לוגו פסיכולוגיה עברית

×Avatar
אני מסכימ.ה להצטרף לרשימת התפוצה לקבלת עדכונים ומידע שיווקי
זכור אותי
המחדל הנפשי: קודם הרעיבו, עכשיו מבקשים שנתנדב

המחדל הנפשי: קודם הרעיבו, עכשיו מבקשים שנתנדב

שפיות זמנית | 19/10/2023 | הרשמו כמנויים | שלחו טקסט לבלוג

האסון הכבד שפקד אותנו פגש מערכת בריאות נפש ציבורית מדוללת ומיובשת, מופרטת ומוחלשת. הניסיון לגייס כעת פסיכולוגים כמתנדבים, הוא לעג לרש. עכשיו צריך לחשוב על היום שאחרי המלחמה

 אנחנו עדים לתופעה אשר הדעת לא סובלת, של גיוס פסיכולוגיות ופסיכולוגים למשרד הבריאות או בתי חולים ציבוריים כמתנדבים. הניסיון הזה הוא בבחינת לעג לרש, הוא מהלך לא-מקצועי אשר בטווח הרחוק יפגע במטופלים ובמטפלים. איך ייתכן שמדינת ישראל תבסס את המענה בתחום הפסיכולוגיה על מערכי מתנדבים? ומדוע עשרה ימים לתוך המלחמה אף אחד לא עוצר ומעביר באופן מיידי את הכספים הנדרשים על מנת לגייס אנשי מקצוע כעובדים במערכות שבהם נדרש עיבוי?  

ד"ר קרני גיגי מתוך כתבה ב-ynet


תגיות:

מטפלים בתחום

מטפלים שאחד מתחומי העניין שלהם הוא: מצבי משבר ולחץ, מלחמה וטרור, פוליטי
דפנה ממן
דפנה ממן
עובדת סוציאלית
אשקלון והסביבה
צביקה תורן
צביקה תורן
פסיכולוג
עפולה והסביבה, נצרת והסביבה, יקנעם והסביבה
עינת פיידר
עינת פיידר
מוסמכת (M.A) בטיפול באמצעות אמנויות
אונליין (טיפול מרחוק), פתח תקוה והסביבה, רמת גן והסביבה
ד"ר אינס צור
ד"ר אינס צור
פסיכולוגית
שרון ושומרון, אונליין (טיפול מרחוק)
מור ויימן גרובר
מור ויימן גרובר
פסיכולוגית
תל אביב והמרכז, טיפול מרחוק דרך האינטרנט
ינון שמשינס
ינון שמשינס
פסיכולוג
עובד סוציאלי
חיפה והכרמל

עוד בבלוג של שפיות זמנית

הסרט "טריפ של חמלה" של הערוץ הראשון מציג רגעים אינטימיים מהטיפול הניסויי בנפגעי פוסט-טראומה באמצעות...

תגובות

הוספת תגובה לפוסט

חברים רשומים יכולים להוסיף תגובות והערות.
לחצו כאן לרישום משתמש חדש או על 'כניסת חברים' אם הינכם רשומים כחברים.

איתן טמיראיתן טמיר20/10/2023

כמו בטיפול, חשובה לעיתים השתהות. ברירת המחדל המובנת ולרוב מוצדקת של פסיכולוגים ופסיכותרפיסטים היא לבקר את הדלות המקוממת של חלוקת התקציבים הממשלתית. הרעיון הנוכחי של הקמת שירות של 3 פגישות עם אנשי מקצוע ללא שכר אכן מקומם.
כדי לפתור את זה הפעם, כדאי לחכות עם המחאה ולחשוב פרגמטית, שהרי אנחנו כבר שבועיים מציעים את מרכולתנו ללא תשלום ובנפש חפצה, וטוב שכך (כמו בהרבה ארגונים אחרים, גם אצלנו במכון הוקם קו סיוע של מתנדבים, ששמחים על ההזדמנות לתרום לאחרים ולדעתי נהנים להשיב מידה מסוימת של שליטה מנטלית אחרי המהלומה).
מעבר להיום, חשוב להכיר בכך שהנורמה האוקסימורונית של 'התנדבות אינסטרומנטלית' התעצבה אצלנו מבית ולא מבחוץ (למשל המשוואה של 'עבודה ללא שכר = המלצה').
הנורמה הזו (ואחרות) מבטאת סדק אמביוולנטי לגבי החיבור בין כסף לטיפוליות, והוא מנוצל ע'י מקבלי ההחלטות.
לדעתי יש מה לעשות. למשל, אפשר לשאול מדגם רחב של מטפלים במטרה להמשיג נורמה מתוקנת: *עזרה נפשית שוטפת לנפגעי טראומה כרוכה בתשלום לאנשי מקצוע, לפיכך מוגדר גבול מחייב של מטפלים לגבי ההיקף של התערבות פרו בונו*. התוצר יתבטא במשוואה קונקרטית, במבנה הדומה לזה: **מטפלי ברה'ן מתגייסים בלב שלם להגיש סיוע נפשי בהתנדבות במשברים לאומיים (עד x זמן / חומרה / זמינות / משאבי קהילה / סוג ההתערבות... )**. ניתן להחריג מקרים ספציפיים, אבל נוסח כזה יציב גבול ברור שיעזור לנו לכבד את עבודתנו ובכך גם להגדיר את הציפיה שלנו מהציבור לגבי כיבודה.