AI המסכמות את עיקרי הדברים. ובכך נפתח פתח לגילוי רבדים חדשים של משמעות בתוך החומרים הקיימים שלנו".
- פרסומת -
כמה עושה מורה? (What Teachers make? By Taylor Mail)
מאת: טיילור מאלי (Taylor Mali)
תרגום: אורי ליפשיץ
הוא אומר שהבעיה עם מורים היא
שמה ילד כבר יכול ללמוד
ממישהו שהדבר הכי טוב שהוא יכול לעשות
זה להיות מורה?
הוא מזכיר לכל האורחים סביב השולחן שזה נכון,
מה שאומרים על מורים:
מי שיכול, עושה ומי שלא יכול, מלמד.
אני מחליט לנצור את לשוני במקום את שלו
ונלחם בפיתוי להזכיר לאורחים
שזה גם נכון מה שאומרים על עורכי דין.
בגלל שאנחנו אוכלים, וזוהי, אחרי הכול, שיחה מנומסת.
"אתה מורה, טיילור.
תגיד ת'אמת, כמה אתה עושה?"
והלוואי שהוא לא היה עושה את זה – מבקש ממני לומר את האמת –
כי, אתם מבינים, יש לי את המדיניות הזו לגבי אמירת האמת ולהיכנס באנשים:
אם הם דורשים את זה, אז הם יקבלו את זה .
אתה רוצה לדעת כמה אני עושה?
אני עושה שהילדים ישקיעו יותר משהם אי פעם חשבו שהם יוכלו.
אני עושה שציון 60 ירגיש כמו עיטור העוז
וש-95 ירגיש כמו סטירה בפרצוף.
איך אתה מעז לבזבז את הזמן שלי
עם משהו שהוא לא המיטב שלך.
אני עושה שהילדים ישבו וילמדו במשך 40 דקות
בדממה מוחלטת. לא, אתם לא יכולים לעבוד בקבוצות
לא, אתה לא יכול לשאול שאלה.
למה אני לא מרשה לך ללכת לשירותים?
כי אתה משועמם.
ואתה לא באמת צריך ללכת לשירותים, נכון?
אני גורם להורים לרעוד מפחד כשאני מתקשר אליהם:
הי. זה מר מאלי. אני מקווה שלא התקשרתי בזמן לא נוח,
אני רק רציתי לדבר אתך על משהו שהבן שלך אמר היום.
לבריון הכי גדול בכיתה, הוא אמר:
"תעזוב אותו, אני עדיין בוכה לפעמים, אתה לא?
זה לא ביג דיל".
וזה היה המעשה האצילי והאמיץ ביותר שאי פעם ראיתי.
אני עושה שההורים יבינו מי הילדים שלהם באמת
ומה הם יכולים להיות.
אתה רוצה לדעת כמה אני עושה? אני עושה שילדים יתהו,
אני עושה שהם יטילו ספק.
אני עושה שהם יתנו ביקורת.
אני עושה שהם יתנצלו ויתכוונו לזה.
אני עושה שהם יכתבו.
אני עושה שהם יקראו, יקראו, יקראו.
אני עושה שהם יאייתו בדיוק יפיפה, בדיוק יפיפה, בדיוק יפיפה
שוב ושוב ושוב עד שהם לא ישגו
באף אחת מהמילים הללו שנית.
אני גורם להם להציג לראווה את כל המאמץ שלהם בחשבון
ולהסתיר אותו בטיוטה הסופית שלהם בלשון.
אני עושה שהילדים יבינו שאם יש להם את זה,
שילכו עם זה עד הסוף.
ואם מישהו אי פעם ינסה לשפוט אותם
לפי כמה הם עושים, שיראו לו כמה זה שווה.
הנה, אני אפרט כדי שתבין
מורים עושים שינוי אמתי בעולם, מה אתה עושה?
Photo by Husniati Salma on Unsplash
